טלוויזיה
אלמוג בוקר מפר את קוד השתיקה: הביקורת שטלטלה את אולפני חדשות 12
אתמול (שלישי) קרה הדבר ממנו כולנו חששנו, הרגע שבו חיילים נהרגים ממש שניות לפני שהקרבות עומדים להסתיים. חמישה לוחמים נפלו בפעולה שיכלה אולי להידחות, או להיות מתוכננת אחרת, בזמן שהעסקה מתגבשת ולפני שהפסקת האש המסתמנת בימים הקרובים, אמורה להיכנס לתוקף.
זו בדיוק הסיטואציה שהלב מסרב להכיל, לאבד את מיטב בנינו כשהמלחמה כבר כמעט מאחורינו. תסריט כואב במיוחד, משום שהוא מציב סימן שאלה גדול על משמעות הנפילה, האם היה הכרח לצאת למשימה הזו בעיתוי הזה?
אתמול, בתוך עולמם המדוד של אולפני החדשות, התרחש רגע נדיר. עיתונאי חדשות 12, אלמוג בוקר, לקח את הסיכון שכל עיתונאי חושש ממנו והעז לומר בקול את מה שכואב מדי לשמוע, אבל חובה להשמיע כשהוא שולח אצבע מאשימה לרמטכ"ל אייל זמיר.
חמישה לוחמים ששוב נפלו מאותה סיבה – מטעני חבלה. "אנחנו לא נוהגים לפרסם את הממצאים האלה לפני שהמשפחות יודעות, אבל הערב הזה מחובתינו לפרסם את הממצאים האלה, כי צה"ל פשוט לא מפיק את הלקחים מהאירועים שקרו לאחרונה – לא בימים האחרונים, לא בשבועות האחרונים, 27 חללים ממטענים בשבועות האחרונים", זעם בוקר, תושב עוטף עזה שחי את המציאות הביטחונית על בשרו.
"בית חאנון זו משימה סופר חשובה ואני אומר את זה כמי שחי שם ומתצפתים על הבית שלו, אבל אם חיכינו שנה ותשעה חודשים, אפשר לחכות עוד 12 או 24 שעות ולטפל בכל מה שהחיילים צריכים, לפני שהם נכנסים למשימה כ"כ מורכבת, לא יכול להיות ששעתיים לפני הפעילות, הכוחות מבקשים אמצעים לנטרול מטענים, לא מקבלים ובכל זאת יוצאים למשימה. תקשיבו למה שאמרו לי הכוחות שהיו שם: 'אנחנו רועדים מעצבים, יש לנו בטן מלאה על מה שקרה כאן הלילה. אם היו מפעילים נגמ"ש עם חומרי נפץ, כל זירת המטענים הייתה עפה באוויר. אפשר היה למנוע את האסון הזה'".
"27 לוחמים איבדנו בשלושה חודשים ממטענים, 27 לוחמים באותה שיטת התקפה של חמאס", בוקר יוצא חוצץ נגד צה”ל, ובעיקר מכוון את הביקורת כלפי הרמטכ”ל החדש, רב-אלוף אייל זמיר, על כך שלא הופקו לקחים מסדרת אירועים שהובילו לאובדן חייהם של 27 לוחמים, כולם כתוצאה ממטעני חבלה בעזה, מאז חודש מרץ.
חמישה לוחמים נהרגו רק אתמול, שבעה לוחמים לפני שבועיים מפיצוץ מטען בחאן יונס. סה"כ עשרים ושבעה חללים מאז החל מבצע “מרכבות גדעון” שנפלו כתוצאה ממטענים. מספר שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.
בזמן שמדינה שלמה נושאת עיניים לוושינגטון לעסקת הפסקת אש, אנחנו קוברים עוד חמישה לוחמים. הכאב כפול – גם על האובדן, וגם על התחושה שאולי ניתן היה למנוע אותו. שהכניסה לאותם מבנים ממולכדים, שוב ושוב, נעשית מבלי שבאמת הופקו הלקחים הנדרשים ממפקדים בכירים שאמורים לשמור על לוחמינו. מבלי שדפוסי הפעולה השתנו. מבלי שלוחמינו קיבלו את המיגון וההכנות הראויות.
בוקר מתריע ודוחק את הרמטכ"ל לפינה. כשהוא מזכיר לכולנו ובעיקר למקבלי ההחלטות, שלחיילים שלנו יש שמות, פנים, משפחות. ושכל כניסה לשטח אויב צריכה להיעשות בזהירות המרבית.
והוא לא עוצר שם. ואם למישהו היה ספק שהביקורת מופנית כלפי הרמטכ"ל הוא פונה אליו ישירות – “הרמטכ"ל חייב לעצור את הפעילות ברצועת עזה עם הכניסות המסוכנות האלו כדי לבדוק מה לא נעשה עד עכשיו נכון ולתקן את זה. אחרת מחר בבוקר נתעורר לעוד משפחה שדופקים לה בדלת”. חתם בוקר את דבריו.
זו קריאה ללקיחת אחריות למידה, והפקת לקחים, ונראה כי לא למדנו מאז השבעה באוקטובר עד כמה נדרש להפיק לקחים. ואיך נלמד כשהצמרת למעלה, מסרבת להקים ועדת חקירה. אבל הייתי מצפה מהרמטכ"ל, שנמצא בין הפשיט לסדן, בין הרצון לרצות את הדרג המדיני שמינה אותו ולמלא את הוראותיו, לבין חובתו המוסרית והמקצועית לנהל את הצבא בחוכמה ומחויבותו ללוחמים עצמם ומשפחות, לשים את חייליו בראש סדר העדיפויות. כי צבא חזק אינו רק זה שתוקף, אלא זה שלומד, משתנה, ומגן על חייליו בכל מחיר.
כצפוי, עכשיו יגיעו הקולות שיאמרו שבוקר “מחליש את רוח הלחימה”, “פוגע במורל הצבא”, ו”שובר את האמון בין הלוחמים למפקדים”. אבל אין לנו את הפריבילגיה לשתוק. אי אפשר עוד להסתיר את הביקורת בשם הפוליטיקלי קורקט או בשם ההאחדות המדומה. מדובר בחיי אדם. בחיילים, ילדים צעירים שזה עתה סיימו תיכון, שהולכים למשימות עם תוכנית פעולה לא מעודכנת, בלי למידה מטעויות העבר.
השתיקה, היא זו שמחלישה. הביקורת, היא התקווה האחרונה להעיר מישהו שם למעלה, שירענן פקודות שגויות ויחזיר את האחריות למקומה.
אלמוג בוקר עשה את שלו. עכשיו הכדור בידיים של צה”ל. ובעיקר – בידיים של הרמטכ”ל.
מה בעצם עושה מרב מיכאלי בימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות