בפגישה הרשמית שהתקיימה בבית הלבן בוושיגנטון ביום שני האחרון, העביר ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר ברור לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ: ישראל תפעל צבאית נגד איראן אם זו תנסה לחדש את תוכנית הגרעין שלה, כך דווח היום (שבת) בוול סטריט ג'ורנל.

לפי הדיווח המתבסס על שיחות עם בכירים אמריקאים וישראליים, נתניהו הבהיר עמדה זו לנשיא בשיחה פרטית, זאת למרות שטראמפ אמר קודם לכן בפומבי כי אינו מעוניין בהמשך הפצצות אמריקאיות על איראן. בתגובה, הביע הנשיא האמריקאי העדפה להסדר דיפלומטי עם טהראן, אך נמנע מלהתנגד במפורש לתוכנית הישראלית. 

מבחינת טראמפ, האיום בתקיפות נוספות משמש ככלי לחץ על איראן להסכים לתנאים שימנעו ממנה לפתח נשק גרעיני. ישראל, לעומת זאת, מטילה ספק ביכולתו של הסכם דיפלומטי למנוע מאיראן להתקדם בחשאי לעבר פצצה גרעינית. איראן מצידה דורשת הבטחות שלא תותקף שוב כתנאי לחידוש המגעים עם וושינגטון.

בכיר ישראלי הבהיר כי ישראל עשויה לפעול גם ללא אישור אמריקאי מפורש. עם זאת, אם איראן תנסה לחדש את תוכנית הגרעין שלה, נתניהו עלול להיתקל בהתנגדות מצד טראמפ, שיעדיף לשמר את האפשרות הדיפלומטית. עבור המשטר באיראן, הסיכון גדול במיוחד: דחיית דרישת טראמפ לוותר על העשרת אורניום וחידוש פעילות גרעינית עלולים להוביל לתקיפות חוזרות מצד ישראל וארה"ב, שעלולות לסכן את המשך קיום המשטר.

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הצהיר לאחרונה כי ארצו פתוחה לחידוש שיחות הגרעין עם ארה"ב, אך רק בתנאי שתקבל ערבויות לאי-התקפה במהלך המשא ומתן. הוא הדגיש כי איראן תעמוד על מה שהיא רואה כזכותה להעשיר אורניום.

לפני התקיפות האחרונות, העריכו בישראל כי איראן יכולה לייצר מתקן גרעיני בסיסי תוך חודשים ספורים ולפתח נשק שמיש תוך שנה. בכירים ישראלים מעריכים כעת שהתקיפות האמריקאיות והישראליות דחו את היכולת האיראנית לבנות נשק גרעיני בכשנתיים נוספות – הערכה התואמת את עמדת הפנטגון.

אחד הממצאים המדאיגים, לפי הבכיר הישראלי, הוא שחלק ממלאי האורניום המועשר ברמה גבוהה במתקן באיספהאן שרד את התקיפות, ואיראן עשויה להצליח לשחזר חלק מהחומר הבקיע מאתר זה. לעומת זאת, הנזק שנגרם למתקנים בנתנז ופורדו על ידי פצצות אמריקאיות חודרות בונקרים היה כה משמעותי שאיראן לא תוכל לשחזר משם חומרים גרעיניים.

ישראל מבהירה כי כל ניסיון איראני לשחזר אורניום או להחיות את תוכנית הגרעין יתגלה במהירות על ידי מערכות המודיעין הישראליות. "האיראנים יהיו זהירים מאוד", אמר דניס רוס, בכיר לשעבר במדיניות המזרח התיכון בממשל האמריקאי, "הם מתייחסים ברצינות רבה לאיומים הישראליים". בטווח הקצר, ישראל יכולה למנוע מאיראן להתקדם במהירות לעבר פצצה, גם באמצעות המשך פעולות חשאיות המכוונות נגד מדענים גרעיניים ומנהיגים איראנים, שכבר גרמו נזק משמעותי לתוכנית האיראנית.

הסכנה מבחינתו של טראמפ היא שישראל עלולה להכתיב את המהלכים הבאים מול איראן. "טראמפ בעיקר רוצה שבעיית איראן פשוט תיעלם", אמר גבריאל נורונהה, שעבד על מדיניות איראן בממשל טראמפ הראשון, "הוא ברור לגבי הדרישה לאפס העשרה ואפס נשק גרעיני, אבל מוכן להיות גמיש בנושאים אחרים".

מומחים רבים מעריכים שאם איראן תחדש את תוכנית הגרעין שלה, היא תעשה זאת בחשאי ולא במתקנים מוצהרים. במקום זאת, היא צפויה להשתמש באתרי העשרה סודיים תת-קרקעיים לייצור חומר בקיע ולעבודה על ההיבטים הטכניים המורכבים של בניית נשק גרעיני. ישראל טוענת כי יש ברשותה מידע מודיעיני על המקומות בהם איראן עשויה לנסות לחדש בסתר את פעילות הגרעין. עם זאת, לישראל אין פצצות חודרות בונקרים משלה היכולות לחדור עמוק מתחת לאדמה, שם איראן נוהגת למקם צנטריפוגות ומתקני גרעין אחרים.

טרם נקבע תאריך רשמי לשיחות בין ארה"ב לאיראן, ודיפלומטים מערביים מדווחים כי טהראן עדיין שוקלת את צעדיה הבאים. התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים חיזקו את עמדת ארה"ב בדרישתה שאיראן תפסיק לחלוטין את תוכנית העשרת האורניום. וושינגטון עשויה לנצל את המנוף הצבאי שיצרה כדי להרחיב את דרישותיה, כולל הגבלות על תוכנית הטילים האיראנית או ניתוק קשריה עם מיליציות ברחבי המזרח התיכון.

"היה קשה מספיק להשיג הסכם לפני התקיפות, עכשיו זה יהיה קשה עוד יותר", אמר דן שפירו, שגריר ארה"ב לשעבר בישראל, שהשתתף במשא ומתן עם איראן בממשל ביידן, "טראמפ לא יכול לסגת מדרישת אפס העשרה, ואיראן תתקשה לוותר על כך לאחר שהותקפה".

החלטת איראן להשעות את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מקשה על ניטור פעילותה הגרעינית. כל הסכם עתידי יצטרך להתייחס לסוגיה זו, וכן לטיפול במלאי האורניום המועשר שעדיין נמצא בידי איראן.

עלי ואעז, מנהל פרויקט איראן בארגון פתרון סכסוכים "Crisis Group", מעריך כי הפקידים האיראנים התומכים במשא ומתן דיפלומטי רציני נמצאים במיעוט לאחר התקיפות. לדבריו, קיים באיראן חוסר אמון גובר בטראמפ וחשש שארה"ב תשנה את דרישותיה במהלך המשא ומתן. הוא מעריך כי הסכמה איראנית לעסקה שתביא לסיום מוחלט של תוכנית ההעשרה אינה סבירה.

במקביל, ממשלות אירופה מאיימות להטיל מחדש סנקציות שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין משנת 2015, אם איראן לא תשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לבריטניה, צרפת וגרמניה יש עד אוקטובר להחליט האם להפעיל מחדש את הסנקציות. איראן הזהירה כי צעד כזה עלול להוביל אותה לפרישה מאמנת אי-ההפצה של נשק גרעיני, שכעת אוסרת עליה לפתח נשק גרעיני.