"טבח שמחת תורה ב-7 באוקטובר נבע מכשלים רבים וחמורים בהגנה על גבולות המדינה. בביקורת פתע שקיימנו בשמונה מוצבים עוד טרם ה-7.10, חשפנו כשלים ופערים חמורים בהגנה על גבול הצפון", קובע היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שפרסם דו"ח ביקורת על ההגנה בגבול הצפון.

"נדרש היה כי הדו"ח, אשר הומצא עוד לפני ה-7.10 לראש הממשלה ולשר הביטחון והרמטכ"ל דאז, יהווה תמרור אזהרה בדבר הפערים והכשלים בהגנה על גבולות המדינה", קובע אנגלמן – "הדו"ח מהווה עדות נוספת לחשיבותה הקריטית של ביקורת המדינה ולחובה של המבוקרים לשתף פעולה עם הביקורת, להבין את ערכה ולפעול לתיקון הליקויים מבעוד מועד".

אנגלמן מסביר, כי העיכוב בפרסום הדו"ח, נבע מהחלטת ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה. "דו"ח זה לא מהווה תחליף לעבודת ביקורת המדינה על כשלי 7.10, ואלה נבדקים בימים אלו כלפי כלל הגורמים – הדרג המדיני, הדרג הצבאי והדרג האזרחי", הוא מבהיר. בפתח דו"ח הביקורת מוזכר, כי בשנת 2023 הגביר חיזבאללה את פעילותו בקרבת הגבול באופן גלוי וחשאי בתדירות יומיומית, הכוללת בין היתר ביצוע פיגועים והקמת שרשרת מוצבים סמוכה לגדר הגבול.

תגובת צה"ל לליקויים בצפון התקבלה כשבוע וחצי לפני הטבח

"נוכח התגברות האיום החל בעת בפרויקט 'מגן הצפון', שתכליתו שיפור התשתית המבצעית על ידי החלפת גדר הגבול האינדוקטיבית המיושנת, העשויה ממתכת ומגדרות תיל שעליהן חיישני מגע, במכשול מורכב ומתקדם המבוסס על חומת בטון גבוהה שישולבו בה אמצעים טכנולוגיים", צוין בדו"ח.

ב-10 ביולי 2023, התקיימה ביקורת בזק על ידי משרד מבקר המדינה וטיוטת הדו"ח נשלחה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולצה"ל לצורך קבלת התייחסות. תגובת צה"ל התקבלה כשבוע וחצי לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל. בדו"ח נטען על ליקויים לכאורה שעלו בביקורת הפתע.

"הליקויים והפערים החמורים המפורטים בדו"ח זה, שכאמור נונים לעיתוי שלפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ממחישים בצורה חדה את חשיבות הביקורת ואת הסיכונים העולים מהם", מציין אנגלמן – "ליקויים אלה נכון שיהוו תמרור אזהרה מהדהד בנושא הגנת גבולות מדינת ישראל ובפרט בהגנה על הגבול הצפוני בו נערכה ביקורת הבזק".

מהביקורת עולה, כי בשיחת חתך עם לוחמים שאיישו מוצב בגבול הצפון, הם התריעו בקריאתם כי מדרג הפעולות הנדרשות מהם עד לפתיחה באש אינו מותאם לאיום הנשקף להם. עוד נטען בדו"ח, כי לוחמי מילואים המשרתים במוצב מסויים לא הוסמכו לירי באמל"ח מסויים והוא לא הוצב במוצב.

בנוסף, רכבים מסוג מסויים הנמצאים במוצב מסויים היו מיושנים והיה בהם תקלות רבות. כתוצאה מכך, המפקדים נאלצו לבטל סיורים מבצעיים, כפי שאירע גם בעת הביקורת. בחלק מהמוצבים שנבדקו, חלק מהסיורים הרכובים התבצעו ברכבים לא ממוגנים. עוד נטען, כי היו מוצבים שלא היו מצוידים באמצעים הדרושים, אף שאלה עשויים לשפר את אבטחת המוצב בפני תקיפה.

עם זאת, במוצבים בהם נערכה הביקורת, נמצא כי יש הקפדה על ביצוע תדריך לפני הוצאת סיורים רכובים ועל אישור תוכניות המפקד הסיור בכל הנוגע למשימותיו, ללוח הזמנים של הסיור, לניתוח האיומים ולמענה המבצעי הנדרש. בדו"ח שנכתב בעקבות אותה ביקורת פתע, הומלץ כי הרמטכ"ל יבחן את המענה, בהתחשב בקרבת חיזבאללה לגבול ובחיכוך היום יומי שהדבר מייצר ובנקודות התורפה הקיימות במכשול.

עוד הומלץ לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש בקרב כוחות צה"ל הפועלים בגזרת גבול הצפון ואת אופן יישומן. זאת, לצורך חיזוק ההרתעה ושמירה על חיי החיילים.

בנוסף, הומלץ שזרוע היבשה תשלים את החוסרים בתחמושת אימונים ולוודא שהלוחמים מתאמנים בירי, כדי להכשירם ולאמנם באופן המיטבי לשימוש באמל"ח, בו הם ישתמשו במסגרת פעילותם המבצעית. מחברי הדו"ח גם המליצו שפיקוד צפון יפעל לתיקון הליקויים שעלו בתחום ההגנה והתשתיות במוצבים, בדגש על סוגיית ההגנה.

אנגלמן ציין בסיכום הדו"ח, כי אירועי המלחמה מקנים המלצות למשנה תוקף ומחדדים ביתר שאת את הצורך במתן מענה מיידי לפערים שעלו בביקורת. לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, קיים משרד מבקר המדינה גם ביקורת על ההיערכות לאירועי חירום בצפון.

מחברי הדו"ח התריעו אז, כי על פיקוד העורף נדרש לזמינות גבוהה ולרציות של המערכות ורשתות התקשוב שלו. לכן, הוא נדרש לפעול להגנה על נכסיו התקשוביים מפני איומי סייבר, שעלולים לגרם לדלף מידע, לפגיעה באמינות הנתונים האגורים ברשת או המוצגים למשתמשים ולפגיעה בתהליכים מבצעיים.