על פניו, עתלית כבר מזמן לא מושבה מנומנמת. היישוב השוכן על קו החוף בין חיפה לזיכרון יעקב מציג בעשור האחרון צמיחה מסחררת: שכונות חדשות, עלייה תלולה במחירי הנדל”ן ותוכניות לפארק תעסוקה, חוף מוסדר ומרכז עסקים עירוני. אלא שמאחורי הזוהר – מסתתרת מציאות של שירותים מדולדלים, תשתיות חלקיות, ומאבק ציבורי בשאלה אם עתלית בשלה להיות מועצה מקומית עצמאית או שעדיף לה להישאר תחת המועצה האזורית חוף הכרמל.
הצמיחה בעתלית ניכרת בשטח: שכונות חדשות הולכות ונבנות, פיתוח מואץ של תשתיות, מחירי נדל”ן מטפסים – ופוטנציאל של עשרות אלפי תושבים. אך מאחורי הפיתוח נוצרים לדברי תושבים, גם פערים בשירותים העירוניים. על פי תחזית תוכנית המתאר המאושרת מ־2020, עתלית צפויה להכפיל את עצמה בשנים הקרובות ולהגיע לכ־27 אלף תושבים. כיום מתגוררים בה כ־12,500. למרות הגידול, היישוב עדיין מנוהל על ידי ועד מקומי מצומצם בן 11 מתנדבים, ללא מחלקות ייעודיות לחינוך, רווחה או תשתיות.
ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק, סבור שזה הזמן לשנות את הסטטוס המוניציפלי של היישוב: ״הגיע הרגע. עתלית לא יכולה להמשיך להתנהל כמו מושב. יש לה פוטנציאל להפוך לעיר חוף חזקה. השקענו כאן מעל חצי מיליארד ש”ח בתשתיות – ביוב, מים, כבישים, מוסדות חינוך. קידמנו את תוכנית גבעת קנדי עם 900 יחידות פינוי־בינוי, פארק הייטק חדש עם שאטלים לרכבת, מרכז עסקים ראשי ומחלף דרומי שיחבר את היישוב ישירות לכביש 2. המטרה היא מועצה מקומית עצמאית, עם שירותים כמו שצריך ובהמשך – עיר. עתלית היא קיסריה החדשה״.
עתלית (צילום: פאולינה פטימר)
מנגד, טוענים התושבים שהתשתיות לא מספקות וכן רמת השירותים, רונןאסולין, תושב אחת השכונות החדשות מספר: ״שילמנו מעל 3 מיליון ש”ח על בית ועדיין בחלק מהמקומות אין מדרכות, אין תחבורה פנימית. מבטיחים פארקים וחוף מוסדר, אבל בפועל זה לא קורה. התחושה היא שעתלית צומחת אבל בלי תשתית שמחזיקה את זה”.
בחודשים האחרונים התקיים דיון בוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים, שדנה באפשרות להחזיר לעתלית את מעמדה כמועצה מקומית עצמאית – מעמד שאבד לה ב־2003 בעקבות קריסה כלכלית וניהול לא מקצועי, מאז, טוענים במועצה, הושקעו מאות מיליוני שקלים בהקמת תשתיות, והגיעה העת לנהל את עתלית כגוף עצמאי.
עתלית (צילום: פאולינה פטימר)
אבל בוועד המקומי של עתלית דווקא מבקשים להמתין. איתי שפרן, יו”ר הוועד אומר: ״היום 78% מההכנסות מגיעות מארנונה למגורים. אין מספיק תעסוקה מניבה, אין מרכזי מסחר, פארק ההייטק עדיין לא שווק. אי אפשר לבנות עיר על חלומות. מודל התקציב שמציעה המועצה מבוסס על ארנונה שטרם קיימת וחלוקות הכנסה שטרם סוכמו. זה מסוכן לתושבים”.
אסף וחנר, מהנדס המועצה האזורית חוף הכרמל והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מציג נתונים מרשימים: השקעה של 430 מיליון ש”ח בפיתוח שכונות חדשות, 70 מיליון ש”ח בתשתיות תחבורה, 150 מיליון ש”ח במוסדות חינוך וציבור, 64 מיליון ש”ח לפיתוח אזור תעסוקה עתידי. תוכנית לפיתוח חוף מוסדר, חיבור תחבורתי מורחב לרכבת, ומע”ר פעיל עם שטחי מסחר, מגורים ובתי קפה. לדבריו, “הכל מתבצע בשלבים. עתלית קיבלה השקעה שאין דומה לה במרחב הכפרי. זו תשתית לעיר חוף מבוקשת”.
מתן, סמנכ”ל המכירות של חברת “גשם אחזקות”, מספר: ״בנינו 70 יחידות בעתלית. המחירים היום? 5.5 מיליון ש”ח לפנטהאוז של 200 מ”ר, חצי דונם קרקע נמכר באותו סכום לבניית 3 יחידות. מגיעים לכאן הייטקיסטים מחיפה, אנשים שמאסו בעיר. עתלית זה כמו מושב על הים – זה מה שמושך”.
תחושות דומות משתפת גם קרן כרפיס, יזמית ובעלת חברת “שורשים מיזמי בוטיק”, תושבת עתלית זה 26 שנה: “הגשמתי פה חלום. בנינו כבר כ־120 צמודי קרקע, ונקים גם מרכז מסחרי של 1,000 מ”ר. רוב הרוכשים זוגות צעירים מחיפה, גם מתל אביב. יש פה מערכת חינוך טובה, אווירה כפרית, ילדים שמסתובבים לבד אחר הצהריים, מה שאין בעיר. המחירים נעים בין 4 ל־5.5 מיליון ש”ח לבית של 170 מ”ר על מגרש של 250 מ”ר. אחרי ה־7 באוקטובר הייתה האטה כמו שהייתה בכל הארץ אבל עכשיו שוב מרגישים התעוררות”.
עתלית (צילום: פאולינה פטימר)
גם השמאי ד”ר אסף גסטפרוינד מחזק את הנתונים: ״המחיר הממוצע לבית צמוד קרקע עם 5 חדרים נע בין 3.7 ל־5 מיליון ש”ח. זה משמעותית זול יותר מחיפה, שם המחיר הממוצע עומד על כ־6.5 מיליון ש”ח”.
מיגלנחום, תושבת עתלית, בכירה באלביט ויו”ר הוועדה האסטרטגית המקומית, מצביעה על פערים קשים: ״אין תיכון, אין מרכז תרבות. כל הפעילות הקהילתית מתבססת על מתנדבים. זה לא מחזיק כשיש 13 אלף תושבים ו־30 אלף בעוד כמה שנים. עצמאות היא הכיוון, אבל חייבים לבנות לזה תשתית אמיתית”.
עתלית נמצאת בנקודת מפנה עם ביקושים שוברי שיאים, פיתוח תכנוני נרחב, ופוטנציאל להפוך לעיר חוף יוקרתית, אך התושבים מוטרדים מהפרידה הצפויה מהמועצה האזורית חוף כרמל, זה מרגיש כמו גירושין – אבל לא בין שווים", אומרת מיגל. "המועצה באה לדיונים כמאוחדת עם נציגי הישובים הסמוכים, עם צוותי יועצים ועם מסמכים מוכנים של שטחים וקו כחול. אנחנו, רק תושבים ומתנדבים שעושים כמיטב יכולתנו. הצגנו שם את הפערים בצורה הכי טובה, אבל יש פה משהו במהות שלא מתיישב. במשך שנה ניסינו להיפגש עם המועצה ולא נענינו. התחושה היא שהם פשוט מנסים לדחוף לשינוי גבולות ולסגור את העניין, בלי לתת מענה אמיתי לצרכים של התושבים".
עתלית (צילום: פאולינה פטימר)
לסיום היא מדגישה: "יש פה קהילה חזקה, איכותית, יישוב בצמיחה מואצת. אנחנו צריכים תשתית איתנה ונכסים מניבים כדי להיות עצמאיים באמת , ולא להיתמך רק על העלאות מיסים. חשוב שגם התושבים יכירו את הנתונים וייקחו חלק פעיל בתהליך".
עתלית של היום כבר לא דומה לזו של 2004 אך ההכרעה על עתידה דורשת לא רק חזון, אלא גם אחריות, תכנון מדויק ושקיפות מול התושבים. בין חלום עיר החוף היוקרתית לבין חשש מהתפוררות שירותים בסיסיים, עתלית ניצבת בצומת קריטי. השאלה אינה רק מתי תהיה עצמאית אלא האם תוכל להחזיק בכך לאורך זמן בלי לפגוע באיכות החיים של תושביה.
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".