וועדת שרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק המהפכנית שמקדם חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד, אשר פורסמה לראשונה ב"מעריב", לפיה יישללו הדרגות והזכויות של קצינים בכירים בצה"ל ובזרועות הביטחון השונות, מדרגת סגן אלוף ומעלה, אשר קוראים לסרבנות, הפסקת התנדבות או מוציאים דיבה על כוחות הביטחון.
ההחלטה היא כי החוק יקודם בתמיכת הממשלה, בתיאום עם שר המשפטים יריב לוין. החשש, כאמור, הוא שהחוק עצמו יופעל לטובת שלילת דרגות האלוף של יאיר גולן.
האלוף יאיר גולן (צילום: צילום מסך ערוץ 10)
כזכור, בהצעת החוק שפורסמה לראשונה ב"מעריב", נכתב: "קצין בכיר, בזרועות הביטחון של מדינת ישראל, בהווה או בעבר, אשר ממריד או קורא או מעודד לאחת או יותר מאלה: סרבנות לגיוס לצה"ל, אי גיוס לצה"ל, הפסקת התנדבות, הפסקת תמיכה של מדינה או מדינות בחו"ל במדינת ישראל, הטלת סנקציות מצד מדינה או מדינות בחו"ל על מדינת ישראל, הטלת סנקציות מצד מדינה או מדינות בחו"ל על אזרחים ישראלים או על יחידות צבאיות או ביטחוניות, וכן קצין בכיר, בזרועות הביטחון של מדינת ישראל, בהווה או בעבר, אשר מוציא את דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל או משרתי זרועות הביטחון של מדינת ישראל לרעה בארץ או בעולם על עבודתם מכוח הוראות הממשלה – ישללו ממנו הזכויות הבאות על פי שיקול השר הממונה: דרגה בצה"ל ודרגה מקבילה בזרועות הביטחון, פנסיה לה הינו זכאי מכוח עבודתו במערכת הביטחון, הטבות אחרות המוענקות ליוצאי מערכת הביטחון".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "על רקע הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל השתרשה תופעה של חציית קווים מצד קומץ בכירים לשעבר במערכת הביטחון המנצלים את מעמדם, דרגתם ותפקידם כמנוף לחץ על הממשלה תוך פגיעה קשה בביטחון ישראל, זאת באמצעות המרדה וקריאה לסרבנות, קריאה להטלת סנקציות על מדינת ישראל, על יחידות צבאיות, על אזרחים ישראלים או אישים בישראל מצד מדינות העולם, הפצת מסרים של דה-לגיטימיציה לפעילות צה"ל ועוד".
יאיר גולן (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
"חופש הביטוי שמור לכל אזרח במדינה, אך מערכות הביטחון של מדינת ישראל לא יוכלו מוסרית ומעשית להשלים עם פגיעה בביטחון מצד יוצאי המערכת שנהנים ממעמד, יוקרה, והטבות חומריות והשקעה רבת שנים של משאבים בפיתוחם והכשרתם".
"מטרת החוק הינה לשרטט קו אדום ורף ממלכתי מחייב של בכירים במערכת הביטחון לדרישה מינימלית שלא לפגוע בביטחון מדינת ישראל ובחוסנה, מעבר למחויבות של כל אזרח לחוק הפלילי ולאיסורים כמו הסתה והמרדה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק של קלנר.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.