בצל העלייה החדה באירועים אנטישמיים מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, מפרסם היום Board of British Jewish Deputies – מועצת צירי יהדות בריטניה דו"ח חסר תקדים – מסמך שמשרטט במדויק את עומק הבעיה בתוך החברה האזרחית הבריטית, וקורא לפעולה נחושה, רחבה ומיידית.
הדו"ח, פרי עבודתה של הועדה למלחמה באנטישמיות, בראשות לורד ג'ון מאן ושרת ההגנה לשעבר דיים פני מורדאונט, מציג עשר המלצות אופרטיביות – מהכשרות לאנשי NHS, דרך פיקוח באיגודים מקצועיים ועד שינוי תרבותי בעולם האמנות והחינוך. המסר המרכזי: האנטישמיות איננה תופעה שולית – היא טבועה במנגנונים עצמם.
מוסלמים בבריטניה (צילום: REUTERS/Jaimi Joy)
מי שעקב אחרי הזירה הבריטית בשנה האחרונה לא יופתע. אבל גם הציניקנים שבינינו יתקשו להישאר אדישים לניסוח החד של נשיא המועצה, פיל רוזנברג: "במוסדות שבהם דואגים להכללה, לשוויון, לגיוון – היהודים פשוט לא נחשבים. הגיע הזמן שזה ייפסק. הגיע הזמן להבטיח: 'Jews Must Count'".
בהמשך דבריו, רוזנברג הוסיף: "זה לא עניין של רגשות – זו שאלה של זכויות. יהודים בבריטניה זכאים לאותן הגנות שמוענקות לקבוצות פגיעות אחרות. אם מערכת הבריאות, האקדמיה או מוסדות התרבות לא מצליחים לספק זאת – הם נכשלו בתפקידם הבסיסי ביותר".
"יהודים פשוט לא נכללים"
הדו"ח מבוסס על עשרות עדויות חיות – מעובדים, אנשי מקצוע, סטודנטים ונציגי קהילה – וכולל תיאוריות קשות של הדרה, השתקה ואף פחד ממשי. הוועדה ממליצה לקיים פסגה לאומית של מערכת הבריאות הבריטית (NHS), שתעסוק במישרין באנטישמיות בתוך המערכת. מדובר בפריצה של ממש בטאבו בריטי עתיק.
גם במערכת החינוך מציע הדו"ח תכנית ברורה: הרחבת יוזמה ייחודית מהעיר ווינצ'סטר, שבה מורים נוצרים עוברים הכשרה כדי להימנע מהפצת סטריאוטיפים אנטישמיים – תכנית שהוועדה ממליצה להפוך לאומית.
שרת ההגנה לשעבר מורדאונט מסרה: "אזרח יהודי שמנסה פשוט לקבל שירות – לא אמור להרגיש שונה. אנחנו מציעים צעדים פשוטים – אבל כאלה שישנו חיים". לורד מאן היה חד עוד יותר: "אנטישמיות היא גזענות, וצריך לטפל בה באותה נחישות. אין יותר מקום לסלחנות, לרמיזות, או ל'הבנה' כלפי תופעות כאלה".
באמנות, בפוליטיקה ובמשטר
הדו"ח מצביע על חסמים נסתרים בעולם התרבות שמונעים מיהודים להשתתף או להופיע – בדרנים, מוזיקאים, אפילו קהל. אחד הפתרונות: שימוש בכלי שנקרא "תנאי חוזה" – כלומר, כל מוסד שזוכה למימון ציבורי ייאלץ להוכיח אפס סובלנות להדרה של יהודים.
גם באיגודים מקצועיים – כמו אלו המספקים רישיונות או ביטוחים לעובדים – נמצאה בעיה מערכתית. היו מקרים שבהם יהודים הרגישו שאינם יכולים להתלונן על אפליה, כי החשש לאבד את הרישוי המקצועי גבר. הוועדה מציעה פתרונות משפטיים וישימים.
המלצות מרכזיות מתוך הדו"ח: הכרה ביהדות כאתניות, לא רק כדת; שילוב חובה של נושא האנטישמיות בכל קורס גיוון והכלה; פיקוח ממשלתי על גופים שמדירים יהודים; סטנדרט אחיד לאכיפה משטרתית נגד פשעי שנאה; הקמת גוף מקצועי שיכשיר מדריכים למאבק באנטישמיות.
פעילי "Palestine Action" מחוץ לבית המשפט בבריטניה (צילום: REUTERS/Carlos Jasso)
הוועד קראה לממשלה הבריטית לאמץ את ההמלצות באופן מיידי – והכדור כעת עובר לדרג הפוליטי. אך רוזנברג, מאן ומורדאונט הבהירו: הדו"ח הזה הוא רק ההתחלה. "אם נהיה חייבים", אמר לורד מאן, "ניקח את זה לרחוב, לאולמות המשפט ולפרלמנט. אבל המערכת תשתנה – בזה אין לנו ספק".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
