חדשות
בזמן שחבריהם בחו"ל – אלה בני הנוער שהחליטו להקים עסק
בזמן שחבריהם טסים לחו"ל או בורחים למזגן, יש בני נוער שמנהלים עסק לכל דבר – מצלמים, עורכים, יוצרים תכנים ומנהלים לקוחות. מה שמשותף להם? שליטה מוחלטת בזמן, עצמאות, ואפס תלות במנהל. ככה נראה החופש הגדול של דור היזמים הצעיר בקיץ הזה.
בני נוער רבים בוחרים לעבוד בחופשת הקיץ בגלידריה, בייביסיטר או להעביר את הזמן מול המסך, אבל היזמים הצעירים לוקחים שליטה על הקריירה שלהם הרבה לפני הצבא. בלי בוס, בלי שעות עבודה מוגדרות או יותר מדי עבודה, נערים בגילאי 15–17 כבר מנהלים עסקים עצמאיים בצילום, עריכה ויצירת תוכן, מרוויחים כסף אמיתי, ובעיקר בונים את עצמם לעתיד. השבוע במכללת ריצ'ר ברמת גן פגשנו כמה מהם והצצנו דרכם לעולם העבודה העתידי המעצב לנגד עינינו ביחד עם דור העתיד שיוצקים בעצמם תוכן חדש לתוכו.
אימרי קוזיקרו, 15, קריית שמונה
מתי התחלת להבין שצילום ועריכה הם יותר מתחביב בשבילך?
"זה תמיד היה חלק ממני. מגיל 10 אני מתעסק בזה – מצלם, עורך, מתנסה. בגיל 12 נרשמתי לקורס צילום מקצועי, אחר כך קורס מתקדם בעריכה וקיבלתי ליווי מהתחלה ועד הסוף. בכיתה ו' כבר ערכתי את ספר המחזור של בית הספר. פשוט אהבתי את זה – לא רק הטכני, גם הסיפור שמאחורי כל פריים".
איך המלחמה השפיעה על הדרך שהתחלת בה?
"ב־8 באוקטובר התפנינו מהעיר. זה היה בלחץ מטורף. הדבר הראשון שלקחתי איתי לתיק היה מצלמה ומיקרופונים. לא ידעתי מה יקרה – אבל ידעתי שאם קורה משהו, אני מצלם. מאז תיעדתי עשרות אלפי רגעים – ירי, נפילות, תהליכים. זה החזיק אותי, אבל זה גם היה קשה. היו לי המון התקפי חרדה באילת, הייתי ילד בן 14 שנמצא לבד עם זה".
איך התמודדת עם זה תוך כדי עבודה?
"בהתחלה פשוט רצתי על אוטומט. צילמתי כל מה שיכולתי – גם כדי לא לחשוב יותר מדי. עם הזמן הבנתי שאני צריך סדר, אחריות, גם כלפי עצמי. פתחתי עוסק פטור, התחלתי לעבוד מסודר, ולקחתי על עצמי פרויקטים אמיתיים – לעירייה, לאמנים, ללקוחות פרטיים. וזה עזר לי להרגיש שאני חוזר לעצמי".
איך נראה אצלך חופש גדול היום?
"עכשיו כשנגמרו הלימודים אין מסגרת שמגבילה אותי. אני לומד בבוקר, מצלם בצהריים, עורך בלילה. זה לא חופש רגיל אבל זה החופש שבחרתי. אני יכול לקחת יותר עבודה, להעמיק, לבנות שם לעצמי. זה הזדמנות שלי להתפתח ולבנות את השם שלי".
למה דווקא צילום ועריכה?
"זו הדרך שלי לספר סיפור, להיות ברגעים חשובים, ולהפוך אותם למשהו שאנשים יזכרו. החלום שלי הוא לפתוח חברת צילום בקריית שמונה שתהיה הבית של יוצרים בצפון. ואני כבר בדרך לשם".
עומר צרפתי, 16, קצרין
איך התחלת להתעניין בעריכה ובצילום בגיל כל כך צעיר?
"זה התחיל אצלי עוד בילדות, ממש מסרטונים שהיינו מצלמים בצחוק עם חברים בטלפון. התחלתי לערוך אותם באפליקציה חינמית, רק בשביל הכיף. בגיל 12, סבא שלי נתן לי את המחשב הישן שלו, ושם זה הפך לרציני יותר. הורדתי תוכנת "פרמייר", למדתי המון מדריכים ביוטיוב, והתחלתי לערוך סרטונים של חברים ששיחקו מיינקראפט. ראיתי שאני לומד מהר, ושזה משהו שאני אוהב וגם טוב בו".
ובאיזה שלב הבנת שזה יותר מתחביב?
"בבר מצווה קניתי לעצמי מחשב חדש מהכסף שחסכתי מהעבודות הראשונות שלי וזה היה הרגע שבו הפסקתי להתייחס לזה כאל תחביב. התחלתי לעבוד יותר מסודר, לקבל עבודות בתשלום. ואז גם הבנתי שאני צריך כלים רציניים יותר".
ולכן לקחת קורס מקצועי?
"כן, בדיוק. ראיתי שחבר שלי התקדם מהר אחרי שלמד קורס מסודר, אז הלכתי על זה גם. נרשמתי לקורס כאן וסיימתי אותו בשבוע. זה פתח לי את העיניים לא רק בצד הטכני, אלא גם איך להתנהל מול לקוחות, איך לשווק את עצמי. זו הייתה קפיצת מדרגה אמיתית".
איך נראה אצלך חופש גדול מאז שזה הפך לעסק?
"בקיץ אני עובד המון – בין 4 ל־10 שעות ביום, תלוי בפרויקטים. יש לי חמישה לקוחות קבועים, וגם פניות חדשות. לפעמים אני נוסע שעות באוטובוסים לצילומים במרכז – אבל זה חלק מהעניין. אין בית ספר, אז אני יכול להתרכז בזה לגמרי. אני מתכנן לפתוח עוסק פטור בקיץ הזה".
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?
"שאני בוחר את הקצב שלי. אף אחד לא אומר לי מתי לעבוד, ועם מי. אני משלב צילום עם עריכה, וזה נותן לי גיוון. ובין לבין אני גם עושה כושר קרבי – זה עוזר לי לשמור על איזון בחיים".
הלל שפירא, 17, פתח תקווה
"התחלתי בדיוק כמו הרבה אחרים – ראיתי סרטוני מוטיבציה בטיקטוק, קניתי קורס קריפטו אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא מחזיק. הכול הרגיש לי שטחי וחיפשתי משהו שאוכל באמת לצמוח בו ולהיות עצמאי בתחום".
ואז עברת לעולמות הווידאו והתוכן?
"כן, הבנתי ששם המשחק הוא מקצועיות. למדתי איך לצלם, איך לערוך, איך לחשוב על קונספט. מהר מאוד זה הפך למשהו ממשי – לקוחות, עבודות, תוצאות. התחלתי ממש בזמן המלחמה. זה היה מתיש מנטלית. היו ימים שלא ידעתי אם אני מסוגל להמשיך. לקוחות עזבו, אחד מהם אפילו אמר לי: 'אתה אפס, אתה לא יודע מה אתה עושה'. זה השפיע עליי. אבל זה גם דחף אותי. החלטתי שאני לא מוותר – שדווקא עכשיו אני מוכיח לעצמי מה אני שווה".
מה אתה עושה היום בפועל?
"אני יוצר תוכן לעסקים – משלב צילום, עריכה, כתיבה. יש לי בין 4 ל־8 לקוחות באופן שוטף. אני עובד מהבית או מהשטח, כמה שעות ביום – בהתאם למה שצריך. הכי חשוב לי שיש לי שליטה". מה החופש הגדול מאפשר לך? "זה זמן לבנות קדימה. אני יכול לעצור, לחשוב איפה לשפר, איך לגדול. יש לי זמן לקחת יותר עבודות, לעשות דברים ברמה גבוהה יותר. זה קיץ עם כיוון לא סתם להעביר את הזמן".
ולמה דווקא התחום הזה?
"כי הוא גם עסקי וגם יצירתי. אני מרגיש שאני לא רק עובד, אלא בונה משהו שהוא שלי. המטרה שלי היא שהעסק יוכל לתפקד בלעדיי, שזה לא יהיה תלוי רק בי. וזה בדיוק מה שאני מתאמן עליו עכשיו".
דניאל בן שמעון, מנכ"ל מכללת ריצ'ר ליזמות ושיווק דיגיטלי, אור למעריב: "מה שמיוחד בדור הצעיר זה שבני הנוער לא מחכים שיגידו להם מה לעשות – הם בודקים מה מדליק אותם, מה מעניין אותם, ואיך אפשר להפוך את זה למשהו שלהם. הם לא שואלים 'איפה לעבוד בקיץ', אלא 'איך אני יכול להתחיל לבנות את עצמי כבר עכשיו'. זה שינוי גדול, וזה מרגש להיות חלק מתהליך העצמאות של בני הנוער ולתת להם את הכלים המקצועיים לכך".
Continue Reading
חדשות
Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia of the "Ana Chuchulashvili" the thief The worst hotel in the world, it's dangerous, don't go near it! This is not a hotel! It's an old, dirty house, there are cockroaches and insects in the room, Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The manager of the place is a fraud and a former drug addict named "Ana Chuchulashvili"
"ב-7.10 נחטפה כל המשפחה שלי, אני, בעלי דוד, ושתי בנותינו אמה ויולי, אז בנות 3 בלבד", פתחה את נאומה שרון, אשתו של דוד קוניו החטוף בעזה. "דוד בעלי, אהבת חיי, והאבא של הבנות שלי, עדיין שם. התאומות ואני חזרנו ביום החמישים ושתיים. אמה ויולי שלנו חגגו חמש, בלי אבא שלהן. בשבוע הבא הן ילכו לגן חובה, והן יודעות שאבא לא יהיה איתן ביום הזה. הן יודעות שאבא שלהן שם. לפני כמה ימים, כשהשכבתי אותן לישון הן שאלו אותי 'אמא, את בטוחה שאבא יחזור?'".
"יש הצעה לעיסקה על השולחן, שחמאס כבר אמר לה כן", המשיכה. "האמריקנים רוצים שהחטופים יחזרו. הרמטכ"ל אומר שחייבים ללכת עכשיו לעיסקה. העם, אתם, כל אחד מכם, כאן בככר, במהלך היום בצמתים, בכל מקום, במספרים אדירים, כולם צועקים איתנו, כולם רוצים את החטופים בבית. אז למה אני לא יכולה להגיד לבנות שלי שאני בטוחה שאבא שלהן יחזור?"
The US government will start seeking the death penalty in Washington, DC, for homicide cases.
ללא נושא2 שבועות ago
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
ביטחון3 שבועות ago
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
ללא נושא2 חודשים ago
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
ללא נושא2 שבועות ago
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
ביטחון3 שבועות ago
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
ללא נושא2 חודשים ago
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
ללא נושא2 שבועות ago
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
ביטחון3 שבועות ago
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
ללא נושא2 חודשים ago