נראה כי טילים איראניים פגעו ישירות בחמישה מתקנים צבאיים ישראליים במהלך 12 הימים האחרונים של המלחמה, כך על פי נתוני מכ"ם שהגיעו לידי עיתון ה"טלגרף". על פי טענת העיתון, התקיפות לא פורסמו על ידי הרשויות בישראל ולא ניתן לדווח עליהן מתוך המדינה עקב חוקי צנזורה צבאיים מחמירים.
הנתונים החדשים שותפו עם הטלגרף על ידי אקדמאים אמריקאים מאוניברסיטת אורגון סטייט, המתמחים בשימוש בנתוני מכ"ם לווייני בכדי לזהות נזקי הפצצות באזורי מלחמה. הדיווח מצביע על כך שחמישה מתקנים צבאיים שלא דווחו קודם לכן נפגעו משישה טילים איראניים במוקדים שונים ברחבי הארץ, כולל בסיס אווירי גדול, מרכז איסוף מודיעין ובסיס לוגיסטי. צה"ל לא הגיב לידיעה. "אנחנו יכולים לומר שכל היחידות הרלוונטיות שמרו על המשכיות תפקודית לאורך כל המבצע", אמר דובר מטעם צה"ל.
יירוטים בשמי תל אביב ב-15 ביוני 2025 (צילום: מתניה טאוסיג פלאש 90)
התקיפות על מתקנים צבאיים מתווספות ל-36 אחרות הידועות ככאלה שחדרו למערכות הגנה אווירית ישראליות, וגרמו נזק משמעותי לתשתיות מגורים ותעשייה וגבו את חייהם של 28 ישראלים. על פי הניתוח של ה"טלגרף", בעוד שרוב הטילים האיראניים יורטו, שיעור הטילים שעברו דרך מערכות ההגנה הישראליות גדל בהתמדה בשמונת הימים הראשונים של המלחמה בת 12 הימים.
הסיבות לכך, אומרים מומחים, אינן ברורות אך עשויות לכלול קיצוב של מלאי מוגבל של טילי יירוט בצד הישראלי, שיפור טקטיקות הירי ושימוש אפשרי בטילים מתוחכמים יותר על ידי איראן. המערכות הישראליות גובו לאורך 12 הימים של המלחמה על ידי שתי מערכות הגנה מפני טילים קרקעיות של THAAD אמריקאיות ומכונות יירוט מבוססות ספינות ששוגרו מנכסים אמריקאיים בים סוף. על פי ההערכות, ארה"ב שיגרה לפחות 36 טילי יירוט מסוג THAAD במהלך המלחמה, בעלות של כ-12 מיליון דולר בכל פעם.
ב"טלגרף" מביאים את דבריו של רביב דרוקר, שהודה כי "היו הרבה נפילות טילים בבסיסי צה"ל, באתרים אסטרטגיים שאנחנו עדיין לא מדווחים עליהם עד היום… זה יצר מצב שבו אנשים לא מבינים כמה האיראנים היו מדויקים וכמה נזק הם גרמו במקומות רבים".
רביב דרוקר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
קורי שר, חוקר באוניברסיטת אורגון סטייט, אמר כי יחידתו עובדת על הערכה מקיפה יותר של נזקי הטילים בישראל ובאיראן, ותפרסם את ממצאיה בעוד כשבועיים. הוא אמר שנתוני מערכת המכ"ם שבהם השתמשו להערכת הנזק מדדו שינויים בסביבה הבנויה כדי לזהות פיצוצים, וכי אישור מוחלט של פגיעות יחייב דיווח בשטח באתרים הצבאיים הרלוונטיים או תמונות לוויין.
באיראן, גורמים רשמיים ברפובליקה האסלאמית וכלי תקשורת ממלכתיים משתמשים בצילומים של טילים שחודרים את מערכת ההגנה האווירית של ישראל בניסיון לשכנע את הקהל המקומי שניצחו במלחמה. ישנן קריקטורות שלועגות לכיפת ברזל בתקשורת האיראנית, עם שירים שמתנגנים בסרטונים של טילים שפוגעים בערים ישראליות.
גורמים איראניים אומרים כי הדרך העיקרית שבה נפגעה ההגנה האווירית של ישראל הייתה באמצעות שימוש בטילים וברחפנים בו זמנית כדי לבלבל את מערכות ההגנה. "המטרה העיקרית של ירי [מל"טים מתאבדים] על ישראל היא תמיד להעסיק את המערכות שלהם", אמר גורם איראני ל"טלגרף". "רבים מהם אפילו לא עוברים – הם מיורטים – אבל עדיין גורמים לבלבול".
מייג'ור גנרל עלי פאזלי, סגן מפקד משמרות המהפכה, הופיע בטלוויזיה הממלכתית בליל חמישי, וטען כי איראן נמצאת "בעמדת ההגנה הטובה ביותר ב-47 שנות ההיסטוריה של המהפכה האסלאמית. מעולם לא היינו ברמה כזו מבחינת מוכנות צבאית, לכידות מבצעית ומורל לוחמים". זאת על אף שמטוסי חיל האוויר נעו לאורכה ולרוחבה של איראן לכל אורך המלחמה.
סביר להניח שחלק גדול ממאגר הטילים הבליסטיים של איראן נותר ללא שינוי. אפילו לפי הערכות ישראליות, רק מחצית ממשגריה הושמדו במלחמה והמלאי שנותר עדיין גדול מאוד.
משמרות המהפכה (צילום: רויטרס)
"לאיראן היו כ-400 משגרים, והשמדנו יותר מ-200 מהם, מה שגרם לצוואר בקבוק בפעולות הטילים שלהם", אמר גורם צבאי ישראלי ביום חמישי. עוד הוסיף: "הערכנו כי לאיראן היו כ-2,000 עד 2,500 טילים בליסטיים בתחילת המלחמה. עם זאת, הם נעו במהירות לעבר אסטרטגיית ייצור המוני, שעשויה להביא לצמיחה של מלאי הטילים שלהם ל-8,000 או אפילו 20,000 טילים בשנים הקרובות."
מייג'ור גנרל פאזלי טען כי "ערי" טילים תת-קרקעיות נותרו ללא שינוי באיראן. "עדיין לא פתחנו אפילו אחת מערי הטילים שלנו", טען ביום חמישי. "אנו מעריכים שעד כה נוצלו רק כ-25 עד 30 אחוזים מיכולת הטילים הקיימת" הוסיף.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.