שר הביטחון ישראל כ"ץ פרסם היום (שלישי) תגובה חריפה להודעת הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר מאתמול, על רקע פרשת חקירתו של תא"ל במיל' אורן סולומון. בהודעתו הדגיש כ"ץ: "שר הביטחון נותן הנחיות לרמטכ"ל הכפוף לדרג המדיני בכל דרך שימצא לנכון, ותגובת הרמטכ"ל בנושא הייתה מיותרת ולא במקומה".
כ"ץ התייחס להנחייתו לבחון את נסיבות חקירת סולומון וציין כי ההנחיה לרמטכ"ל לבחון את הנסיבות שהובילו לחקירה, "ניתנה באופן ישיר בטרם הוצאת ההודעה לתקשורת בשל ההיבט הציבורי – וזאת מבלי שום כוונה לפגוע בחקירה עצמה המנוהלת על ידי הפרקליטות הצבאית". זאת בתגובה "לטענות המובאות במכתב שכתב תא"ל סולומון אל רה"מ ושר הביטחון ביחס להתנהגות צה"ל כלפיו על רקע התחקיר הביקורתי שביצע", כך בהודעת כ"ץ.
כזכור כ"ץ הורה לזמן אליו את תא"ל במיל' אורן סולומון, שזומן היום (שני) על ידי המשטרה הצבאית (מצ"ח) לחקירה, כדי שיציג בפניו את התחקיר אותו ביצע על אירועי שבעה באוקטובר.
תא״ל אורן סולומון שימש כמפקד הפעלת האש של אוגדת עזה. בשבעה באוקטובר הוא נלחם בנובה לאחר שהגיע למקום וניהל קרב גבורה. בצה"ל דוחים את הטענות כי התחקירים שבהם לקח חלק הוצגו לשר הביטחון ישראל כ״ץ. עוד אומרים כי החקירה נגד תא״ל אורן סולומון נפתחה בעקבות חשד לדלף מידע סודי.
החקירה נפתחה לפני מספר שבועות והיום הוא זומן לחקירה תחת אזהרה. מדובר ״בחקירת הטחה״, שבה הוצגו לו חלק מהחשדות. בצה״ל מדגישים כי הוא לא נעצר.
מתחם הנובה ברעים (צילום: ללא קרדיט)
"העובדה שדווקא תא"ל סולומון שביצע ברשות ובסמכות תחקיר על אירועי פיקוד הדרום בשבעה באוקטובר, בו מתח ביקורת על תפקוד הדרג הבכיר בצה״ל, מזומן לחקירה – מעוררת תמיהה ובכוונתי לדרוש מהרמטכ"ל לבחון את התנהלות הפרקליטות הצבאית בנושא", ציין כ"ץ והוסיף: "אסור שיווצר הרושם שחקירות מצ"ח הן כלי להשתקת ביקורת פנימית בצה"ל שכל כך נחוצה כדי להביא את מלוא הפרטים לידיעת המשפחות והציבור ולשם הפקת לקחים פנימיים בצה"ל".
בצה״ל זועמים על התנהלות השר כץ, שהוציא הודעה המשתמעת כהתערבות בהתנהלות פנים צה״לית ויש בה לפגוע בסמכויות הפיקוד בצה״ל, ומכאן התגובה הנחרצת של הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר, בה נכתב: "הרמטכ״ל לא מקבל הנחיות דרך הודעות בתקשורת. הטענה לפיה הקצין נחקר בגין חלקו בתחקירי שבעה באוקטובר שקרית ומשוללת כל יסוד. הקצין זומן לחקירה בשל חשדות לעבירות ביטחון מידע חמורות. החקירה תוסיף להתנהל במקצועיות ובענייניות. אני מגבה את גופי אכיפת החוק בצה״ל אשר פועלים על פי הדין לבירור חשדות, כנדרש".
סולומון, קצין בכיר בצה"ל ששימש כמנהל הלחימה באוגדת עזה, שלח טרם מעצרו מכתב נוקב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון כ"ץ, בו העלה טענות חמורות באשר להתנהלותו של צה"ל בשבת השחורה.
טבח שבעה באוקטובר בקיבוץ כפר עזה (צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
"ממצאי תחקיר זה מצביעים על שני נושאים חמורים ביותר: הראשון – אי תפקוד של הרמטכ"ל, אגף המבצעים, חיל האוויר ופיקוד הדרום, בשש השעות הראשונות לפתיחת המלחמה בשבעה באוקטובר. השני – ניסיון טיוח התחקירים, העלמת מסמכים וחומרי תחקיר, מידור, ו'כתיבת מסמכים' בדיעבד", כתב.
"הכל מתוכנן, מנוהל היטב לאורך כל הדרך על ידי הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ומספר בעלי תפקידים בדרגות בכירות", טען סולומון. "להבנתי, ניסיון זה חמור לא פחות מכשלי האסון, ואולי מקביל לפרשת 'קו 300' של שב"כ".
הרצי הלוי (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
עוד טען, כי "עיקרי ממצאי התחקיר מצביעים על חוסר בתפקוד, או/גם תפקוד שגוי, אשר הפעיל את חיל האוויר, מפקדים וסד"כ – באופן לקוי, לא מקצועי, בניגוד גמור למצופה, ובאופן שאף הסיט את מעט האוויר, האש והסד"כ – ממקומות שהיו צריכים אותם ביישובי העוטף, למקומות לא רלוונטיים. כך גם באשר לחיל האוויר, שהופעל לתקיפת מטרות בעומק ולא לבלימת גלי המחבלים החוצים את המכשול".
"ממצאי התחקיר הקרי מצביעים כי בהינתן המתקפה שנפתחה בשעה 06:29 בבוקר, בפעולות נכונות ונדרשות, המטכ"ל ופיקוד הדרום יכלו לצמצם את היקף הנזק במאות נפגעים!", הוסיף.
מתחם מסיבת הנובה לאחר הטבח (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
"בקשתי לאורך כל הדרך הייתה להציג את התחקיר פנימה בתוך הצבא – הכל כדי לקיים תהליך אמיתי להבנת מה היה, ובעיקר להפיק לקחים אמיתיים וליישמם למען אי הישנות האירועים שוב. לצערי, נתקלתי במערכת משומנת היטב של שימוש בכוח השררה והדרגה, אשר עשו הכול בכדי 'להעלים' אותי, ובעיקר למנוע את הוצאת ממצאי התחקיר בתוך צה"ל והחוצה", כתב סולומון.
לפני שבוע פורסם בחדשות 12 כי סולומון הודח מתפקידו. על פי הדיווח, ההדחה התרחשה לאחר שבתחקיר גילה סולומון כשלים גם מרמת מפקד האוגדה ומעלה ולא רק אצל פקודיו. עוד פורסם כי לא רק שסולומון הודח, אלא חדרו ננעל והגישה שלו לפריטי המידע נחסמה, וכפי שציין במכתב ששלח לנתניהו וכ"ץ: "לפני כשבועיים ימים, בפעולה מתואמת היטב, סגרו לי את השמ"פ, את דלתות חדרי התחקיר, ואת כרטיסי המחשב".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.