נוכח הדיווחים על האפשרות להרחבת המבצע הצבאי בעזה והראיונות שהעניק בימים האחרונים סטיב וויטקוף, שליחו של הנשיא דונלד טראמפ, "מעריב" שוחח עם ד”ר שי הר-צבי, מומחה לארה”ב, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ”ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, באשר למדיניות ממשל טראמפ ביחס להמשך המלחמה והדרכים להחזרת החטופות והחטופים.
לדברי הר-צבי, “דבריו של וויטקוף לא נאמרו בחלל הריק והם למעשה משקפים הלכה למעשה את גישתו של הנשיא טראמפ, שבבסיסה הרצון לקדם הסדרים מדיניים כדרך המועדפת לפתרון סכסוכים".
אמר כי "זאת, בהתאם לדבריו של טראמפ, עליהם הוא חוזר פעם אחר פעם, כי הוא שואף לסיים מלחמות ולא להתחיל מלחמות, כפי שלמשל ניכר במאמצים לסיום המלחמה באוקראינה ולהשגת הסכם גרעין 2.0 עם איראן. יתרה מכך, וויטקוף מקפיד להדגיש את יחסיו הקרובים עם טראמפ, כדי להנחיל את המסר שהוא יודע היטב מה הוא רוצה להשיג, וכי הוא לא מייצג את עמדתו האישית אלא אך ורק את רצונו של הנשיא עצמו".
סטיב וויטקוף (צילום: רויטרס)
לטענת הר-צבי, "וויטקוף הציג מצפן שנועד להתוות את דרכו של הממשל האמריקני לסיום המלחמה בעזה. זאת, באמצעות תהליך מדיני, שבסופו חמאס יהיה חייב להיות מפורק מנשקו ולא יוכל לשמר את שלטונו או אף לקחת חלק בשלטון העתידי ברצועה, אם כי מסתמן כי הממשל אינו פוסל לחלוטין את האפשרות שחמאס יישאר, ולו לתקופה מוגבלת, כגוף פוליטי".
"מדברי וויטקוף בולט היחס האישי המיוחד שלו לסוגיית החטופים ולתפיסתו בדבר הצורך ההומניטארי והלאומי להחזירם הביתה בהקדם האפשרי. במרומז ניכר, כי וויטקוף אף מטיח ביקורת על יחסו של ראש הממשלה לסוגיית החטופים, כאשר טען כי עמדתו של נתניהו עומדת בסתירה לרצון של רוב הציבור בישראל".
להערכת הר-צבי, "במציאות הנוכחית, ונוכח מה שמסתמן כהערכה של הממשל שלא ניתן לעת עתה להשיג הסכם כולל להחזרת כל החטופים בשל פערי העמדות הקוטביים בין ישראל לחמאס, הממשל מקווה לקדם פעימות נוספות. זאת, בין היתר, בשל ההבנה, כי כל יום שעובר ללא עסקה עלול להיות הרה גורל עבור כל אלו שנשארו בשבי החמאס, וכי במידה ויימשך הקיפאון במשא ומתן וללא ביצוע פעימות נוספות, ישראל אף תרחיב את היקף הפעילות הצבאית נגד החמאס".
ציין כי "נראה כי הממשל מקווה, כי נוכח המבוי הסתום במגעים, הפעלת כוח עשויה לאלץ את חמאס לצמצם את הדרישות שלו. יתכן כי הדיווחים על הצעה מצרית חדשה, שבמרכזה שחרור חמישה חטופים חיים בתמורה להפסקת אש לכמה שבועות נוספים, משתלבים בתפיסה האמריקנית כי חמאס עשוי להסכים לביצוע פעימות נוספות כדי לעצור את המשך התקיפות של צה"ל".
מחאה לשחרור החטופים (צילום: רויטרס)
הר-צבי סיכם, כי "הממשל רוצה למנוע התרחבות הלחימה בעזה למערכה ממושכת ומאסיבית, הן בשל החשש באשר למשמעויות האפשריות לגורל החטופים והן נוכח ההבנה כי הדבר יטרפד את הסיכויים לקדם הסכמים אזוריים רחבים, ובמרכזם הסכם הנורמליזציה עם סעודיה".
באשר למדיניות המומלצת לישראל, לטענת הר-צבי, "המטרה המיידית והדחופה ביותר שצריכה לעמוד לנגד עיניו של ראש הממשלה נתניהו היא החזרת כל 59 החטופות והחטופים". קבע.
"נתניהו צריך לנצל את התמיכה הרחבה שהוא זוכה מממשל טראמפ כדי לקדם בהקדם מתווה חדש להחזרתם ולנצל את ההזדמנויות הניצבות בפני ישראל כדי לפעול במשותף עם ארה"ב לעיצוב מציאות מדינית-ביטחונית חדשה לא רק בעזה, אלא ברחבי המזרח התיכון, תוך התמקדות בהחלשת איראן ולמנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. ניצבת בפני ישראל הזדמנות היסטורית שאסור להחמיצה, כאשר ראשית הצירים חייבת להיות החזרת כל החטופות והחטופים".
גורמי ביטחון אמרו כי מדובר בביקור עבודה. אולם האירועים האחרונים בצרפת עמדו במרכז הביקור של ראש השב"כ. הפגישות של זיני בפריז נערכו עם שורה של בכירים בביטחון הפנים של צרפת, ובהם בכירים ב-DGSI הצרפתי, העוסק בביטחון פנים ומהווה מקבילה לשב"כ, וגם ב-DGSE, "לה בורו", המקבילה הצרפתית למוסד.
מהומות בפריז, צרפת| צילום: רויטרס
למערכת הביטחון בישראל, ובה גם השב"כ, יש ניסיון רב בסיכול טרור ובאיסוף מודיעין בתוך אוכלוסייה אזרחית. לישראל יש ידע רב על תאי טרור אסלאמיים ברחבי העולם. בעבר ובהווה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון של ישראל לבין מדינות רבות באירופה. "שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון מתקיים חרף משבר מדיני. ארגוני ביטחון יודעים לעבוד ביניהם ולשתף פעולה", אמר גורם ביטחוני.
בשב"כ סירבו כאמור להתייחס לדברים וציינו כי הם אינם מתייחסים ללוחות הזמנים של ראש השב"כ.
מבוכה ביחידת העילית: חייל המשרת בתפקיד מפקדה נעצר בחשד שגנב שלושה רובי M16 מבסיס השייטת בעתלית. הנשקים טרם אותרו, ומצ"ח ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל