לאחר שישראל הצליחה להרחיב את טווח הפעולה של מטוסי הקרב מדגם ה-F-35I ולבצע באמצעותם תקיפה עמוקה באיראן, בחיל האוויר האמריקאי גבר העניין בשדרוג דומה עבור מטוסי ה־F-35 שברשותו. על פי הדיווחים, ישראל הצליחה להגדיל את טווח הפעולה של המטוסים באמצעות מיכלי דלק חיצוניים ומכלים קונפורמליים, מבלי לפגוע ביכולת החמקנות וביצעה תקיפה בשטח איראן ממרחק של כ־2,000 ק"מ.
בעקבות זאת, מבקש חיל האוויר האמריקאי לכלול בבקשת התקציב לשנת הכספים 2026 מימון למחקר לבחינת היתכנות הוספת מכלי דלק חיצוניים למטוסי הקרב מדגם F-35. כיום, הטווח הקרבי של גרסת ה־F-35A, הנפוצה בחיל האוויר האמריקאי, עומד על כ־670 מייל ימי (כ־1,241 ק"מ), בעוד הגרסה הימית F-35C מציעה טווח מעט ארוך יותר, והגרסה הקצרה והמונמכת F-35B – טווח קצר יותר. כל הגרסאות תומכות בתדלוק אווירי, אך לא תמיד הדבר מעשי – במיוחד כאשר מדובר במשימות חמקניות באזורים עם איומים מתקדמים.
הלקחים מהמלחמה באיראן
התקיפה שביצעה ישראל באיראן בחודש יוני האחרון הפכה לנקודת ציון מבחינת יכולות המטוס. חיל האוויר הישראלי הצליח להעביר את מטוסי ה־F-35 מעל מדינות כמו טורקיה, ירדן, סוריה או עיראק מבלי להתגלות, תוך שימוש באמצעים ייחודיים להארכת הטווח. לפי פרסומים, מערך הדלק הורחב באמצעות שני סוגים של מכלים: מיכלי דלק חיצוניים בנפח 425 גלון מתוצרת אלביט, הנתלים תחת הכנפיים ונזרקים לפני הכניסה למרחב עוין; ומכלים קונפורמליים בנפח 800 גלון, שפותחו בשיתוף תעשייה אווירית ולוקהיד מרטין והם מותקנים בצמוד לגוף המטוס באופן שלא פוגע בפרופיל החמקני שלו.
מיכלי דלק חיצוניים (צילום: AI)
המכלים הקונפורמליים מבוססים על ניסיון ישראלי קודם במטוסי F-15I ו־F-16I, אשר הותאמו לפעולה לטווחים ארוכים במזרח התיכון. בשונה מהמיכלים הנגררים, המכלים הצמודים אינם פוגעים באווירודינמיקה או ברמת החמקנות – ולכן מאפשרים שהות ממושכת מעל אזורי מטרה מבלי להיחשף למערכות נ"מ מתקדמות.
למרות היתרונות, הוספת מכלים חיצוניים למטוס חמקן היא אתגר הנדסי: כל תוספת לגוף המטוס עלולה לשבש את צורתו הייחודית ולפגוע ביכולת ההתחמקות ממכ"ם. בעבר, לוקהיד מרטין בחנה אפשרויות לצייד את ה־F-35 במכלי דלק חיצוניים בנפח של 480 ו־460 גלון, אך המיזמים נזנחו עקב בעיות ביצועים או חוסר צורך מבצעי.
מיכלי דלק חיצוניים למטוס קרב מדגם F-35 (צילום: AI)
עם זאת, התפתחויות גיאופוליטיות ובעיקר ההיערכות האמריקאית לאפשרות של עימות עם סין בזירת האינדו־פסיפיק, העלו מחדש את הדרישה להארכת טווח למטוסים טקטיים. ארה"ב שואפת להפעיל את מטוסי הקרב שלה ממרחק רב יותר, ומעדיפה לצמצם את התלות במטוסי תדלוק אוויריים, שאינם חמקניים ועלולים להיות פגיעים במיוחד במלחמה כוללת.
גם הצי האמריקאי בבעיה
בעוד חיל האוויר מתכנן את מטוס הקרב מהדור השישי (F-47) בעל טווח קרבי של מעל 1,000 מייל ימי, בצי האמריקאי מוקפאים בינתיים תוכניות ה־F/A-XX, שנועד להחליף את ה־F-35C. גם פיתוח מטוס התדלוק האוטונומי MQ-25 Stingray מתעכב, והוא לא צפוי להגיע לכשירות מבצעית לפני 2027.
לכן, ייתכן שגם הצי יידרש לאלתר פתרונות להארכת טווח הפעולה של מטוסי הקרב מהסיפון. בין האפשרויות שנבחנות: חידוד אווירודינמי, שיפורי מנועים, וניסויים במכלי דלק חכמים או קונפורמליים. גם למטוסי F/A-18 ו־EA-18 Growler נשקלות התאמות דומות.
טראמפ מציג את ה-F-47 בבית הלבן (צילום: רויטרס)
כיום, עדיין לא ברור אם הארכת הטווח תתממש באמצעות מכלים ניתנים להסרה (drop tanks), מכלים קונפורמליים (CFT), או שניהם. מה שברור הוא שהעניין בטווח לא מתמקד רק בישראל: מדינות רבות שרוכשות את ה־F-35 אינן מחזיקות צי תדלוק משמעותי, ומעוניינות להרחיב את יכולות המטוס למשימות לטווח ארוך.
אם וכאשר יפותחו מכלים מתאימים, הם עשויים להיכנס לשירות בשנים הקרובות – הן בארה"ב והן אצל שותפות אחרות בתוכנית ה־F-35. ההצלחה הישראלית שימשה כהוכחת היתכנות, וכעת ממתינים לראות האם גם האמריקאים יאמצו את אותה גישה – במטרה להרחיב את גמישות הפעולה של המטוס החמקני המוביל שלהם.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".