איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) פתח בקמפיין חירום להגנה על מצוות ברית המילה, בעקבות פשיטות משטרתיות חריגות באנטוורפן ותביעות פליליות צפויות נגד מוהלים מוסמכים. האירועים עוררו גל מחאה חריף בקרב מנהיגים דתיים ורפואיים ברחבי העולם היהודי.
במכתב רשמי שנשלח הבוקר לנשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, חתמו למעלה מ-50 מנהיגים יהודים, בהם רבנים וראשי קהילות מכל רחבי אירופה, על קריאה נחרצת לגנות את פעולות המשטרה מיום 14 במאי. הפשיטות כללו חדירה לבתי מוהלים, החרמת כלי דת חיוניים, ואף דרישה בלתי תקדימית לקבלת שמות של תינוקות שנימולו — מהלך שנתפס כחדירה חמורה לפרטיות וכפגיעה ישירה בזכויות הדת.
ברית מילה (צילום: יעקב נעמי, פלאש 90)
המכתב מתריע כי מהלכים מסוג זה "מעוררים זיכרונות מהפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האירופית", ומזהיר מפני השלכות חמורות על חופש הדת והחיים היהודיים במדינות האיחוד.
למכתב צורפה גם פנייה רפואית חסרת תקדים: מעל 20 רופאים בכירים מאירופה, ארה"ב וישראל — בתמיכת הארגון העולמי לבריאות יהודית (GJHA) והאגודה הרפואית היהודית האמריקאית (AJMA) — חתמו על הצהרה ציבורית שמגנה את הפללת המוהלים, ומסבירה את חשיבות ההליך מבחינה רפואית ובריאותית. לדבריהם, ברית המילה מבוצעת בבטיחות מרבית על ידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה קפדנית, ויש לה יתרונות מוכחים: הפחתת סיכון לזיהומים בדרכי השתן, הפחתת סיכון לסרטן הפין, ואף צמצום סיכויי הידבקות ב-HIV.
הרב מנחם מרגולין, יו"ר EJA, הגיב בתקיפות: "לא נעמוד מנגד כאשר אמונתנו עומדת למשפט. המילה היא מצווה קדושה ששרדנו בזכותה דורות של רדיפה. הניסיון להוציא את ההליך אל מחוץ לחוק חותר תחת חופש הדת – אבן יסוד באירופה הדמוקרטית."
האיגוד הדגיש כי המשך ההליכים המשפטיים לא רק מאיים על קיומן של הקהילות היהודיות בבלגיה, אלא עלול להפוך לתקדים מסוכן באירופה כולה. הוא קורא לנציבות האירופית לנקוט עמדה ברורה: להגן על זכות הקהילות היהודיות לשמור על מסורתן, לגנות את הפעולות האחרונות של הרשויות הבלגיות, ולפעול למניעת רדיפות נוספות. "האיחוד האירופי לא יכול להבטיח חיים יהודיים פורחים – ובו בזמן לשתוק מול חקיקות ואכיפה שמעמידות אותנו בפינה".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.