ירון בלום, לשעבר מתאם השבויים והנעדרים ובכיר בשב"כ, שוחח הבוקר (ראשון) אודי סגל וענת דוידוב ב-103FM וניתח את התפתחות המגעים לקראת עסקת חטופים עם ארגון הטרור חמאס.
בפתח דבריו אמר: "אני חושב שאנחנו בכיוון של עסקה וזה ייקח לפחות עוד שבועיים. מהיכרותי עם הסחר והמכר הזה שמתנהל, זה ארגון של טרוריסטים וחיות שלא מעניין אותם מה שקורה ברצועת עזה ובטח לא מה שקורה עם החטופים. עכשיו הם הגיעו לשלב, מבחינתם הקריטי, זה השחרור של אסירים. הסיפור הזה של שחרור אסירים פלסטינים מבחינתם באתוס הפלסטיני זה משהו שהוא מאוד חזק. לכן יש בזה מורכבות מאוד גדולה. יש את המפתחות שסוכמו בחילופים הקודמים, וזה כבר מבחינתם רפרנס".
"הם מבינים שזה המאני טיים מבחינתם לשרוד, זה בדיוק המאני טיים להאדיר את שמם, להתחזק ולחזק את מעמדם באיו"ש, הם מבינים שברצועת עזה המצב הרבה יותר קשה ולכן הם יעדיפו לרכז את מאמציהם הפוליטיים באיו"ש", ציין, "יש אופטימיות כי עובדה שכבר מעל שבועיים יושב צוות מו"מ בראשות מ' מהשב"כ, שהוא משמש כסגן ראש השב"כ, וגל הירש, וראש אגף בכיר במוסד".
מהעובדה שהם נשארים שם, אתה למד שיש התקדמות? "כן, א', אני יודע שיש התקדמות, אבל אני גם למד. כל בן אדם שלא מעורה ומכיר, אז הוא למד שיש פה התקדמות, עצם זה שהם לא חזרו, זה לא רק בגלל הלחץ של ויטקוף. חמאס יעדיף לקיים עסקה בפעימות, אין להם אינטרס לעשות עסקה במכה אחת, כעת. יש אינטרס גדול מאוד, בטח לקטאר, להביא עסקה, וגם למצרים. שתי המדינות הללו מחזרות אחרי טראמפ".
מחבלי חמאס (צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
עוד הוסיף: "האינדיקציות החיוביות הן גדולות יותר וגוברות על האינדיקציות השליליות. אנחנו מזהים עכשיו שיש לחץ גדול מאוד של המתווכות על הצדדים, על הצד החמאסי בעיקר, ואנחנו רואים שהגיעו כבר לדבר על המפתח של האסירים. פה יהיה פינג פונג של מספר ימים לא קטן. מי שחושב שזה יקרה מחר, זה לא יקרה מחר, לפחות מניסיוני. אני חושב שראש הממשלה נתניהו כבר החליט שהוא רוצה עסקה".
"אני חושב שכל ה־20 במצב הומניטרי נוראי, אני חושב שיש מודיעין מאוד מדויק למצבם, אני חושב שיש גם ועדה מיוחדת שיודעת להעריך מצבו של מי קריטי, ואני חושב שאותם קריטיים, לפחות שמותיהם עולים. לישראל תהיה מילה לדעתי. ישראל לא תאפשר לחמאס לתעתע בנו ולשחק את המשחק. זה נכון שהרולטה מבחינת המשפחות היא מאוד מורכבת וכולם הומניטריים, אבל יש כאלו שמצבם הרבה יותר גרוע מאחרים", הדגיש.
בסיום אמר: "זה מחזיר אותנו לסוגיה שאנחנו חייבים לשחרר את כולם בפעימה אחת, ולעשות הכול שבאמת תהיה פעימה אחת, או עסקה שבמהלך ה־60 יום האלו, כולם ישתחררו ולא במהלך ה־60 יום רק להתחיל לדבר על השלב הבא ולהאריך את הפסקת האש, ואנחנו נראה פה מצב שביר כזה או אחר, כי אנחנו נזהה גם התעצמות של חמאס בחזרה על רצועת עזה ולא נוכל לטפל בזה כמו שהתחייבנו, כי התחייבנו להפסקת אש. לכן זה מין מעגל שאנחנו לא יודעים לצאת ממנו באופן טוב בכל מקרה. חייבים למשפחות לעשות עסקה כמה שיותר מהר".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.