שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע על החלטתו למנות את תת-אלוף (במיל') מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר. פרוזנפר ייכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד, במהלכה נדרש המשרד לנווט את כלכלת ישראל באחריות לאור השלכות המלחמה המתמשכת, לצד קידום רפורמות ועוגני צמיחה לעתיד.
במשרד האוצר ובסביבת השר מקווים כי ניסיונו הרב של פרוזנפר בתקציבי ביטחון יהווה יתרון משמעותי ליצירת האיזונים המתאימים בתקציב המדינה, במיוחד לאור כך שבשנים הקרובות יהווה תקציב הביטחון מרכיב משמעותי בתקציב המדינה וייעולו ואופן ניהולו ישפיעו רבות על הכלכלה הישראלית.
"אני שמח לבשר על מינויו של מהרן פרוזנפר לראש אגף התקציבים", אמר שר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "מדובר באחד מאנשי המקצוע המרשימים והמנוסים ביותר שהיו למערכת הביטחון ולמדינה בכלל".
"מהרן הוביל מערכות תקציביות מורכבות ורפורמות גדולות והוכיח לאורך השנים הבנה אסטרטגית, ראייה מערכתית, ודבקות במשימה בשירות הציבורי. בתקופה של אתגרים כלכליים עצומים לצד הזדמנויות היסטוריות, אני בטוח שמהרן יתרום תרומה מכרעת לעיצוב התקציב, לייעול עבודת הממשלה ולקידום כלכלת ישראל מניצחון לצמיחה".
סמוטריץ' חתם כי הוא "מבקש להודות ליוגב גרדוס על תרומתו רבת השנים למשרד האוצר ולנצל את ההזדמנות כדי לחזק את כלל אנשי אגף התקציבים ומשרד האוצר שעושים עבודת קודש בניווט הכלכלה הישראלית".
יוגב גרדוס (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)
מהרן פרוזנפר, יליד 1966 עלה מאיראן וכיום תושב סביון. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, ובמהלך השנים שירת בצה"ל בתפקידי מפתח ונחשב לאחד מהבכירים הכלכליים הבולטים במערכת הביטחון בעשורים האחרונים. בתפקידו האחרון במערכת הביטחון שירת בתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, אותו מילא בין השנים 2007 ל-2011. בתפקיד זה היה אחראי לניהול תקציב הביטחון השנתי בהיקף של עשרות מיליארדי ש"ח והוביל רפורמות אסטרטגיות בתחום התכנון הרב-שנתי, ההתעצמות, ההתייעלות וניהול המשאבים בצה"ל.
בין הרפורמות שפרוזנפר הוביל: יישום דו"ח ברודט, הקמת המערך הכלכלי בצה"ל, כתיבה מחדש של תורה כלכלית בתחום התקציב ובתחום ניהול משאבים למערכת הביטחון והקמת בית הספר הצבאי לתקציב וכלכלה. קידום חוזי PPP ופינוי מחנות מצה"ל ממרכז הארץ לנגב, ובכללם שימש כיו"ר וועדת המכרזים להקמת עיר הבה"דים, עם חידושים משמעותיים באופן ניהול מכרזי PPP. עוד הוביל מהלכים תקדימיים בהנגשה של תקציב הביטחון לציבור הרחב.
פרוזנפר יזם יחד עם המדען הראשי של משרד התמ"ת, אלי אופר, ובתמיכת משרד האוצר, את הקמת "קרן מימד" המיועדת לעודד חברות הזנק ישראליות המפתחות טכנולוגיות המיועדות הן לשוק הצבאי והן לשוק האזרחי, להעביר טכנולוגיות צבאיות לשימושים אזרחיים ולאפשר לחברות הזנק ישראליות לפתח טכנולוגיות אזרחיות שיש בהם שימושים ביטחוניים אפשריים.
לאחר שחרורו מצה"ל בדרגת תת-אלוף, פנה פרוזנפר לפעילות יזמית וייעוצית. הוא ייסד וניהל את חברת הייעוץ האסטרטגי והפיננסי MFaculty, עסק בליווי תהליכים תקציביים ועסקיים מורכבים, שימש יו"ר הוועדה המייעצת לשר האוצר, ומשמש כיום גם כפרשן כלכלי. בין היתר, שימש כחבר בוועדת נגל, הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, לאור השינויים במצב הביטחוני לאחר ה-7 באוקטובר מחד ולאור יכולות המשק והמצב הכלכלי.
"אני מודה לשר האוצר על האמון", מסר מהרן פרוזנפר, ראש אגף התקציבים המיועד. "לאחר שנים רבות בשירות הציבורי ובמערכת הביטחון ולאחר שצברתי ניסיון בשוק הפרטי, אני רואה זכות גדולה לחזור ולשרת את מדינת ישראל בשעה כה קריטית. נעמוד באתגרים התקציביים מתוך אחריות לאומית, נחתור לאיזון בין צרכים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים, ונפעל יחד עם כלל גופי הממשל לפיתוח, צמיחה והתייעלות – למען עתידה של מדינת ישראל". המינוי יאושר לאחר שיעבור בוועדת המינויים בנציבות שירות המדינה ואישור ממשלה.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.