שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, נחשב לאחד הקולות המתונים והפרגמטיים בליכוד. הוא מקפיד להתראיין בכל ערוצי התקשורת, גם באלו הנחשבים עוינים לממשלה, ומנסה לשמור על שיח מכבד גם מול יריביו הפוליטיים. בריאיון מיוחד וחשוף במיוחד בפודקאסט של מיקי לוין ב"מעריב" דיבר זוהר על הטעות היחידה שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו, הסביר מדוע ראש הממשלה נתניהו נמנע מראיונות לתקשורת המרכזית, סיפק הצהרה דרמטית בנוגע לעסקת חטופים עתידית וניבא את עתידו של בן גביר בממשלה. 

כמו כן חשף זוהר את המחיר האישי הכבד שמשלמת משפחתו בגלל הקריירה הפוליטית שלו, כולל הפגיעה בקריירה של בנו הזמר אליאב זוהר, ציין מה הן נקודות החולשה שלו, דיבר על החקירה המשטרתית שצילקה והתייחס לשאיפותיו הפוליטיות ביום שאחרי נתניהו.

אתה נחשב לאחד הקולות היותר ניטרליים בליכוד, אחד האנשים שכל הצדדים, גם בשמאל וגם בימין, מעריכים ומכבדים. אתה מתראיין אצל כולם, בכל הערוצים. מדוע ראש הממשלה לא נוהג כמוך ונמנע מלהתראיין בכלי תקשורת רבים?
"ראיונות של ראש הממשלה זה סיפור אחר. הראיונות מולו הם מאוד מאוד עוינים. אני חושב שאם היו יודעים טיפה לכבד את ראש הממשלה, דברים היו אחרת. אני חושב שבראיונות עם ראש הממשלה לא מכבדים אותו מעצם היותו ראש ממשלה. אם ראש ממשלה מגיע לאולפן להתראיין, תכבדו אותו. תשאלו אותו שאלות נוקבות, תשאלו אותו שאלות קשות, אבל תכבדו אותו. זה לא קורה לצערי בערוצים אחרים, ולכן הוא לא מגיע להתראיין שם. לעומת זאת, בערוץ 14 כן מכבדים את ראש הממשלה".

בערוץ 14 סוגדים לראש הממשלה, תדייק, לא מכבדים. יש הבדל.
"קודם כל, אוהבים אותו ומעריכים אותו. אני ראיתי את רביב דרוקר מוציא הודעת תמיכה בגדי איזנקוט, ואומר ממש, 'המשיח מגיע'. איזנקוט הוא המשיח של השמאל הישראלי. אז זה לא סגידה? התקשורת הישראלית כבר לא מתביישת לבחור צד. לי רק דבר אחד חסר, חסר לי הכבוד ההדדי בינינו, השיח המכבד. אני לא חייב להסכים איתך. את ואני לא מסכימים ואין לי בעיה שאת חושבת שונה ממני, אבל אנחנו מדברים בכבוד, מתווכחים בצורה מנומסת. אם ראש ממשלה מגיע לאולפן להתראיין אז תכבדו אותו, תשאלו אותו שאלות נוקבות אבל לצערי זה לא קורה בערוצים אחרים. ולכן הוא לא מגיע להתראיין".

אתה מצד אחד תומך בראש הממשלה ומדברר את דף המסרים שלו.
אני תומך בו מאוד, דף המסרים, בהרבה מאוד מקרים אני כותב אותו, סתם שתדעי. הרבה מאוד מהמסרים אני גם כותב".

יחד עם זאת אתה אומר דברים בחצי פה וחוזר בך , נדרשת וועדת חקירה, אחר כך אתה משנה, ביבי היה צריך לקחת אחריות על שבעה באוקטובר.
כל מה שאמרתי תמיד אני עומד מאחוריו ,מעולם לא שיניתי פסיק מעמדותיי, לא מימין ולא משמאל. אמרו לי שנעשיתי עדין מאז שנחקרתי בממשלה, קשקוש מוחלט. תמיד הייתי אדם רוגע ומתון, רק שהייתי סופר מיליטנטי בגיל צעיר כשנבחרתי לכנסת בגיל 35".

