התזמון לא יכול להיות מושלם יותר עבור רג’פ טאיפ ארדואן. בעוד הנשיא הטורקי מתבסס על הצלחותיו הדיפלומטיות בסוריה ומחדד את יחסיו עם דונלד טראמפ, הוא מנצל את הרוח הגבית הבינלאומית כדי לערוך חיסול שיטתי של האופוזיציה הפנימית. גל המעצרים הנוכחי נגד ראשי ערים מהמפלגה הרפובליקנית CHP אינו רק המשך, זוהי הסלמה דרמטית במלחמתו של ארדואן על הישרדותו הפוליטית.
“זו הסלמה, ללא ספק”, קובע בראיון למעריב, ד”ר חי איתן כהן ינרוג’ק, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. “אנחנו רואים שיש פה, מי נעצר בסופו של דבר? ראש העיר אנטליה, אדנה ואדיאמן. וכל האזורים האלה, במיוחד אם נדבר על אנטליה ואדנה, זה בסופו של דבר, אדנה היא נחשבת כעיר החזקה ביותר מבחינת התעשייה הרביעית של טורקיה, ואנטליה מן הסתם זו עיר הבירה של התיירות הטורקית”.
הבחירה של הערים אינה מקרית. אלו מוקדי כוח כלכליים חיוניים שעברו מידי ארדואן לאופוזיציה, והנשיא הטורקי אינו מוכן לקבל את זה. “אנחנו רואים שבמיוחד בשלושת המקומות האלה, פעם ארדואן שלט והוא הפסיד במהלך הבחירות האחרונות. אז הוא בעצם נקם, מה שנקרא”, מסביר כהן ינרוג’ק. האסטרטגיה ברורה: “לאט לאט הוא מחליש יותר ויותר את האפשרות להנגיש את המפלגה האופוזיציונית לעם. כלומר, ברגע שהוא לא מאפשר להם לספק שירות לאזרח הפשוט, אז על סמך מה בסופו של דבר המפלגה האופוזיציונית תבנה את התעמולה לקראת הבחירות הבאות?”.
האשמות השחיתות שמושמעות נגד ראשי הערים נתפסות בעיני המומחה כתחבולה פוליטית גרידא. “מהידע שלי, אני חושב שזה סתם רדיפה מרדף פוליטי לאחר האופוזיציה, על מנת להחליש את האופוזיציה הטורקית”, הוא מדגיש. דפוס ההתנהגות מוכר: “אנחנו רואים את אותו דפוס ההתנהגות שראינו אחרי המעצר נגד ראש העיר איסטנבול, שגם הוא הואשם בשחיתות וכו’, אז אותם סוגים של האשמות גם פה”.
הירידה בעוצמת המחאות מגלה עד כמה האופוזיציה הטורקית מתרוששת. כשגל המחאות שפרץ לאחר מעצר אכרם אימאמאולו, ראש עיריית איסטנבול לשעבר, כבר נשכח, זה מעיד על משהו עמוק יותר. “ברגע שהוא, כפי שאת אומרת, נשכח, אז הוא מוצא אצלו את הכוח להמשיך הלאה ולסגור עוד חשבונות. אז לכן זה אומר שהאופוזיציה הטורקית בעצם פושטת רגל, והם רק נותנים לארדואן את הלגיטימציה באמצעות נוכחותם בפרלמנט”, מנתח כהן ינרוג’ק.
אכרם אימאמאולו (צילום: REUTERS/Dilara Senkaya)
הסביבה הבינלאומית מספקת לארדואן כיסוי מושלם למהלכיו הפנימיים. “הוא לא מקבל שום לחץ בין-לאומי מאירופה ומארצות הברית בגלל מה שקורה באוקראינה ובגלל מה שקורה בסוריה. אז הוא מבין את ההזדמנות והוא דורס את האופוזיציה הטורקית, ואף אחד לא מרים ראש”, מעיר החוקר. טראמפ, בניגוד לביידן, לא מוכן להקריב אינטרסים אמריקאיים למען הדמוקרטיה הטורקית. “הוא יודע שטראמפ זה לא ביידן, והוא לא יקריב את האינטרסים המיידיים של ארצות הברית בגלל ההידרדרות של הדמוקרטיה בטורקיה”.
גם אירופה, הנמצאת בפחד מרוסיה, מעדיפה לעצום עיניים. “האירופאים עכשיו, בגלל הפחד מרוסיה, הם גם לא רוצים להרגיז את ארדואן, הם לא רוצים להפוך את טורקיה לכאב ראש של אירופה, אז לכן הם מתעלמים ממה שקורה בטורקיה”, מסביר כהן ינרוג’ק.
השפעת המעצרים על הדמוקרטיה הטורקית חמורה במיוחד. “אפשר להגיד שאם פעם בטורקיה הייתה תקווה שניתן היה להחליף את השלטון באמצעות הבחירות, היום אנחנו רואים שהוא מכין את הקרקע לבחירות הבאות”, מתאר המומחה. האסטרטגיה ברורה: ליצור מצב שבו “מי שירוץ נגדו, הוא יהיה חסר כריזמטי עד כדי כך שהעם שמתלבט בינו לבין האופוזיציה בסופו של דבר יגיד, טוב, אין פה אלטרנטיבה ואנחנו עוד הפעם נצביע ארדואן”.
הפגנות בטורקיה נגד מעצרו של מנהיג האופוזיציה (צילום: REUTERS/Murad Sezer)
העתיד הנרקם בטורקיה אינו מבטיח ביטול בחירות, אלא דווקא ההפך. “הוא לא ייגע בבחירות, כי בחירות זה הלגיטימציה שלו, והוא נותן חשיבות רבה ללגיטימציה”, מדגיש כהן ינרוג’ק. המהלך יותר חכם ויעיל: “הוא מכין את הקרקע לבחירות וכל מי שיכול לאיים עליו יהיה בכלא. לאחר שהוא ייבחר, לאט לאט אחר כך אולי יתחילו להוכיח את חפותם ואולי יכול להיות שהם ייצאו מהכלא אפילו כדי להפחית את הלחץ הציבורי”.
עבור האופוזיציה הטורקית, הכלים מועטים והאופציות מוגבלות. “אני לא רואה פה שום כלי משמעותי חוץ מנסיגה מהפרלמנט ולשלול מארדואן את הלגיטימציה שלו, אבל אין איחוד באופוזיציה הטורקית, אז לכן אני לא חושב שהם אפילו מסוגלים לקבל החלטה היסטורית כזאת אפילו”, מסכם החוקר. התוצאה: ארדואן ממשיך לבצר את עמדתו, והדמוקרטיה הטורקית מתפוררת מבלי שהעולם מתערב. הנשיא הטורקי מגלה, שוב, שהוא אסטרטג מיומן שיודע לנצל חלונות הזדמנות היסטוריים למען הישרדותו הפוליטית.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".