דוח תפיסת הביטחון של תושבי העוטף של תנועת "עתיד לעוטף", שהתפרסם הבוקר (ראשון) לראשונה, הציג תמונת מצב מדאיגה של אובדן אמון ביטחוני בקרב תושבי העוטף. הדוח מבוסס על סקר שנערך בשיתוף פעולה עם צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בקרב 2,889 תושבים בחודש מרץ 2025 ומתמקד בתפיסת הביטחון של התושבים והתושבות בעוטף עזה.
לפי התנועה, הבחירה להתמקד בתפיסת הביטחון נובעת מההבנה שמדיניות ביטחונית אפקטיבית אינה יכולה להישען רק על תגובות צבאיות או טקטיות. היא חייבת להיגזר גם מתוך הגדרה אזרחית, כוללת ומוסכמת – כזו שמביאה לידי ביטוי את קולם של התושבים ואת צורכיהם הביטחוניים האמיתיים.
בעתיד לעוטף מדגישים כי הדוח נועד לשמש כתשתית אזרחית-אזורית למדיניות ביטחון ברורה, שקופה וישימה – שתחזק את תחושת הביטחון של התושבים ותאפשר להם לחיות בלי איום מתמיד.
אהד כהן, מנכ"ל "עתיד לעוטף" (צילום: עתיד לעוטף)
ממצאים מרכזיים מהדוח: • 70% מהתושבים סבורים שההרתעה של ישראל מול עזה חלשה או חלשה מאוד. • 78% מהתושבים לא חשים ביטחון כלשהו בעוטף כולו. • עבור 63% מהתושבים, החזרת החטופים מהווה מרכיב משמעותי בתחושת הביטחון. • 91% מהציבור בעוטף לא מזהה מדיניות ביטחונית להסרת האיום. • 52% מהמשיבים דורשים תגובה צבאית מיידית לכל הפרת שקט. • 30.4% מהמשיבים דיווחו שהם מתכננים לעזוב או עדיין מתלבטים.
בנושא אמון במוסדות ובתקשורת: • 77% סבורים שהתקשורת מנרמלת את המציאות ומקהה את תחושת האיום. • יותר מ-80% טוענים כי השימוש בתקשורת בביטויים כמו ״סבבים״ ו״טפטופים״ ממעיטים בחומרת המצב. • 69% סומכים על כיתות הכוננות. • 67% סומכים על הרשויות המקומיות. • 76.8% מהמשיבים לא סומכים על ממשלת ישראל. • 56% מהמשיבים לא סומכים על השב"כ. • 45.5% מהמשיבים לא סומכים על צה"ל.
הדוח מצביע בצורה חד משמעית על כך שתושבי העוטף לא מוכנים לחיות יותר לצד איום הטרור. מהממצאים עולה באופן ברור כי תושבי העוטף דורשים מדיניות ביטחונית סדורה וברורה בנוגע לביטחון חייהם על גבול עזה ומצפים לה – תוכנית כזו אינה נראית בשטח כיום, והיעדרה פוגע ישירות בתחושת הביטחון ובאמון הציבור כלפי המדינה.
בהמשך לממצאים, "עתיד לעוטף" קוראת למקבלי ההחלטות לאמץ תפיסת ביטחון אזרחית-אזורית – כזו שמחליפה תגובה פסיבית ביוזמה אקטיבית ובתחושת הפקרה בחוסן אזרחי לאומי, ויוצרת שותפות אמת עם התושבים.
אהד כהן, מנכ"ל "עתיד לעוטף": "דוח תפיסת הביטחון הוא לא סיכום – הוא רק יריית פתיחה לבסס תפיסת ביטחון אמיתית בשטח. בתום תהליך עומק גיבשנו 11 עקרונות שנועדו להחליף את תפיסת ניהול האיום בתפיסת ביטחון אזרחית-אזורית שמכוונת להסרתו. הפסקנו להתפשר, הפסקנו להאמין להבטחות על גדרות חכמות ועל ״אויב מורתע״, כי כולנו ראינו מה קרה ב-06:29 בשבעה באוקטובר, כשעמדנו מול מחבלים מיומנים בידיים חשופות".
כהן הוסיף: "ביטחון כבר לא יכול להישאר רק בידי גנרלים – הוא חייב להיבנות יחד עם תושבי העוטף והרשויות המקומיות. זה תהליך מתמשך, והוא יימשך יחד עם מומחים, מערכת הביטחון וקהילת העוטף. לא רק כדי לשקם אמון, אלא כדי להבטיח שלעולם לא נחזור לשגרה של הדחקה והכחשה. נגמרו הימים של 5% גיהינום ו-95% גן עדן – כי למדנו שזה 100% אשליה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.