הפוליטיקה הישראלית נכנסת לפגרה – אבל אין מדובר בהפוגה. באוויר כבר מרחפת האפשרות לבחירות מוקדמות, ונדמה שכבר אין כמעט איש במערכת הפוליטית שמפקפק בכך שהכנסת הנוכחית לא תסיים את ימיה לפני המועד הרשמי.
אחרי חודשים של טלטלות, הציפייה איננה לנסיבות יוצאות דופן – יש מספיק כאלה, ממשבר חוק הגיוס ועד להסכם הפסקת האש האפשרי בעזה. מדובר בעיקר בשחזור הדפוס המוכר. גם הפעם, ייתכן מאוד שהתקציב צפוי להיות הקש שישבור את גב הגמל – זאת משום שהוא מספק את העילה הנוחה ביותר לפרק את החבילה, בלי להאשים איש ב"הפלת ממשלת ימין". כשהאופק הממשי למועד הבחירות הוא מרץ, ואולי – אם נתניהו יצליח לגרור עוד קצת זמן – מאי, נראה כי לוח השנה שוב ייכתב בדיו פוליטית נזילה.
הדד-ליין הפורמלי לאישור תקציב המדינה הוא 31 במרץ. אם לא יועבר תקציב עד אז – הכנסת תתפזר, והבחירות יתקיימו ביוני. במציאות הישראלית, שבה תקציב רגע לפני בחירות כמעט אף פעם לא עובר, מדובר יותר באקדח עם הדק לחוץ מאשר באפשרות תאורטית. אבל גם אם תימצא דרך לגלגל את הקואליציה עוד כמה שבועות – ספק אם מישהו ירצה לדחות את הבחירות עד למועד הרשמי באוקטובר, ובכך לחפוף עם יום השנה לאסון שבעה באוקטובר. בנימין נתניהו הוא לא מתאבד פוליטי.
בנימין נתניהו (צילום: צילום מסך)
מה הרווח? שלושה חודשי שלטון, במחיר קרבות תקציביים כואבים – עסקה שכנראה אף אחד בקואליציה לא ירצה לחתום עליה, כולל נתניהו. בתוך השיח הפוליטי הער על הבחירות המתקרבות, מתרחשים גם שינויים עדינים במערכות היחסים.
אחרי הפרישה המרוכזת מהממשלה של שישה שרי ש"ס, יו"ר המפלגה, אריה דרעי, שלח רמזים אל עבר לשכתו של ראש הממשלה: את התיקים של ש"ס הוא מעוניין להפקיד בידיים נאמנות, ודווקא של מי שפעם נחשב לשותפו הפוליטי, ושהפך מאז למי שהואשם בהריסת הקדנציה של דרעי בממשלה המכהנת – שר המשפטים יריב לוין.
מבחינת דרעי זהו מהלך סימבולי: לא רק ברית ישנה שמתחדשת, אלא גם השלמה עם ההווה. בסתיו 2022, במהלך המשא ומתן הקואליציוני, עוד קראו להם "בני ברית נאמנים". בליכוד אף טענו כי לוין, שניהל את המגעים מטעם המפלגה, היה נדיב מדי עם דרעי ועם מפלגתו.
מאז הגיעה הרפורמה המשפטית, והפכה את לוין מידיד ושותף לנטל פוליטי מבחינת דרעי. הם עברו כברת דרך מורכבת – והשבוע נראה כי הקרח בין השניים נמס. במערכת היחסים הזו אין אויבים לנצח – רק שותפים אסטרטגיים לתקופות מתחלפות.
אריה דרעי, יריב לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
קצת סטטיסטיקה לחובבי הז'אנר: מבט לאחור מלמד עד כמה הפכו בחירות מוקדמות לשגרה פוליטית. מאז 2013, רק מערכת בחירות אחת – זו לכנסת ה-19 – התקיימה במועדה החוקי. כל שאר הבחירות בעשור האחרון הוקדמו בהחלטות פוליטיות, ולעיתים היו גם תוצאה של כישלון צורב בהרכבת ממשלה (אותם סבבי הבחירות הזכורים לרע).
אלו היו לוחות הזמנים של כנסות העשור האחרון:
הכנסת ה-19: פיזור באוקטובר 2012, בחירות בינואר 2013.
הכנסת ה-20: פיזור בדצמבר 2014, בחירות במרץ 2015.
הכנסת ה-21: פיזור במאי 2019, בחירות בספטמבר 2019.
הכנסת ה-22: פיזור בדצמבר 2019, בחירות במרץ 2020.
הכנסת ה-24: פיזור ביוני 2022, בחירות בנובמבר 2022.
יש סיכוי סביר שאחרי הפגרה נראה את הכנסת המכהנת מצטרפת לסטטיסטיקה. אם לא יקרה משהו חריג, הפוליטיקה הישראלית שוב תצעד אל הקלפיות באביב.
מתמודד חדש בזירה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שיתף בפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ', בפרק שפורסם הערב (שלישי), שהוא מעוניין להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. "הציבור דוחף מאוד. כדי שיקרה שינוי של ממש – אני צריך להיות ראש הממשלה", אמר. "אני לא רואה אותו כפוליטיקה. צריך שהוא יוגדר אחרת. זה תפקיד מנהיגותי – ולא בהכרח פוליטי".
יוסי כהן בפודקאסט (צילום :מתוך הפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ')
בפוסט באינסטגרם כתבה לוקאץ': "גאווה גדולה לארח את יוסי כהן בפודקאסט. היו לו כל כך הרבה סיפורים מרתקים שביקשתי להקליט שני חלקים. בחלק הראשון דיברנו על ההיסטוריה המפוארת שלו ובשני על ענייני היום והתמורות הגאופוליטיות באזור".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
יאיר לפיד (צילום: יואב דודקביץ/TPS)
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
אליהו רביבו (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
גיוס חרדים, לשכת הגיוס (צילום: דובר צהל)
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
ינון מגל ויריב אופנהיימר שוחחו על ההתפתחויות האחרונות של המלחמה וסוגיית החטופים. השניים ירדו לשורש הסכסוך הישראלי-פלסטיני וניסו למצוא לו פתרון ליום שאחרי.
"ההיסטוריה לא תשכח ולא תסלח שלא החזירו 20 חטופים חיים מהמנהרות בגלל שנתניהו לא רצה ועדת חקירה. אתם יכולים להשתמש בכל הפלטפורמות שלכם כדי להסתיר את המציאות אבל זה לא יעזור. אתה, כך רצה הגורל, אדם עם כוח. אולי היית יכול לקום היום בבוקר ולהציל חיים", אמר אופנהיימר.
מגל לגלג על דבריו של אופנהיימר וקטע אותו שוב ושוב. "מישהו יכול לדבר עם ההיסטוריה? תסביר לי בבקשה, איך חסימת הכבישים הבוקר, איך זה עוזר לשחרור חטופים?, תהה מגל.
אופנהיימר האשים את מגל: "אותך לא מעניין לשחרר חטופים. מעניין אותך להתיישב בעזה ולנקום בעזתים על ה-7 באוקטובר. אתה והמחנה שלך תמיד הייתם בני ברית של החמאס. אתם תמיד הולכים עם הקיצונים של הצד השני. אתה היום מעדיף את המשך המלחמה, הישרדות נתניהו והקמת התנחלויות על פני החטופים".
מגל טען: "אתה בצד של הנטבחים. אתה מעדיף להיטבח, ואני עוד נאיבי? במשך 20 שנים מכרתם לנו את הלוקשים הדבילים האלה שאפשר לעשות שלום עם הפראי אדם האלה". בהמשך אמר: "אם הסכסוך הוא על קווי 67' וזה הפתרון, אז למה חמאס טבחו בבארי?".
לאחר מכן, הדגיש: "אפילו הזקן עם הקביים יצא לשדוד. האנשים האלה שעשו את פשעי המלחמה האלה אנחנו לא רוצים שהם יהיו פה. אתה וכמוך מחרטטים, אתם לא מבינים את השפה של המקום, ואת התרבות ושום דבר לא קדוש בעיניכם".