התקיפה על כלא אווין שבצפון טהראן ב-23 ביוני הותירה את המקום, שידוע לשמצה ברחבי איראן והעולם, חרב על יושביו. עדויות שהובאו בכתבת תחקיר של ה"וושינגטון פוסט", יחד עם ניתוח תצלומי לוויין, מצביעים על נזק חסר תקדים בשטח בית הסוהר – בו מוחזקים מתנגדי משטר, עיתונאים ואקדמאים.
"הכל היה הריסות", סיפר אסיר לשעבר שנקלע לאזור בעת התקיפה. "זה היה כאוס מוחלט ואפוקליפטי". על פי הדיווח, לפחות 71 בני אדם נהרגו, בהם 43 מאנשי צוות הכלא, שני חיילים, ארבעה אזרחים – כולל שני ילדים – ורופא ועובדת סוציאלית עם בנה בן החמש.
בין ההרוגים נמנה גם התובע הבכיר של הכלא, עלי גנאטקר, שתמך בהרשעות של מתנגדי משטר. מודעות אבל ברשתות וברישומי כלא פנימיים, יחד עם ראיונות, אישרו את שמותיהם של ההרוגים.
כלא אווין באיראן (צילום: WhisperToMe CC BY-SA 2.0)
לפי תמונות לוויין של Maxar Technologies, לפחות 17 מבנים נפגעו, מרוחקים זה מזה עד 600 מטרים. נגרם הרס לבניין ההנהלה, למרכז הרפואי, לתאי הבידוד של אגף 209 ולשער הביקורים – שם נורו אש לעבר אסירים שניסו להימלט.
עד ראייה שהגיע לשער זמן קצר לאחר התקיפה סיפר: "ראיתי גופות רבות שוכבות על הקרקע. איש לא ניגש לבדוק אם הן מתות". הוא עצמו נשא גופות ומשך פצועים מההריסות.
ילדה מתה בזרועות אביה
בן משפחה שהגיע למקום לשחרר קרוב כלוא תיאר כיצד ילדה קטנה גססה מול עיני אביה שניסה להחיותה במשך שעתיים. מישהי אחרת שנהרגה היא מהראנגיז אימנפור, בת 61, אמנית שצעדה ליד שער המבקרים בשעת התקיפה.
כתוצאה מההרס, חלק מהאסירים הועברו לבתי כלא אחרים, בהם טהרן רבתי וקראצ'אק הידועים בצפיפות ותנאים ירודים. אסירות נותרו באווין לילה נוסף לפני שהועברו, ללא גישה למים, גז או טלפונים. "מי יודע מה יקרה עכשיו", אמר האסיר לשעבר. "במצב הזה, הם הפגיעים ביותר".
אנליסטים שבחנו את מיקומי הפגיעות מעריכים כי הייתה כוונה לפגוע בנקודות גישה מרכזיות ובאנשי הנהלה, ולא להשמיד את הכלא כולו. צה"ל סירב להתייחס לממצאים או להצהיר אם ישראל עומדת מאחורי התקיפה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.