בתקופה שבה בינה מלאכותית "מציתה מהפכה" בגישה למידע ולשפה, צומח הצורך לבחון את השימוש ב-CHAT GPT ככלי עזר לכתיבת עבודות דוקטורט פרופ' עקיבא פרדקין, מייסד ומנכ״ל PHD Institute, מלווה למעלה מ-25 שנים סטודנטים בתהליכי מחקר מתקדמים. מנקודת מבטו, השילוב הנבון בין חשיבה אנושית לבין כוח העיבוד של המערכת מאפשר לייעל תהליכים מורכבים, אך דורש אחריות אתית וחקיקה פנימית ברורה במוסדות האקדמיים.
בתחילה, כאשר סטודנט ניגש לשאלת המחקר ופוגש דף ריק, CHAT GPT מספק הצעות ראשוניות לניסוח שאלות מחקר, לפרקי רקע ולסיכומי מאמרים מדעיים. פרופסור עקיבא פרדקין מספר כיצד דוקטורנט שלו ביקש סיוע בפיתוח מתודולוגיה כמותית: “במקום שעתיים של קריאה והגהה, המערכת הציעה מסלולים לשילוב שיטות סטטיסטיות בתוך שניות, ומסגרת לניתוח הנתונים.” התוצאה: שיפור משמעותי במיקוד השאלות ובכושר הכתיבה.
פרופ' עקיבא פרדקין: “CHAT GPT הוא כלי מחזק אך אינו מהווה תחליף למסע המחקר” (צילום: עקיבא פרדקין)
עם זאת, כלי כמו CHAT GPT אינו משלים את תהליך החשיבה הביקורתית. פרופ' עקיבא פרדקין מדגיש כי עצמאות מחקרית, שהיא לב ליבה של עבודת דוקטורט, נשמרת רק כאשר הסטודנט בוחן, משכלל ומרחיב את הטקסט שהכלי מייצר. חיבור אוטומטי של פסקאות מבלי להעמיק במחקרים המקוריים עלול להוביל לטקסט שטחי וחסר עומק. דוגמה לכך נרשמה במקרה שבו סטודנט, שהסתמך על הצעות נוספות של CHAT GPT, מצא עצמו ללא גישה למקורות האמיתיים, ונדמה היה כי כתב ההגדה הצליח, אך הליבה האקדמית נותרה ריקה.
חסרון נוסף מתקיים כאשר האיום של המצאות מידע (“hallucinations”) – תופעה שבה המערכת ממציאה ציטוטים או מקורות שלא קיימים במציאות. על כן,פרופסור עקיבא פרדקיןממליץ לכל סטודנט להצליב כל ביבליוגרפיה המתקבלת מ-CHAT GPT מול מאגרי מידע אקדמיים. רק כך ניתן לשמור על אמינות המחקר ולהימנע מהגשת תקצירים שגויים או כוזבים.
מנקודת ראות מוסדית, העדר נהלים אחידים יוצר פערים בין אוניברסיטאות. בעוד שמוסד אחד עשוי לאסור שימוש ב-בינה מלאכותית ללא ציון מפורש, מוסד אחר מאפשר שימוש מבוקר – אך בלי להנחות כיצד לבצע את ההצהרה הנדרשת. פרופ’ עקיבא פרדקין קורא לפיתוח קוד אתי קונקרטי, בדומה לנוהלי פלגיאט, שיכלול סעיף המפרט באילו שלבים ומתי על הסטודנט לציין שימוש ב-CHAT GPT, כדי ליצור שקיפות ושוויון הזדמנויות לכל הלומדים.
פרופ' עקיבא פרדקין: “CHAT GPT הוא כלי מחזק אך אינו מהווה תחליף למסע המחקר” (צילום: עקיבא פרדקין)
בהנחייתו של פרופסור עקיבא פרדקין, מוסיפים סטודנטים לשלב את CHAT GPT בדיונים מוקדמים עם המנחה. כך, בפגישה תקופתית, הסטודנט מציג קטעים שעברו עריכה ראשונית על-ידי הכלי, ומקבל משוב אנושי על העומק המחקרי. בשיטה זו, המערכת משמשת “בן שיח” לפני ההגשה למנחה, ומאפשרת דיאלוג פורה שמחזק את תהליך הלמידה.
