נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר נפגשו אתמול (רביעי) בפסגה משמעותית שסימנה פרק חדש ביחסים בין המדינות, כך דווח בסוכנות הידיעות הצרפתית. המנהיגים חתמו על הסכמים ביטחוניים מרחיקי לכת, כולל התחייבות להעמקת שיתוף הפעולה הגרעיני ורכישה משותפת של טילי שיוט מתקדמים.
במרכז ההסכמים החדשים עומד שדרוג של הסכם "לנקסטר האוס" משנת 2010, המכונה כעת "הבנה תעשייתית". ההסכם כולל רכישה משותפת של טילי "סטורם שאדו" נוספים – טילי שיוט ארוכי טווח שפותחו במשותף על ידי שתי המדינות, ושסופקו לאוקראינה במספרים משמעותיים מאז 2022.
סטרום שאדו (צילום: Photo by Nicolas Economou/NurPhoto)
בנוסף, ההסכם מקדם הצהרה חדשנית בנושא הרתעה גרעינית, הקובעת לראשונה כי אף שהכוחות הגרעיניים של שתי המדינות עצמאיים, הם יכולים לפעול בתיאום. ההצהרה מציינת במפורש כי "איום קיצוני על אירופה" עשוי להוביל לתגובה משותפת של שתי המעצמות. ההסכם אף מתחייב לפיתוח משותף של מערכות נשק עתידיות שיחליפו את טילי ה"סטורם שאדו".
"האיומים שאנו מתמודדים איתם מתרבים – ממלחמה באירופה, דרך סיכונים גרעיניים חדשים ועד מתקפות סייבר יומיומיות", הסביר סטארמר בהצהרתו. "כשותפות קרובות וכבעלות ברית בנאט"ו, בריטניה וצרפת ישתמשו בעוצמתן המשותפת כדי לקדם יכולות הגנה מתקדמות, שיבטיחו את ביטחון אזרחינו ויתמכו באלפי משרות בבריטניה".
במהלך הפסגה, השתתפו שני המנהיגים בשיחת ועידה עם "קואליציית הרצון" בנושא אוקראינה – פורום של 30 מדינות שדנות בתמיכה בהפסקת אש אפשרית ובפריסת כוחות שמירת שלום. בשיחה השתתפו גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני.
תקיפה רוסית באוקראינה (צילום: רויטרס)
נושא נוסף שעלה בפסגה הוא התמודדות עם הגירה בלתי חוקית דרך תעלת למאנש – סוגיה רגישה פוליטית בבריטניה. לפי הודעת משרד ראש הממשלה הבריטי, המנהיגים "הסכימו על הצורך לפתח פתרונות חדשניים שישברו את המודל העסקי של מבריחי אדם".
ביקורו של מקרון בבריטניה, הראשון מצד ראש מדינה מהאיחוד האירופי מאז הברקזיט, כלל גם אירועים תרבותיים משמעותיים. בין השאר הוכרז על הסכם השאלה הדדי: צרפת תשאיל את שטיח באייה ההיסטורי למוזיאון הבריטי למשך 10 חודשים החל מספטמבר 2026, ובריטניה תשאיל לצרפת פריטים מאתר סאטון הו האנגלו-סקסי.
"אנחנו חזקים יותר יחד", הדגיש מקרון בנאום שנשא בקהילה הפיננסית של לונדון. המסר הזה שיקף את הטון הכללי של הביקור, שהיה רווי ברטוריקה מאחדת ובהבטחות לשיתוף פעולה הדוק יותר בין שתי המעצמות האירופיות. הביקור כלל קבלת פנים חמה במיוחד מהמלך צ'ארלס השלישי והמלכה קמילה, שהרימו כוסית ל"הבנה ידידותית" חדשה במשתה מדינה מפואר בטירת וינדזור, תוך הדגשת חשיבות היחסים הבין-תעלתיים לנוכח איומים מתהווים שונים.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.