אל"מ (מיל') אורן זיני, לשעבר מח"ט מנשה, שוחח עם אריה אלדד ושי גולדן ב-103FM והסביר כיצד לדעתו יש להתנהל בסוריה ובעזה. בנושא הטבח בסווידא שבסוריה, והזכיר את המחויבות של מדינת ישראל לדרוזים: "כרתנו ברית עמוקה מאוד עם העדה הדרוזית, שירתתי עם לא מעט אנשים שהפכו להיות מח"טים והגיעו לתפקידים בכירים יותר בצה"ל, מבחינתי אין דילמות. זה כמו שמדובר בטבח של יהודים, ושי לנו מחויבות לתת כתף".
"אנחנו לא יכולים להישאר אדישים למראות המזוויעים משם, ואנחנו צריכים לעשות כל מה שביכולתנו. מה שיודעים לטפל בו מהאוויר מטפלים, ויש עוד אמצעים שאי אפשר לדבר עליהם", הדגיש.
הדרוזים בגבול סוריה (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
בנוגע לשאלה מהם האינטרסים הישראליים בסוריה ענה: "לטעמי בשלב הזה, כשאנחנו עדיין בבוץ העזתי, אנחנו צריכים לדאוג שמעשי הטבח בדרוזים ייפסקו. בטווח הארוך צריך לדאוג שלאורך הגבולות שלנו לא יהיו מנהיגים שהם מחבלים. כל אחד מבין שזה יגיע אלינו בסופו של דבר".
יחד עם זאת הוא הבהיר: "עוד לא סיימנו את המערכה המורכבת ברצועת עזה, ועכשיו להתפצל לכל כך הרבה גזרות? כל דבר בעיתו. אנחנו לא יכולים כרגע שלא להתמקד".
לקראת עסקה עם חמאס?
בנוגע למגעים על עסקת חטופים אמר: "אני לא בקי בכל פרטי העסקה. מתוך העננה הזאת דבר אחד ברור לי – אנחנו צריכים להחזיר את החטופים. אני חושב שאנחנו עושים נכון כשאנחנו לא סוגרים את האירוע באופן מוחלט. כל בר דעת יודע שאם המערכה נסגרת לחלוטין, נהיה בבעיה קשה בהמשך. כל עוד יישאר הפתח להמשיך ולהילחם – אני בעד הדבר הזה".
האם ניתו לוותר על העניין של העיר ההומניטרית? "כשעושים הסכם, אתה מפסיד משהו. לא תקבל שום דבר בחינם במזרח התיכון. על ציר פילדלפי וגם על פרוזדור נצרים אי אפשר לוותר. הייתי שמח לא לוותר גם על מורג, החציצה בין רפיח לבין חאן יונס, אבל זה מחיר שאפשר לשלם אותו" הבהיר.
מחנה אוהלים בעיר עזה (צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)
איך אתה רואה את היום שאחרי המלחמה בעזה מבחינת האינטרס הישראלי? "המצב הרצוי הוא שאין חמאס בשלטון, ואין לו יכולת לסכן את מדינת ישראל. הכי קל להגיד 'גורמים מתונים', אבל אני לא יודע אם יש כאלה. השנים הראו לנו. אני זוכר את כוחות יוניפי"ל, אני זוכר שהאירו עלינו כשהיינו יוצאים לפעולות, אני לא זוכר שהם האירו על כוחות חיזבאללה. אני סומך רק על כוחות צה"ל ועל האמריקנים".
לא בטוח שאנחנו רוצים שצה"ל יישב שם במשך שנים "נכון, זה מחירים אחרים, מחירים בנפש ועלויות. כדי להבטיח ש-7 באוקטובר לא יקרה שוב, צריך רצועת ביטחון, לא הפרימטר של פעם – 2-3 ק"מ ששם שום דבר לא זז. מעבר לכך, מי שישלוט שם יצטרך לתת ערבויות. "הצד השני לא מפספס הזדמנויות לניצול, ואנחנו צריכים להיות חד משמעיים".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.