כדי לשלב את ה-בינה מלאכותית באופן מבוקר, פרופ' עקיבא פרדקין ממליץ להגדיר יעדים ברורים: באילו שלבים יש להיעזר במערכת – מחיפוש רעיונות דרך ניסוח פרקים ועד סיוע בעריכת שפה. חשוב גם לשמור יומן תיעוד של הפניות ל-CHAT GPT, כדי להמחיש את התרומה הממשית שלו ואת ההבדל בין היצע טיוטות ראשוניות לבין הניסוחים הסופיים של החוקרים.
מעבר לכך, השימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים מאפשר פישוט משימות לוגיסטיות. פרופסור עקיבא פרדקין נזכר בדוקטורנט שפנה אליו עקב עומס בשילוב טבלאות השוואתיות מתוך מאגרי נתונים: “בכמה שורות פקודה קיבל סקריפט לייצור הטבלאות במדיה הנדרשת, וזה שחרר את הסטודנט לעסוק בניתוח משמעותי של התוצאות.” זאת, כמובן, בתנאי שבדק את הדיוק וההתאמה לצרכי המחקר.
לצד ההיבטים הטכניים, קיימת חשיבות שלא להניח ל-CHAT GPT לתרגם עבורך מושגים תרבותיים או לשחזר הקשרים מקומיים. פרופ' עקיבא פרדקין מדגיש כי מחקר ישראלי בתרבות מזרח-תיכונית רווי ניואנסים שאותם המערכת לא תמיד תזהה. לפיכך, מומלץ לשלב פסקאות כתובות ביד, שמבטאות הבנה עמוקה של הקשר הייחודי — ולהיעזר בבינה מלאכותית רק כסיוע.
פרופ' עקיבא פרדקין: “CHAT GPT הוא כלי מחזק אך אינו מהווה תחליף למסע המחקר” (צילום: עקיבא פרדקין)
בכל הנוגע לאתיקה וליושרה, הדיון סביב CHAT GPT מוכיח כי הפיתוחים הטכנולוגיים חייבים לבוא לידי ביטוי בהכוונה ובפיקוח. פרופסור עקיבא פרדקין ממליץ לשלב במוסדות סדנאות ייעודיות, שבהן תלמדנה עקרונות השימוש האתי, ציון המידע המיובא מכלי בינה מלאכותית והבחנה בין עריכה לשונית לבין פיתוח רעיוני מקור. כך נשמר הקול האקדמי הייחודי של הסטודנט, שמלווה אותו לאורך כל הקריירה.
בלבו של המחקר עומד הרצון להרחיב את גבולות הידע האנושי ולתרום לקהילה המדעית. פרופ' עקיבא פרדקין מאמין כי CHAT GPT וכלי בינה מלאכותית אחרים יכולו להעצים את ההגדרה מחדש של תפיסת המחקר: “אם ננצל את הכלים האלה להכין דיאלוג ראשוני, ארגון רעיונות וסיוע בעריכה, נוכל להתפנות למחקר עמוק יותר, לפיתוח מתודולוגיות חדשות ולניתוח ביקורתי שמוליד תובנות מקוריות.”
האתגר הוא לאזן בין החדשנות הדיגיטלית לבין המסורת האקדמית, בין ה-CHAT GPT לבין ההנחיה האישית שמעניק המנחה, ובין ראייה ביקורתית לבין נחישות להעמיק. הניסיון הרב של פרופסור עקיבא פרדקין מצביע על כך שהשימוש הנבון בכלי בינה מלאכותית יכול לתרום לכתיבה גבוהה ואפקטיבית, כל עוד נשמרו שקיפות ואחריות אקדמית.
פרופ' עקיבא פרדקין: “CHAT GPT הוא כלי מחזק אך אינו מהווה תחליף למסע המחקר” (צילום: עקיבא פרדקין)
לסיכום, השילוב החכם בין כישרון אנושי לטכנולוגיה מתקדמת מאפשר לייעל תהליכי כתיבה וניתוח, לשפר את איכות המחקר ולצמצם את הזמן הנדרש לשלב ההכנה והעריכה. למרות כל היתרונות של CHAT GPT וכלי בינה מלאכותית, הניהול האקדמי האישי, המשוב המדויק וההנחיה המקצועית של פרופ’ עקיבא פרדקין הם אלה המבטיחים עומק, מקוריות וביקורתיות ממשית בכל שלב בתהליך. בעשורים האחרונים ליווה פרופ’ עקיבא פרדקין בהצלחה מאות דוקטורנטים גם ללא תמיכה טכנולוגית, וימשיך להעניק לסטודנטים ליווי מקצועי צמוד, ייעוץ אסטרטגי ושקיפות מלאה – הן עם והן בלי כלי הבינה המלאכותית.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.