Connect with us

חדשות בעולם

ארה"ב מציעה להשתלט על המסדרון בין ארמניה לאזרבייג'ן

Published

on




ארצות הברית הציעה לקחת על עצמה את הניהול של המסדרון המתוכנן בין ארמניה לאזרבייג'ן כדי לקדם את המשא ומתן הדיפלומטי שנתקע בין שתי המדינות, כך דווח היום (שני) באתר החדשות מידל איסט איי. השגריר האמריקאי בטורקיה, טום ברק, חשף את ההצעה במהלך תדרוך עיתונאים ביום שישי בניו יורק.

הצעדים להסכם שלום בין ארמניה לאזרבייג'ן נתקעו למרות שהמדינות הגיעו להסכמה על טיוטת הסכם שלום בחודש מרץ. אזרבייג'ן ממשיכה להתעקש על תנאים נוספים, כולל דרישה מארמניה לתקן את החוקה שלה ולהסיר הפניות לשטח אזרבייג'ני.

הנושא המרכזי שגורם לקיפאון הוא מסדרון זנגזור – מסלול יבשתי שאמור לחבר בין אזרבייג'ן הראשית לאזור הנפרד שלה, נחיצ'ואן, דרך שטח ארמני. ארמניה מסרבת אפילו להשתמש במונח "מסדרון זנגזור" בטענה שיש לו משמעויות של תביעה על שטח ארמני ריבוני, הידוע כמחוז סיוניק.

אזרבייג'ן דורשת שהמסדרון לא יהיה תחת השליטה המלאה של ארמניה, מתוך חשש שארמניה לא תבטיח גישה חופשית לאזרבייג'ן. מנגד, ארמניה מתנגדת באופן נחרץ להעברת השליטה במסלול לכל צד שלישי.

שגריר ארה''ב לטורקיה ושליח ארה''ב לסוריה, תומאס ברק (צילום: רויטרס)
שגריר ארה"ב לטורקיה ושליח ארה"ב לסוריה, תומאס ברק (צילום: רויטרס)

המסדרון באורך 32 קילומטר הפך למכשול משמעותי בהשגת שלום מתמשך. "הם מתווכחים על 32 קילומטר של כביש, אבל זה לא עניין טריוויאלי. זה נמשך עשור שלם", הסביר ברק, "אז אמריקה נכנסת ואומרת: 'אוקיי, אנחנו ניקח את זה. תנו לנו את 32 הקילומטר של כביש בחכירה של מאה שנה, ואתם כולכם תוכלו לחלוק את זה'".

זהו האישור הרשמי הראשון שממשל טראמפ הציע לנהל את המסדרון באמצעות מפעיל מסחרי אמריקאי פרטי, שישמש כגורם נייטרלי. לפי דוח של קרנגי אנדאומנט, התוכנית מתבססת על הצעה קודמת של האיחוד האירופי שלפיה חברת לוגיסטיקה אמריקאית תנהל ותעקוב אחר מעבר מטענים לאורך המסלול, תוך שיתוף נתונים בשקיפות עם כל הצדדים.

ההצעה נסמכת על תקדימים של פיקוח בינלאומי באזורים הבדלניים של גיאורגיה, במטרה לענות על דרישת אזרבייג'ן להבטחות ביטחון חזקות וארוכות טווח תוך שמירה על הריבונות של ארמניה על המסדרון.

בינתיים, טורקיה לוחצת בשקט על אזרבייג'ן לחתום על הסכם השלום, כשהיא מדגישה בפני גורמים אזרבייג'ניים את השינויים אזוריים כמו השפעתה הפוחתת של איראן. גורם אזורי המכיר את המשא ומתן גילה כי טורקיה היא שהציעה במקור את הרעיון של חברה פרטית, המאושרת על ידי שתי המדינות, לנהל את המסדרון. "עם זאת, הצד הארמני דרש שהחברה תעבוד גם בצד נחיצ'ואן של המסדרון, מה שהיה בלתי מקובל עבור באקו", אמר הגורם.

בדלנים ארמנים מניפים את דגל ארמניה בדרך המובילה למובלעת נגורנו־קרבאך (צילום: רויטרס)
בדלנים ארמנים מניפים את דגל ארמניה בדרך המובילה למובלעת נגורנו־קרבאך (צילום: רויטרס)

הסכסוך בין ארמניה לאזרבייג'ן מתוארך למלחמת נגורנו-קרבאך ב-1993, כאשר כוחות ארמניים תפסו את המובלעת השנויה במחלוקת, המוכרת כשטח אזרבייג'ני על ידי האו"ם, בעקבות קריסת ברית המועצות. אחרי מלחמה עקובה מדם של שישה שבועות בסוף 2020, אזרבייג'ן פתחה במבצע צבאי בספטמבר 2023 לכיבוש מחדש של נגורנו-קרבאך, מה שהוביל להסכם הפסקת אש.

רוב הארמנים האתניים נמלטו מהאזור, והמחוז הבדלני הופסק רשמית ב-1 בינואר 2024. תהליך הנורמליזציה של טורקיה עם ארמניה קשור באופן הדוק לסיכויי הסכם שלום בין אזרבייג'ן לארמניה.

גורמים טורקיים רואים בארמניה חוליה חיונית במסדרון התיכון, שיחבר ישירות בין טורקיה לאסיה המרכזית. חברות טורקיות גם מעוניינות להשתתף בפרויקטי תשתית פוטנציאליים בארמניה. למרות התנגדותה של אזרבייג'ן, הנשיא הטורקי רג'יפ טאיפ ארדואן אירח את ראש הממשלה הארמני ניקול פשיניאן בחודש שעבר, מה שסימן את הביקור הרשמי הראשון של מנהיג ארמני בטורקיה.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים