מסתמן כי למרות שטורקיה לוחצת בדרישה שלה להצטייד במטוסי החמקן F35, הממשל האמריקאי יעניק לטורקים אופציה כפולה של רכישת שתי טייסות של F16 מבלוק היצור המתקדם, בלוק 70. וכן יתאפשר שידרוג של כמה עשרות רבות של מטוסי F16 המצויים בשירות חיל האוויר הטורקי, למטוסים מתקדמים עם קייט של F16 בלוק 70.
בתוך כך, ארדואן אמר לאחר פגישתו בשבת עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, שנחשב לידיד של מדינת ישראל: "בפגישתנו עם אחי אילהאם אלייב, הוא אמר, "אני מוכן לספק כל סוג של תמיכה" בנוגע לגז טבעי עבור סוריה". עוד הוסיף: "אני מאמין שטראמפ יכבד את ההסכם שעשינו. אני חושב שמסירת מטוסי ה-F-35 לטורקיה תתבצע בהדרגה במהלך כהונתו".
מטוס קרב F35 (צילום: רויטרס)
טורקיה מחזיקה את אחד משלושת חילות האוויר הגדולים באירופה ובמזרח התיכון. צי מטוסי הקרב שלה מבוסס על בין 250 ל 300 מטוסי F16 מדגם D. מדובר במטוסים ישנים המקבילים למטוסי F16 הישראלים המכונים ״ברק״. חלק מהמטוסים מהדגמים הללו הם דו מושביים וחלקם חד מושביים. לחיל האוויר יש את מטוסי F16i שהם מדגם מתקדם יותר מבלוק 60. והם בעצם ״סוס העבודה״ של חיל האוויר הישראלי.
לצד מטוסי F16, חיל האוויר הטורקי מחזיק גם בעשרות מטוסי פאנטום שיוצרו בשנות השבעים. מחצית מצי הפאנטומים של הטורקים עברו שידרוג והשבחה בשנות האלפיים בתעשייה האווירית בישראל ומרבית המערכות שבו הן ישראליות. טורקיה החברה בברית נאט״ו, עמדה לרכוש מטוסי F35 מארצות הברית היא אף נכללה בתוכנית הפיתוח JCF. התוכנית שפיתחה את F35 בשלושת התצורות שלו: לנחיתה והמראה רגילה, נחיתה והמראה אופקי, ונחיתה והמראה על נושאות מטוסים.
הטורקים עשו טעות דרמטית כאשר רכשו לפני כעשור את מערכות ההגנה האווירית הרוסית S300. בעקבות כך החליט הפנטגון לאסור יצוא טכנולוגיה אווירית מתקדמת לטורקיה ובראש בראשונה מכירת מטוסי F35. החשש הגדול הוא מזליגת ידע על יכולות החמקנות של המטוס למערכות היירוט הרוסיות.
מי שכן יזכה לקבל את ה F35 הוא חיל האוויר היווני, שהרי גם יוון חברה בברית נאט״ו. בין טורקיה ויוון יש עוינות ארוכת שנים עוד מתקופת מלחמת העולם הראשונה ובחמישים השנים האחרונות, גם סביב סוגית האי ומדינת קפריסין. הטורקים לחוצים מאוד מהאפשרות שהיוונים ישיגו עליונות אווירית באזור. זה הוביל את נשיא טורקיה רג׳יפ טאיפ ארדואן. לפעול מול ממשל טראמפ להביא לשדרוג חיל האוויר הטורקי.
בשיחות המתנהלות כרגע מבקשים התורכים מספר חלופות מהאמריקנים: שדרוג טייסות F16 לבלוק 70 – מדובר ביכולות מרובות הכוללות מכ״מ הכמעט זהה למכ״מ של F35 – וכן מערכות אש מתקדמות ויכולת טיסה ארוכה יותר. השדרוג שהטורקים מבקשים כולל רכישת טייסות חדשות ושדרוג מטוסים מהדגם הישן. במקביל ביקשו התורכים גם את רכש החמקנים כפי ששכנתה יוון אמורה לקבל בקרוב.
מירוץ החימוש בבלקן עשוי להעביר לא רק את המדינות הבלקניות ובראשן טורקיה ויוון, אלא גם את ישראל ומדינות נוספות. ישראל באופן רשמי לא מתייחסת לסוגיה אבל היא העבירה את עמדתה לטראמפ ולצמרת הממשל והפנטגון. גורמים בארצות הברית העריכו כי בכל תרחיש של אספקה, מטוסי F16 המשודרגים הראשונים ימסרו לטורקים רק בעוד 6-7 שנים. אולם ישנה גם ההערכה שהממשל האמריקאי לא יוכל בסופו של יום להעביר את רכש מטוסי F35 לטורקים.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.