ועדת החוקה של הכנסת חשפה היום (שלישי) כי עיריית חריש גבתה במשך שנים קנסות מתושביה ללא סמכות חוקית, ואף הציגה מצג שווא לוועדה בעניין. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, דרש מהעירייה להציג את סכומי הקנסות שנגבו ולהחזירם לתושבים.
רוטמן ביקש משרי הפנים והמשפטים שלא לחתום על צו הקנסות של העירייה עד להצגת תכנית מסודרת להשבת הכספים. הוועדה אישרה מחדש את הצעת צו העיריות בעניינה של חריש, לאחר שהתקבלה רביזיה של ח"כ יצחק פינדרוס בעקבות המידע שנחשף מאז הדיון הקודם.
עו"ד טליה ג'מאל, היועצת המשפטית של הוועדה, הסבירה כי בדיון הקודם אושר הצו בהסתמך על מידע שהתברר לאחר מכן כלא נכון. לדבריה, מיד לאחר הדיון התברר כי העירייה גבתה קנסות במשך שנים ללא הסמכה חוקית. לטענתה, גם בתשובות שנמסרו אז לוועדה, לרבות מענה לשאלות ישירות של ממלא מקום היו"ר, נמסרו נתונים שגויים. ג'מאל ציינה כי ניסתה לברר עם העירייה האם נעשתה גבייה רחבת היקף שלא כדין והאם נמסרו לוועדה תשובות לא נכונות, אך לדבריה, בעירייה אמרו ש"הכסף יוחזר, ולכן אין בכך חשיבות". למרות זאת, לדבריה, עד היום לא בוצעה השבה.
ח"כ רוטמן תקף את התנהלות העירייה: "איך זה עבד בשטח? טענתם בפני הוועדה שאין ולא נעשתה גביית קנסות, אך בפועל היא קרתה. כמה נגבו? על ידי מי? זה דבר חריג ולא מקובל בשום צורה".
סגן ראש העיר חריש, שלמה קליין, הודה בטעות: "טעינו ואנחנו לא מנסים לטשטש, אבל העירייה לא יכולה לתפקד ללא צו עבירות קנס. ננסה לאתר ולהשיב את הקנסות בחודשים הקרובים". לדבריו, העירייה נמצאת במצב פוליטי מורכב ואין לה כיום ראש רשות אלא רק ממלא מקום.
מנכ"ל העירייה, שלומי צדרבוים, הסביר כי חריש הפכה בשנים האחרונות מיישוב קטן לעיר של 43 אלף תושבים וכי בשל כך הופעלו מערכות אכיפה וחוקי עזר, אך "מתוך חוסר ידיעה נאכפו הפרות שלא היו אמורות להיאכף". לדבריו, העירייה מחליפה מערכות מחשוב ונדרש זמן לאתר את כל המקרים.
יועמ"ש העירייה, עו"ד אורון משה, הסביר כי חוק העזר אושר ב-2017 וכי יועץ משפטי חיצוני העביר את תעריפי הקנסות לפקחים שהנפיקו דו"חות בעבירות בתחום איכות הסביבה. לדבריו, "ב-2022, בעקבות שיח עם משרד הפנים, הבנו שיש בעיה. עם כניסת התובעת העירונית לתפקידה בשנה שעברה, הורתה להפסיק את הגבייה".
עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים מתחה ביקורת חריפה על העירייה: "לא רק שהגבייה נעשתה שלא כדין, גם אחרי שהתגלה המחדל – לא הופסקה מידית גביית הקנסות. אין שום צפי להשבה, וזו לא תשובה מקובלת. המינימום הוא להשיב את הכספים באופן מידי".
רוטמן הבהיר כי לא יסכים שהצו יקודם בלי התחייבות להשבת הכספים: "מרגע שאתם יודעים שגביתם כסף שלא כדין, אתם אפילו לא יודעים כמה? עכשיו אתם מבקשים לאשר את הצו מבלי לומר שתשיבו את הכספים?"
בתום הדיון ציין רוטמן כי אמנם יאשר את הצו, אך ביקש ממשרדי הפנים והמשפטים לא לחתום עליו עד שתוצג תכנית מפורטת להשבת הכספים. "אני מבקש שלא ישחררו את הצו עד שיוצגו נתוני הגבייה ויובטח שהכסף שנגבה שלא כדין יוחזר. לא ייתכן שהחוטא ייצא נשכר".
מתמודד חדש בזירה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שיתף בפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ', בפרק שפורסם הערב (שלישי), שהוא מעוניין להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. "הציבור דוחף מאוד. כדי שיקרה שינוי של ממש – אני צריך להיות ראש הממשלה", אמר. "אני לא רואה אותו כפוליטיקה. צריך שהוא יוגדר אחרת. זה תפקיד מנהיגותי – ולא בהכרח פוליטי".
יוסי כהן בפודקאסט (צילום :מתוך הפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ')
בפוסט באינסטגרם כתבה לוקאץ': "גאווה גדולה לארח את יוסי כהן בפודקאסט. היו לו כל כך הרבה סיפורים מרתקים שביקשתי להקליט שני חלקים. בחלק הראשון דיברנו על ההיסטוריה המפוארת שלו ובשני על ענייני היום והתמורות הגאופוליטיות באזור".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
יאיר לפיד (צילום: יואב דודקביץ/TPS)
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
אליהו רביבו (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
גיוס חרדים, לשכת הגיוס (צילום: דובר צהל)
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
ינון מגל ויריב אופנהיימר שוחחו על ההתפתחויות האחרונות של המלחמה וסוגיית החטופים. השניים ירדו לשורש הסכסוך הישראלי-פלסטיני וניסו למצוא לו פתרון ליום שאחרי.
"ההיסטוריה לא תשכח ולא תסלח שלא החזירו 20 חטופים חיים מהמנהרות בגלל שנתניהו לא רצה ועדת חקירה. אתם יכולים להשתמש בכל הפלטפורמות שלכם כדי להסתיר את המציאות אבל זה לא יעזור. אתה, כך רצה הגורל, אדם עם כוח. אולי היית יכול לקום היום בבוקר ולהציל חיים", אמר אופנהיימר.
מגל לגלג על דבריו של אופנהיימר וקטע אותו שוב ושוב. "מישהו יכול לדבר עם ההיסטוריה? תסביר לי בבקשה, איך חסימת הכבישים הבוקר, איך זה עוזר לשחרור חטופים?, תהה מגל.
אופנהיימר האשים את מגל: "אותך לא מעניין לשחרר חטופים. מעניין אותך להתיישב בעזה ולנקום בעזתים על ה-7 באוקטובר. אתה והמחנה שלך תמיד הייתם בני ברית של החמאס. אתם תמיד הולכים עם הקיצונים של הצד השני. אתה היום מעדיף את המשך המלחמה, הישרדות נתניהו והקמת התנחלויות על פני החטופים".
מגל טען: "אתה בצד של הנטבחים. אתה מעדיף להיטבח, ואני עוד נאיבי? במשך 20 שנים מכרתם לנו את הלוקשים הדבילים האלה שאפשר לעשות שלום עם הפראי אדם האלה". בהמשך אמר: "אם הסכסוך הוא על קווי 67' וזה הפתרון, אז למה חמאס טבחו בבארי?".
לאחר מכן, הדגיש: "אפילו הזקן עם הקביים יצא לשדוד. האנשים האלה שעשו את פשעי המלחמה האלה אנחנו לא רוצים שהם יהיו פה. אתה וכמוך מחרטטים, אתם לא מבינים את השפה של המקום, ואת התרבות ושום דבר לא קדוש בעיניכם".