חמישה לוחמי נצח יהודה נפלו אמש (שני) בפיצוץ בזירת מטענים בעזה. בצה״ל הבינו כי חמאס למד את התנהלות הכוחות ואת אופן הטיפול של צה״ל באירוע נפגעים בשטח. מהתחקירים הראשונים עולה כי הכוח של גדוד נצח יהודה היה בהתקפה ונע רגלית בשטח. כנגד הופעל מטען, וככל הנראה מרבית ההרוגים נפגעו בשלב הזה. הכוחות שהגיעו לחלץ והיו בסמוך לכוח שנפגע הותקפו אף הם, ככל הנראה על ידי הפעלת מטען נגדם וכן מירי ממארב.
בשורה של תקריות לאחרונה, דפוס הפעולה הזה של מחבלי חמאס חוזר על עצמו. הפעלת מטען או ירי על כוח. המתנה להגעת כוחות חילוץ ורפואה ואז התקפה נוספת שכוללת מטענים וירי. דפוס כזה של פעולה לא חדש לצה״ל, אבל לאחרונה נראה כי מחבלי חמאס משתמשים בו יותר ויותר – מה שמחייב את צה״ל לבצע למידה כיצד להימנע ולחשוף את הכוחות לאיום מסוג שכזה. בשעה זאת נמשך באוגדת עזה התחקיר המקיף של האירוע.
האסון בבית חאנון: בנימין אסולין, מאיר שמעון עמר, נועם אהרון מסגדיאן, משה שמואל נול, משה ניסים פרש (צילום: דובר צה"ל)
בתוכנית הבוקר של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, אבי אשכנזי המשיך להסביר את ההתרחשויות באירוע: "אתמול סמוך לשעה 22:30, תוך כדי תנועה כשכוח של גדוד נצח יהודה על גבי נמ"ר, הופעל מטען חבלה".
"זה כוח של גדוד נצח יהודה שהיה בפעילות התקפית בבית חאנון – בפעם הרביעית אנחנו כובשים את בית חאנון במלחמה הזו. תוך כדי תנועה של הכוח בנמ"ר, הופעל מטען חבלה. כוחות חילוץ של החטיבה הצפונית הגיעו לחלץ את הנפגעים, ואז ככל הנראה הופעלו עוד שני מטעני חבלה על הכוחות המחלצים. צה"ל פועל לחלץ את הנפגעים מהשטח. צה"ל הפעיל הרבה מאוד אש, שגרמה להפעלת אזעקות בקיבוץ ניר עם ושדרות. לאחר שזה מתברר שזה ירי של צה"ל, התושבים חזרו לשגרה".
"במהלך האירוע הזה מסוקי חיל האוויר נחתו ופינו את החיילים הפצועים. בצה"ל הבינו שיש פה שיתוף פעולה חדש. אנחנו מדברים על מלחמת גרילה, ואנחנו רואים שבתקיפות האחרונות המחבלים לא מתמקדים רק בהפעלת מטענים וירי נ"ט על הכוחות – אחרי הפגיעה הראשונה הם המתינו לכוחות החילוץ ואז הפעילו סדרה נוספת של התקפה אחרי ירי נ"ט והפעלת מטענים על הכוחות".
הוא הוסיף: "זה דורש מצה"ל חשיבה איך להתמודד עם העניין הזה. המקום שבו פעלו הכוחות זה אזור שחיל האוויר פעל בו שעות קודם לכן, ובעצם היה אמור לפלס את הדרך לכוחות ולנקות אותה ממטענים על ידי הפצצות מהאוויר. מתי הונחו המטענים האלה? איך הם הונחו? איך הם לא התפוצצו בפעילות המקדימה של חיל האוויר והתותחנים? כל הדברים האלה נבדקים".
"אנחנו ממשיכים בבוץ העזתי, אין תכלית לממשלה מה היא רוצה לעשות בתוך עזה. בסוף אין מנהיגות שרוצה להסביר מה רוצים בעזה. אני חושב שגם טראמפ חושב כך – אחד התסכולים שלו מישראל ונתניהו זה שבסוף לא יודעים להסביר לו מה רוצים במלחמה הזו. אנחנו רוצים להפסיק, אבל לא רוצים להכריז על הפסקת המלחמה. אין תוכנית סדורה לפגוע בראשי החמאס. לא ייתכן שהמלחמה הזו מתנהלת בעזה ומי שמנהל אותה יושב באיסטנבול, דוחה או דמשק ומרגיש מוגן".
עוד אמר: "את המלחמה הזו אפשר לסיים בניצחון מהר מאוד. צריך להורות לדדי ברנע: 'תוציא את האנשים שלך לשטח ותתחיל לחסל את חליל אל חיה וראשי החמאס', הם לא הרבה, הם סדר גודל של 12-11 איש – זה יכול להיות חיסול של המוסד, לא משנה איפה הם נמצאים. אין מקומות מקלט בעניין הזה".
הוא המשיך: "שנית, צריך לבוא ולהגדיר מה רוצים בתוך עזה, לנקות את השטח עד הקלאצ'ניקוב האחרון – זה לא יקרה. צריכים לקבוע קו סיום, להכריז על שחרור החטופים ולדרוש אותם בפעימה אחת, לסגור את הסוגיה הזו ולהתקדם במהלך הגנתי ברצועה כשתופסים פרימטר של עומק ביטחון. צריך להגיד את הדברים בקול רם, להכריז אותם. אני מבין שיש בעיה בהרכב הפוליטי של הממשלה הנוכחית, שלא מאפשר את העניין הזה".
ליחסים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני כנראה יש השפעה כאן: "צה"ל עושה את המשימה – כובש שטחים, צה"ל לא אומר 'אני לא רוצה לעשות'. זה לא כל הדרג המדיני מבקר, שר הביטחון גיבה את הרמטכ"ל זמיר ואמר שהוא עושה מה שאומרים לו לעשות. יש כמה בדרג המדיני שרוצים לעשות מהלך פופוליסטי. בסוף, כאשר בוחנים את הדברים הפתרון לעזה ידוע, רוצים לקבל את זה – יקבלו, לא רוצים לקבל את זה – אז נמשיך לשבת בבוץ העזתי. יהיה עוד סבב ועוד סבב".
"צריך להסתכל על הדברים ולהגיד מה אנחנו רוצים בסופו של יום. רוב הציבור בישראל רוצה לצאת מעזה, לקבל את החטופים בחזרה וליצור קווי ביטחון כמו שאנחנו עושים בלבנון ובמקומות נוספים ברחבי המזרח התיכון".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.