העיתונאי והחוקר המצרי לענייני זרמים אסלאמיים, מהאר פרע'לי, חשף תמונה קודרת של מצבו הנוכחי של ארגון הטרור חמאס. לדבריו, הארגון כשל כישלון חרוץ במעבר מתנועת התנגדות לגוף פוליטי יעיל המסוגל לנהל את רצועת עזה כישות מוסדית.
פרע'לי, שהתארח בפודקאסט "מה קורה במזרח התיכון" בהנחיית העיתונאי מוסטפא עאמר, מתאר מציאות של פיצול חריף בתוך חמאס. הארגון מתפרק למספר כנפיים מתחרות: כנף אחת נאמנה לאיראן, שנייה לקטאר, ובמקביל פועלת הזרוע הצבאית המושפעת מאידיאולוגיה ג'האדית סלפית שחדרה לגדודי עז א-דין אל-קסאם.
פלסטינים מפגינים נגד חמאס, בית להיא, מרץ 2025 (צילום: פלאש 90)
החוקר המצרי מספר כי בתקופה מסוימת אפשרה חמאס למיליציות סלפיות-ג'האדיות לחדור לסיני, אך לאחר מכן נאלצה לסלק אותן. מצב זה יצר מתח פנימי נוסף, כאשר חלק מהלוחמים בזרועות הצבאיות מקבלים משכורות מהארגון אך מביעים חוסר שביעות רצון עמוק מהנהגתו הפוליטית.
לפי הערכת פרע'לי, חמאס סובלת מירידה דרמטית ביכולותיה הצבאיות, הארגוניות והציבוריות. הוא מעריך כי הארגון איבד כ-70% מעוצמתו הכוללת, מצב שמעמיד אותו במאבק הישרדות קיומי. החוקר קשר את המשבר הנוכחי לשליחותה ההיסטורית של חמאס כחלק מ"הפרויקט של תנועת האחים המוסלמים". לדבריו, עזיבת רצועת עזה תסמן את סיומו הסופי של מיזם זה, דבר שמסביר את ההתמדה הנואשת של הארגון.
פרע'לי חושף כי בחמאס מנהלים כעת מגעים דיפלומטיים על מנת לקבל ערבויות ליציאה בטוחה של מנהיגיה ומשפחותיהם מהרצועה. הארגון מבקש לשמור על מעמד פוליטי מסוים במסגרת ניהול עצמי חלקי של הרצועה, גם אם לא ישלוט בפועל.
זו, לדבריו, נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות מול ישראל – חמאס מתעקשת להותיר דריסת רגל פוליטית כלשהי, בעוד ישראל דורשת סילוק מוחלט.
פלסטינים מפגינים נגד חמאס, בית להיא, מרץ 2025 (צילום: פלאש 90)
המציאות הקשה של חמאס מתבררת גם מהאוצר המודיעיני שנפל בידי ישראל לאחר חיסולו של מוחמד סינוואר, אחיו של רב המרצחים יחיא סינוואר. כפי שחשף פרשננו בן כספית ב"מעריב", המסמכים כוללים תיאור מדויק של הסיבות ליציאה להתקפה בשבעה באוקטובר מפיהם של ראשי חמאס עצמם.
המסמך מפרט את הלך הרוח בתוך הארגון לקראת התקיפה, את מערכות היחסים המורכבות בין חמאס הסוני לחיזבאללה ואיראן השיעים, ואת התכנית המלאה של חמאס שהאמינה כי המתקפה תביא לחיסולה של מדינת ישראל.
מעניין לציין כי על פי המסמכים, המחאה והקרע הפנימי בישראל כלל לא נמצאו בין הסיבות שהובילו להחלטה על המתקפה, בניגוד להערכות רבות שהועלו.
כזכור, האוצר המודיעיני ש"נפל" על ישראל לאחר חיסולו של מוחמד סינוואר, כלל גם מסמך מדהים שמתאר בדרך מדויקת, מפיהם של ראשי חמאס, את הסיבות ליציאה להתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר, את הלך הרוח בתוך חמאס לקראת התקיפה, את מערכות היחסים בין חמאס הסוני לחיזבאללה ואיראן השיעים ושאר החברים ב"טבעת האש", ואת התכנית המלאה של חמאס, שהאמין כי המתקפה ב-7 באוקטובר אכן תביא לחיסולה של מדינת ישראל.
המסמך מפרט, לאורך עמודים רבים, את הסיבות שגרמו לדף, סינוואר ועיסא לצאת למתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר. השלושה מפרטים את הסיבות אחת לאחת בפירוט רב. יש לציין שהמחאה, הקרע הפנימי וההפגנות בישראל כלל לא נמצאות בין הסיבות הללו.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".