טלוויזיה
ערוץ 14 עם "פתחי את שי" חצה את הרף נגד גלי בהרב-מיארה
נקודת שפל חדשה נרשמה אתמול – שלא רק שוברת את כל הכללים של אתיקה עיתונאית, ומרסקת כל מה שידענו על גבולות מוסריים, אלא מציגה מהי הסתה לאלימות בפורמט טלוויזיוני. ערוץ 14, שלקח על עצמו את תפקיד שופר השלטון, הפך את עצמו רשמית לערוץ תעמולה חשוך, מסית, מסוכן ובעיקר כזה שאין לו שום קווים אדומים.
במסגרת הניסיון האובססיבי להפוך את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאויבת העם בניסיון להורידה מתפקידה, החליטו עורכי התעמולה בערוץ לחשוף צילום רנטגן של הגופה שלה, כן, של הגופה שלה. זה לא מטאפורה, זו לא בדיחה, לא סאטירה ולא גימיק, למרות שצמד המנחים המסוכנים נועם פתחי ושי גולדשטיין יסתתרו מאחורי הכסות של תוכנית סאטירית בה מותר לומר הכל. האמנם?
שני ליצני החצר של הדיקטטורה הציגו את דמותה של היועמ"שית בתצלום רפואי מבעית שנועד להבעיר את הדמיון של הצופים, ולשכנע אותם שהיא לא רק "מסוכנת", אלא גם מטרה לגיטימית. על המסך שלכם בלב שידור חי, בפריים טיים, מול עיני ציבור צופים שלם, תמונת רנטגן מזוויעה של גלי בהרב-מיארה, מוקרנת בענק.
גולגולתה נחשפת על המסך כאילו הייתה חפץ ניתוח רפואי, בזמן שהמגישים פתחי ושי מפרקים אותה ל"רכיבים", מרפרפים על הפגיעות שלה וחוזרים על המונח פגיעה כשהם מחדירים לצופים מסרים של פגיעה ביועמ"שית. הם טענו ברצינות חולנית ש"לא זיהו פגיעה בגולגולת", אבל דווקא "בלבלב יש בעיה" רפואית/פוליטית. זה נשמע מופרך? זו המציאות ששודרה אמש. רנטגן, גופה, יועצת משפטית, שידור חי.
ובזמן הזה, באותו שידור מסוכן, מוקרנת גם תמונתו של העיתונאי אביעד גליקמן, מבקר הממשלה, שנחקר במשטרה בלי שום עילה פלילית, והם, המנחים הבזויים, מעוותים את שמו והופכים אותו מלבלב לכלבלב גליקמן. זה לא רק זול, זה אסור. אי אפשר לקרוא לבן אדם "כלבלב" בשידור תקשורתי. זו עילה לתביעה, זו השפלה מכוונת ורמיסה של כבוד האדם. ולא רק את הלבלב והכלבלב מצאו שם, הם גם רמזו לדליפות מאזור הכליות. אלו הם פני השידור שהופכים את כולנו לצופים באלימות, בהשפלה, ובהסתה.
זה לא שידור עיתונאי, זו לא ביקורת, זה גם לא סאטירי בשום צורה. זה רף פלילי מובהק, זו קריאה לאלימות. זו חריגה מסוכנת מאחריות ציבורית ומגבולות החוק. בעולם מתוקן, על דבר כזה עורך ראשי היה מודח מיד, שדרנים היו מפוטרים, והערוץ היה נדרש לתת את הדין. אבל כאן? כלום, דממה. במערכת החוק ובמערכת הפוליטית ובמשטרה שנכבשה על ידי המשטר.