כמו העימות שלך עם משפחת החטוף הדר גולדין.
"זו היתה שגיאה, זה דבר שאני מתחרט עליו. אבל קחי לדוגמא כסף וכוח וכבוד זו אג'נדה של השמאל נגדי. ומה אמרתי? ויתרתי על הכף של הכסף כי אני לא בעסקים ולא בחיים הפרטיים, ויצרתי לעצמי מעמד פוליטי שמייצר לי כוח שאולי יקנה לי את הכבוד הציבורי. בואו נודה באמת, העולם כולו נע אחרי הכפים האלה. אני הרבה יותר ערכי ממה שמנסים לצייר כי יש לי ערכים ואידיאולוגיה שמנחה אותי. לא הכפים האלה. בוועדת חקירה ממלכתית אמרתי שאני בעד ואני עדיין בעד ועדת חקירה, רק שהשופט עמית לא יקים אותה כי הוא לא קונצנזוס בעם. יכול להקים אותה אדם שמקובל על רוב חלקי העם . בנושא האחריות אנחנו נושאים באחריות".

למה לא לקחתם אחריות עד עכשיו? אנשים לא ירפו עד שתיקחו אחריות.
".כל מה שאמרתי, תמיד אני עומד מאחוריו. מעולם לא שיניתי פסיק מעמדותיי, לא מימין ולא משמאל. בנושא אחריות אמרתי: 'אנחנו נושאים באחריות'. אני שמעתי לא מעט פעמים גם את ראש הממשלה וגם אני אמרתי שיש לנו אחריות על שבעה באוקטובר. אתם מתעלמים מזה שהוא גם אמר את זה, שיש לו אחריות".

וגם בנושא ועדת החקירה הממלכתית, לאחרונה שינית את עמדתך.
"מה פתאום? אמרתי שאני בעד ועדת חקירה ממלכתית, ואני עדיין בעד ועדת חקירה ממלכתית. אבל רק אמרתי שלא השופט עמית יקים אותה, כי השופט עמית הוא לא קונצנזוס בעם".

בוא נדבר על הממשלה הנוכחית. הטענה הרווחת היא שסמוטריץ' ובן גביר מחליטים כל מה שקורה בה.
"סמוטריץ' ובן גביר לא מחליטים כל מה שקורה בממשלה הזאת. אני יכול להגיד לך, כולל בנושא המשך המלחמה. אם תהיה עכשיו עסקת חטופים שהיא טובה ביטחונית לישראל, אז אני אומר לך שהיא תקרה גם אם בן גביר וסמוטריץ' יתנגדו לה".

אתה מאמין שנתניהו ייבחר שוב?
"חד משמעית, בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא גם כן. לא רק הנוכחי. נראה שהליכוד כנראה מרכיב את הממשלה ביחד עם נתניהו. אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שיש עשרה אחוז משמאל ועשרה אחוז מימין קיצוני. הם לא העם שמכריע. מי שמכריע בסופו של יום זה האמצע, 80% השפוי שזה משתייך לכל המפלגות, גם לליכוד וגם למפלגות אחרות באופוזיציה. הם המדד, ורוח העם נקבעת על פי המציאות".

ומה לגבי היום שאחרי נתניהו? אתה רואה את עצמך ראש ממשלה?
"זה יומרני מדי. זה מצחיק אותי כששואלים אותי את השאלה הזאת. אני שומע את זה מלא מעט אנשים וכל הזמן אומר להם: 'חבר'ה, אני צעיר, אני בן 45, אני בתחילת דרכי הפוליטית'. כולה עשר שנים. את יודעת כמה זמן נתניהו בפוליטיקה? מלפני שנולדתי. לכן אני אומר, זה יומרני מדי".

