בזמן שיאסר אבו שבאבנמצא על הכוונת של חמאס ומבוקש על ידם, דף הפייסבוק של ארגונו, "יאסר אבו שבאב – הכוחות העממיים", הפך למוקד אהדה נדיר. בין התגובות הבולטות: "שאללה ישמור עליכם ויציל אתכם מסכנה. כל התמיכה וההערכה למפקד יאסר", "אם הייתה הצבעה לשלטון ברצועת עזה – אז הייתי מביא לך את הקול שלי, יא יאסר", "תגמרו אותם ואל תשאירו אפילו איש חמאס אחד", "העם שלנו נמצא תחת אסון כבד מאוד בגלל אינטרסים אישיים ועלינו להיאבק באסון זה ולהביא לעצמנו חיים יותר טובים מזה".
מדובר בתופעה בולטת: דמות חמושה, אך כזו שקוראת לדיאלוג ומחזיקה בחזון חדש – שאינו רק אלים או אופוזיציוני, אלא גם רעיוני ומוסרי. בריאיון בלעדי לוואלה!, אבו שבאב שוטח את משנתו.
יאסר אבו שבאב ומיליציית "הכוחות העממיים" (צילום: רשתות ערביות)
מי אתם הכוחות העממיים?
אבו שבאב מסביר לוואלה! את המהות של ההתארגנות: "הכוחות העממיים הוא גוף פלסטיני לאומי ועצמאי, שהוקם מתוך מענה לצורך בשטח להגנה על האזרחים, לחלוקה של הסיוע ההומניטארי וללקיחה בכוח של אזורים חדשים שלא יהיו נתונים לטרור ולא לקיצוניות מקומית, זאת לאור קריסת המערכות הרשמיות ולאור השליטה של היגיון הנשק ללא הבחנה".
הוא מוסיף: "אנחנו תנועה עממית ולא פוליטית השואפת להקים חברה פלסטינית, אשר תהיה יציבה, נקייה מאלימות, שקטה, בטוחה, החיה חיים מכובדים ומאמינה בדרך הדיאלוג כאמצעי לגיטימי להגעה להבנות עתידיות הוגנות".
אבו שבאב נשאל על על מתקפת 7 באוקטובר: "ההחלטה של חמאס על ה-7.10 נתנה את ההצדקה לתקוף את העזתים וזו הייתה החלטה צבאית כושלת שהביאה אותנו לגיהינום. אבל ה-7.10 לא מהווה תירוץ למה שעשתה ישראל נגד העם שלנו באמצעות מדיניות הענישה הקולקטיבית ומה שעשתה נגד חפים מפשע".
כאשר נשאל האם יש חשש שהנשק של ארגונו יופנה בעתיד כלפי ישראל, השיב: "הנשק שלנו לא קיים בשביל שיהיה נגד אף אחד מחוץ לגבולות שלנו ואנחנו נושאים נשק על מנת להגן על העם שלנו מפני אנרכיה בתוך הרצועה, מפני דיכוי, מפני שחיתות ומפני מי שמנצל את האנשים ברצועה במעטה של התנגדות או דת". הוא הוסיף: "אנחנו לא צד בהחלטות על מלחמה ושלום עם ישראל… לא ירינו כדור אחד מחוץ למסגרת של הגנה על העם שלנו".
לגבי האפשרות שישראל תתקוף ביום שאחרי חמאס אמר אבו שבאב: "העמדה שלי ברורה: קודם כל נגן על האזרחים, נעשה רעש מבחינה בינלאומית ונלחץ להפסקת האלימות, שאף אחד לא רוצה שתהווה דלק לסכסוכים שאין לנו שליטה עליהם". כשנשאל האם ישראל זכאית לביטחון, השיב אבו שבאב: "כמו שלעם הפלסטיני יש את הזכות לחיות בחופשיות, בבטחה ובכבוד במדינתו, אז גם לישראלים יש את הזכות לחיות בביטחון ובשלום, בתוך גבולות המוכרים על ידי החוק הבינלאומי ועל בסיס קשר של אי-תוקפנות".
בהמשך הריאיון עם וואלה! הוא הוסיף מסר אישי לישראלים: "אנחנו לא רואים בעם הישראלי אויב שלנו, אלא ביטחון הדדי מתחיל מכיבוד הזכויות השורשיות של העם שלנו. כל מי שלא מאיים על העם שלנו, נענה לו רק עם שיקול דעת".
לגבי הסיכוי להפסקת אש, אבו שבאב מסביר כי "הפסקת האש היא חיונית מאחר והרעב מחריף וצריך שיהיה לפלסטינים זמן לנשום לרווחה ושיהיה להם אזורים הומניטאריים בטוחים ללא אלימות – שם יהיה מענה לדרישות שלהם לחיות בכבוד". חזונו ל"יום שאחרי" חמאס ברור: "רצועת עזה שלאחר המלחמה תהיה אזור מוכה אסון, אשר יהיה זקוק למאמצים בינלאומיים משותפים בכדי לשקם אותה. כדי שאזרחי הרצועה יוכלו לחיות חיים מכובדים, שיפצו אותם על כאב המלחמות והאסונות, כשבכך יסתיים עידן האלימות".
אבו שבאב אף רמז על כניסה לפוליטיקה: "אנחנו נהיה מה שהעם שלנו ירצה שנהיה… לא נכפה כל צורה פוליטית על רצון העם שלנו". במהלך הזמן צבר הארגון כוח, מה שגרם לרבים לטעון שהוא שלוחה של הרשות הפלסטינית. תגובתו של אבו שבאב: "אנחנו לא כפופים לרשות הפלסטינית ואנחנו עצמאיים לחלוטין. היו ניסיונות לקשור אותנו לרשות במטרה לשלול את הלגיטימיות של הרעיון העצמאי שלנו".
הוא מבהיר: "נכון שמספר גורמים, כולל הרשות, הגישו סיוע קטן בתחילת הקמתנו, אבל זה לא מפחית בכלום מהעצמאות שלנו. אנחנו מברכים על כל מאמץ שיקל להשיג את המטרות: הגנה על אזרחים, מניעת גניבת סיוע, חיזוק הצדק והכבוד".
חמאס מאיים – אך אבו שבאב לא נרתע
עם עליית כוחו, חמאס החל לתקוף את אבו שבאב. משרד הפנים ברצועה פרסם לפני יותר מעשרה ימים צו מעצר נגדו באשמת "בגידה", ואיים להעמידו לדין שלא בפניו. גם חדר המבצעים המשותף של הארגונים פרסם הודעה נדירה: "לא נרחם על אף אחד מכנופיית אבו שבאב. הגורל שלהם הוא בפח הזבל של ההיסטוריה".
ערוצים ערביים המזוהים עם חמאס קידמו את הקו הזה – כולל איומים מרומזים מצד עיתונאים. תגובתו של אבו שבאב? רחוקה מהבעת חשש. "אנחנו לא פוחדים מחמאס ואסור להם לחשוב לתקוף אותנו – יש לנו הפתעות בלתי-צפויות. זכותנו שתהיה לנו אהדה ציבורית שמאמינה בנו, זו הדמוקרטיה הנכונה".
אבו שבאב מסיים את דבריו בביקורת דתית-מוסרית נוקבת: "חמאס כבר איבד מהפופולאריות שלו. עליו להתנצל בפני העם שלנו על ההחלטה לבצע את ה-7.10, עליו לעזוב את השלטון, ליישם את הרצון הפלסטיני והערבי ולא את הרצון האיראני ולא באמצעות מנטליות של קיצוניות. דת האסלאם שלנו היא דת של צדק, ביטחון ושלום… אנחנו לא נולדנו בכדי להילחם לעד – אלא לחיות בכבוד על אדמתנו".
יאסר אבו שבאב (צילום: מתוך דף הפייסבוק שלו)
בוואלה! מסמכמים כי בשלב זה קשה להעריך אם "הכוחות העממיים" יהפכו לזרם מרכזי שיחליף את חמאס, אך דבר אחד בטוח: הדמות של אבו שבאב – חמוש, נרדף, אך גם שקול, פרגמטי ודוגל בדיאלוג – היא אחד הסימנים הברורים לשבירה של מחסום הפחד ולתחילתה של שיחה אחרת ברצועת עזה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.