ערוץ 14 הוא ערוץ התעמולה בהתגלמותו שהפך למכונת רעל, אולפנים שמזרימים שנאה 24/7, שדרנים שמעלים קונספירציות חסרות בסיס וטוקבקיסטים עם מיקרופון שמעודדים את הרחוב להתפרץ, להתסיס ולשנוא. אבל הפעם הם כבר לא הסתפקו במילים, הם הלבישו על המסך דימוי של גופה, שרק חסר היה לראות את הגולגולת שלה מרוטשת. זה כבר לא רמיזה, זו המחשה גרפית של יעד לחיסול ציבורי.
מישהו צריך לשים לזה סוף, היועצת המשפטית לממשלה חייבת להגיש תביעה משפטית, לא רק בשם עצמה, אלא בשם כולנו. זו אינה פגיעה פרטית, זו התקפה על מוסד ממלכתי, על שלטון החוק, על כולנו כחברה דמוקרטית. אבל תביעה אזרחית לא תספיק הפעם, חייבת להיפתח חקירה פלילית. כי מה ששודר אתמול הוא לא עוד פרובוקציה, זו הסתה לרצח, בפורמט טלוויזיוני.
זה לא עניין של ימין או שמאל, זה לא ויכוח פוליטי, זה קונצנזוס אנושי בסיסי, זה גבול של שפיות. ואם כחברה נעבור על זה בשתיקה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתעוררים יום אחד למציאות שבה שידור כזה כבר לא רק מסית אלא גם מקדים למעשים. יחד עם זאת עולה ומתגבר החשש הגדול איך תתנהל המשטרה במקרה הזה, כשהיא מנוהלת על ידי האיש שמקודם לילות כימים בערוץ המשיחי ה-14.
הבעיה היא לא רק בערוץ 14. הבעיה היא בכך שנתנו לו לגיטימציה. שהוא יושב בכבוד במדרג ערוצי החדשות, מקבל סובסידיות, ומוזמן לפאנלים של "שיח דמוקרטי". אבל ערוץ שמציג תצלום רנטגן של גופה של עובדת ציבור בהקשר פוליטי הוא לא חלק מהשיח, הוא איום על השיח, הוא נשק תעמולה.
אני לא יודעת אם לבכות או לצרוח. זה כבר לא זעם אישי, זו זעקת אמת, זה צו השעה של כולנו, זו קריאת חירום דמוקרטית. ערוץ כזה הוא לא כלי תקשורת, הוא אל-ג’זירה על סטרואידים תעמולתיים, והוא הרבה פחות מכובד ממנה.
ערוץ 14 הוא סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה, מסוכן יותר מהממשלה, מסוכן יותר מכל מפלגה קיצונית, כי הוא מציג את עצמו ככלי תקשורת, ומפיץ את הרוע הכי עמוק של החברה שלנו באצטלה של חדשות, במקרה הנוכחי באצטלה של סאטירה. אם נמשיך להבליג, הדם הפעם יהיה על הידיים של כולנו.
ארגון הפרקליטים ואיגוד המשפטנים המייצגים את עובדי השירות המשפטי הציבורי, מביעים שאט נפש וזעזוע עמוק מהסרטון: "היועצת המשפטית לממשלה היא עובדת ציבור מסורה וראשת השירות המשפטי הציבורי – מוסד בסיסי וקריטי לכולנו כחברה, לקיום סדר ציבורי וחברה מתפקדת ומניעת אנרכיה. ניתן לחלוק עליה מקצועית ולמתוח עליה ביקורת עניינית, אך היא, וכלל עובדי הציבור ובהם עובדי השירות המשפטי הציבורי, אינם צריכים להיות חשופים לשיסוי והשפלה ומתקפות ארסיות ומבזות, תחת איצטלה "סאטירית" כביכול, הפוגעות בהם כבני אדם וחותרות תחת לגיטימיות מוסדות החברה והמשפט כולן. נחצו כל הקווים בשיח התקשורתי הרעיל והפוגעני, ואחריתו מי ישורנה! מספיק, כולנו משלמים את המחיר".
מה בעצם עושה מרב מיכאלי בימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות