יו”ר תנועת “הביטחוניסטים”, תת-אלוף (במיל’) אמיר אביבי, מזהיר כי ישראל ניצבת בנקודת הכרעה היסטורית ביחס לעתידה של סוריה ולביטחונה של רמת הגולן. בראיון ל”מעריב” הוא מתאר הקבלות היסטוריות, מבקר את חוסר המדיניות של ממשלת ישראל, ומציע לשוב אל חזון מדיני שנשכח.
“ישראל נמצאת בצומת היסטורית בכל הקשור לחזונה ארוך הטווח באשר לסוריה ולביטחון רמת הגולן”, אמר אביבי. לדבריו, ההתלבטויות שעומדות כיום בפני מדינת ישראל מזכירות במידה רבה את הדילמות שעמדו בפני המעצמות לפני כמאה שנה: “הדילמות דומות מאד לאלו שעמדו בפני הצרפתים לפני מאה שנה כאשר, בהמשך להסכם סייקס-פיקו, זיהו את המורכבות האתנית בסוריה והחליטו להקים ב־1921 שש מדינות אוטונומיות בסוריה. אחת מהן הייתה מדינת סווידא, שנקראה בהמשך מדינת ג׳בל דרוז, והתקיימה ברצף 15 שנה”.
כוחות חמושים סורים בסווידה שבדרום סוריה (צילום: רויטרס)
אביבי מזכיר כי הרעיון הזה שב ועלה גם לאחר מלחמת ששת הימים: “הרעיון הזה הועלה שוב בסוף מלחמת ששת הימים על ידי יגאל אלון, שהיה ידוע בכישרונו לפתח חזונות מדיניים פורצי דרך. יגאל אלון הציע באותה עת הקמת אוטונומיה דרוזית תחת ישראל שתייצר עומק ותסייע להגן על רמת הגולן”.
היום, טוען אביבי, ישראל ניצבת בצומת דומה. “כעת אנחנו בדיוק באותה צומת דרכים בשאלה לאן פניה של סוריה מועדות ומה משרת את מדינת ישראל”, הוא אומר. “מצד אחד ארצות הברית ואירופה, כמו גם טורקיה וסעודיה, דוחפים ליצירת מדינה סורית אחת שתצטרף להסכמי אברהם. ומנגד – האינטרס הישראלי אמור להיות שימור סוריה חלשה, מפורזת, בה מתקיימות אוטונומיות כורדיות, דרוזיות ועלאוויות – כאשר הדרוזים הינם בעלי הברית של ישראל ויכולים לסייע במימוש אותו חזון של יגאל אלון”.
לדבריו, חוסר הבהירות במדיניות הישראלית מוביל לפעולות מהוססות. “נכון לעכשיו נראה שישראל טרם גיבשה חזון ברור, וכפועל יוצא מכך – הפעולות שישראל נוקטת בהן מהוססות ולא חד משמעיות”.
יגאל אלון, 1949 (צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ)
הוא התייחס גם לאירועים הקשים המתחוללים בימים אלה בדרום סוריה: “בשעות אלה, בהן שוב תושבי סווידא נטבחים, אי אפשר שלא לתהות – היכן מדינת ישראל? ולאן המציאות לוקחת אותנו בתקופה הקרובה ובטווח הארוך?”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.