אז אם לא אתה, מי? ישראל כ"ץ? בן גביר?
"לא, לא. בן גביר לא יהיה ראש ממשלה. תהיו רגועים".

הזכרת את הביקורת עליך. איך אתה מתמודד עם התקפות אישיות קשות, כמו העימות המכוער עם יעקב ברדוגו שכינה אותך "שר כושל" ו"מוג לב"? זה פוגע בך?
"כבר לא. אני חושב שדי התחספסתי. בהתחלה זה היה פוגע. כל דבר שהיו אומרים, הייתי נפגע ממנו. הייתי קורא טוקבקים והייתי נפגע. הייתי מגיב אגרסיבי, תוקף בחזרה. היום, גם אם אני תוקף, אני עושה את זה בצורה שונה, לדעתי הרבה יותר יעילה והרבה יותר חודרת. היום בשביל להגיע לנקודה הרגישה שלי צריך לעבוד ממש ממש קשה".

חטפת מראש הממשלה. בכל זאת ברדוגו מקורבו ותומכו הנלהב של נתניהו, ויצאת נגדו בפומבי.
"מה פתאום נתניהו לא מתערב בדברים האלה הוא יודע לעשות הפרדה".  

ומהי הנקודה הרגישה הזו?
"המשפחה שלי היא הנקודה הכי רגישה שלי. המשפחה משלמת מחיר מאוד מאוד יקר, הבן שלי הכי הרבה מכולם".

במה זה מתבטא? הבן שלך, אליאב זוהר, לא מקבל עבודות בתעשייה בגלל הייחוס המשפחתי?
"ברור. בגלל אבא. בטח. אומרים לו במפורש. היח"צ שלו והבוקינג שלו אמרו: 'הצענו אותך ואמרו שאתה זמר נהדר, אבל אבא שלך הוא מיקי זוהר ולכן לא נזמין אותך'. ומה? זה שובר את הלב".

זה לא גורם לך לרצות לפעמים להגיד 'די, אני פורש מהעולם הזה, אני לא רוצה לפגוע בעתיד ובחלומות של הבן שלי'?
"אין יום שחולף שאני לא שואל את עצמי האם אני באמת במקום שאני צריך להיות בו, אולי אני צריך לעשות דברים אחרים. אבל זה בסוף חזק ממני. אני לא רואה את היכולת או את המסוגלות שלי לסיים את החיים הציבוריים, אלא אם הציבור אומר לי 'לך'. אם הציבור יגיד לי 'לך', אני אכבד את זה ואקבל את זה באהבה ובכבוד גדול. אבל כל עוד הציבור רוצה שאני אשאר, אז אני אהיה ואשרת אותו. אבל המחירים שאנחנו משלמים במשפחה, גם הילדים ואשתי שלא רואים אותי כמעט, אין פרטיות, ובטח מה שקורה עם הבן שלי אליאב – אלה מחירים קשים וכואבים".

ולסיום, אתה הולך להיות סבא בקרוב. מתרגש?
"כן, בעזרת השם אני הולך להיות סבא. זה מאוד מרגש. אני לא כזה רגשן, לא מספיק. אבל הנקודה הרגישה שלי זה הילדים. כשילד שלי עצוב, אני גם עצוב. אני לא יכול לראות אותו עצוב ולא להיות עצוב כמוהו. כנ"ל גם לגבי אשתי. אבל אני משתדל כל הזמן להיות החזק בבית. לפעמים בא לך גם להיות קצת החלש, להיות זה שמנחמים אותו ואומרים לו 'תהיה חזק' ולא נורא, אבל אין לי את הפריבילגיה הזאת. אני תמיד צריך להיות החזק בבית, זה שמחזק את כולם, גם אנחנו שיושבים בתפקידים משמעותיים, ומוקפים בתשומת לב ועניינים, גם אנחנו לפעמים חלשים, ויש לנו נקודות חולשה שקשה לנו ואנחנו אומרים אנחנו צריכים איזו פאוזה, תנו לנו קצת שקט".