אחד מהאנשים הכי חשובים שהוא השפיע עליהם היה סטיב באנון, המוח מאחורי הפופוליזם האמריקאי. אחד מהסטודנטים של קארבליו, פיליפה מארטינס, יצר קשר בין באנון למחנה של בולסאנרו בבחירות 2018 בברזיל. כחלק מהקשר הזה, באנון נפגש עם קארבליו והשניים דיברו על איך, אפשר להתמודד ביחד נגד "האיום הגלובלי של הסדר העולמי הליברלי".
ככה גם נוצר החיבור האידיאולוגי בין דונלד טראמפ ל"דונלד טראמפ הברזילאי" בולסאנרו.
והפלא ופלא, השניים התנהלו בצורה מאוד דומה כנשיאים וגם אחרי שהפסידו בבחירות.
ב-6 בינואר 2021 מעריציו של טראמפ תקפו את הקפיטול בניסיון ברור ואלים למנוע את החלפתו השלווה כנשיא אחרי ההפסד בבחירות לג'ו ביידן. בדיוק שנתיים אחרי, ב-8 בינואר 2023, המעריצים של בולסאנרו פרצו לקונגרס הברזילאי כדי למנוע את החלפת השלטון של בולסאנרו. החלפת שלטון בשלווה היא אלמנט חשוב ביותר בדמוקרטיה – שהינה, כמובן, רק "אידיאולוגיה פרוגרסיבית".
בניגוד לממשל ביידן, שגילה רחמנות מטופשת כלפי טראמפ, הממשל של לולה, נשיא ברזיל, לא התכוון לוותר לבולסאנרו על ניסיון ההפיכה האלים. ומערכת המשפט הברזילאית החלה בהליכים משפטיים אגרסיביים כדי להגן על הדמוקרטיה מפני האיום של הפופוליזם של בולסנארו.
טראמפ תמיד הביע בברזילאי תמיכה אבל לקראת סוף השבוע שעבר החליט להטיל מכס של 50% על יבוא מברזיל לארצות הברית. ההסבר לא היה "מקצועי" או "כלכלי". אחרי הכל, ב-2024 ארה"ב רשמה ב-2024 עודף מסחרי של 7.4 מיליארד דולר מול ברזיל, שכבר הגיעה לסיכומים משמעותיים עם סין על הסכם סחר – מה שבעצם ימנע פגיעה משמעותית בכלכלה שלה מהמכס האמריקאי.
ההסבר העיקרית להטלת המכס על ברזיל הוא המשפט של בולסאנרו, שלפי טראמפ הוא "בושה בינלאומית" ו"ציד מכשפות". טראמפ, שמעולם לא קיבל את ההפסד שלו בבחירות, גם השווה את ההרשעות שלו ב-34 עבירות פדרליות למצב המשפטי של בולסאנרו.
אז על פניו, טראמפ פשוט מסייע לבן ברית מאותו הכפר האידיאולוגי והוא משתמש בכלים שיש לו כנשיא כדי לעשות זאת. כלומר, הוא מעלה מחירים לאזרחים האמריקאים (כי מכסים מעלים מחירים) בשביל לתמוך בבן ברית פוליטי, שמעריציו ניסו לחבל בדמוקרטיה של מדינת ענק.