27 ביולי, עוד עשרה ימים בדיוק, זה הדד-ליין שנתן בית המשפט העליון לממשלה לקבל החלטה מה לעשות עם הפיאסקו המתגלגל הזה שנקרא "הגדלות הרמטכ"ל" – שם מכובס שמתאר עשרות מיליארדי שקלים של כספי פנסיה שניתנו שלא כדין לגמלאי צה"ל. יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין אמר בשלישי כי הוא מתכוון לעשות זאת בקרוב, הצעת החוק להלבנת הכספים והכשרתם בדיעבד כבר מונחת על שולחן הועדה, ולנו נותר לשאול כמה זה יעלה לנו, אזרחי ישראל?
"על פי חוק ניתן לגבות רטרואקטיבית החל משבע שנים לפני הגשת הבג"ץ, כלומר מ-2013. קח 12 שנה, תכפיל במיליארד וחצי שקל של כספים ששולמו שלא כחוק מדי שנה, והגעת לכמעט 20 מיליארד שקל שצריך לחזור לקופת המדינה", אומרת עו"ד נילי אבן חן, מנכ"לית עמותת רווח נקי מהעותרות בבג"ץ הגדלות הרמטכ"ל ב-2019 (ביחד עם עמותת צדק פיננסי).
יולי אדלשטיין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
"אבל גם אם מסתכלים רק על התקופה מאז דוח מבקר המדינה ב-2016 שגילה את השערורייה עדיין מדובר במיליארדי שקלים רבים שיכלו לשמש בין היתר להפחתת נטל המס, להגדלת התמיכות באוכלוסייה המשרתת, וכמובן את צה"ל לצרכים חיוניים ומצילי חיים כגון שיפור מיגונים והחלפת ציוד ישן ולא בטיחותי".
אבל כל זה כבר מים מתחת לגשר. אנחנו כאמור בישורת האחרונה לפני קבלת ההחלטה, וגם הגורמים הניציים ביותר בקואליציה ובקרב העותרים לבג"ץ מבינים שאין היתכנות פוליטית לגבות רטרואקטיבית את הכספים ששולמו שלא כחוק. לקחת כסף בחזרה מאנשים זה אף פעם לא מצטלם טוב, בטח כשמדובר בגמלאים, ובטח ובטח כשמדובר בגמלאי צה"ל. ולכן הדיון בוועדה ניטש לא על כמה שילמנו, אלא כמה עוד נשלם?
"ההצעה לא רק שמלבינה את הכספים שניתנו בעבר, אלא היא מאפשרת להמשיך להוציא למעלה מ-80% מהכספים האלו בעתיד ולהפוך אותם לחוקיים מעתה ועד עולם" מסבירה עו"ד אבן חן. "זו הצעת חוק שמשמעותה הכלכלית עצומה לתקציב המדינה ולמשלמי המיסים בהווה ובעתיד, ושעניינית ומוסרית חסרת הצדקה לחלוטין".
וכמה זה במספרים? גם כאן, מדובר בעשרות מיליארדים. 38.4 מיליארד שקלים (בערך נוכחי של 2025) אם לדייק, כך על פי חישובים שערך ד"ר מיכאל שראל – לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר וכיום ראש המחלקה הכלכלית בפורום קהלת, שבני גנץ התכוון להלבין בתקופתו כשר ביטחון.
המחאה הציבורית הנוקבת שהתעוררה מאז הצליחה לשנות מעט את התמונה, וכיום לכולם ברור שהסכום הזה יקוצץ – השאלה היא בכמה. "לפי מתווה הצעת החוק הנוכחית הסכום שיולבן יהיה 31.9 מיליארד שקלים, כלומר מציעים להלבין גם עבור תשלומים עתידיים 83% מהסכום. מהצד השני נמצאים חברי הכנסת עמית הלוי וחנוך מילביצקי מהליכוד שמוכנים להלבין רק 76% שהם 28.3 מיליארד. חיסכון של 3.5 מיליארד, אבל עדיין מלבין דה פקטו עשרות מיליארדים של תוספות שניתנו בעבר לא בהתאם לחוק".
ומילא אם הכסף הזה היה מסייע למשיכת אנשים מעולים לתפקידים בצה"ל שיש בהם מחסור בכוח אדם, אבל בפועל מדובר בהוצאה עצומה מתקציב המדינה שהיא חסרת כל ערך מבחינת יצירת תמריצים. כיום גמלת הפנסיה שמשולמת לגמלאי צה"ל עבור כל חודש עבודה גבוהה בממוצע יותר מפי 9 מחבריהם בשירות המדינה, כאשר לוקחים בחשבון את עיתוי הפנסיה, אורכה ומשך העבודה.
מתוך הגמלה הזו החלק הבלתי חוקי מהווה הערך כשישית. כלומר, גם אם נבטל את החלק הזה לחלוטין, ולא רק נצמצם אותו ב-17% או ב-26%, עדיין הגמלה הממוצעת של המשרתים בצה"ל תהיה בערך פי 7.5 מחבריהם בשירות המדינה. הפערים האלו הם כל כך אסטרונומיים שההבדל הזה הוא לא מה שישפיע על איכות כוח האדם בצה"ל, אבל לנו, אזרחי המדינה, הוא יעלה מיליארדים. עשרות מיליארדים.
"מעבר לצד הבלתי מוסרי של הלבנת הכספים בלתי חוקיים ולעיוות הבלתי נתפס שנוצר בין גמלאי הצבא לגמלאי שאר המגזר הציבורי, זה עלול ליצור גל של דרישות מסקטורים נוספים בדיוק בתקופה שבה הציבור נדרש להדק את החגורה" היא מסכמת, ומבהירה כי "מהלך כזה עלול להיות כדור שלג שאת הנזקים ממנו הציבור כולו ישלם".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.