Connect with us

חדשות בעולם

איראן מתקרבת לפצצה? חוקר גרעיני בכיר מנתח

Published

on




לפני שביקר במכתש ניסוי MOP, גארי סטראדלינג חקר את הפיזיקה של האופן שבו נשק יכול לחדור עמוק לתוך מתקנים תת-קרקעיים מבוצרים בכבדות. . אם מישהו מבצע ניסוי גרעיני, אפשר לצפות בפעילות הכרייה באמצעות תמונות מלמעלה. אפשר להריח את האוויר ולראות אם יש חומרים רדיואקטיביים בעלי מאפיינים מסוימים שייגרמו מניסוי גרעיני. ואם יש כמות נכבדה, אפשר לדעת על הניסוי הגרעיני על ידי זיהוי האיזוטופים שיוצאים מהניסוי.

מתישהו בסביבות שנת 2012, סטראדלינג התבונן בבור עמוק במטווח הטילים White Sands בניו מקסיקו והרהר בעתידן של פצצות חודרות התחמושת (MOP) מדגם GBU-57/B, במשקל 14,000 פאונד, הנשק הקונבנציונלי הגדול ביותר באמריקה. החור נוצר במהלך ניסויי ה-MOP, וסטראדלינג היה באותה תקופה ראש חטיבת גילוי הגרעין של מנהלת J9 בסוכנות להפחתת איומים של ההגנה (DTRA). למרות שלא היה מעורב בניסויי MOP, סטראדלינג התעניין מאוד במדע של תחמושת חודרנית לאדמה, לאחר שעסק מקצועית בנושאים קשורים בזמנים שונים בקריירה המגוונת שלו.

קומפלקס ההעשרה בפורדו. דפוסי חפירה אחרונים ושובל של אדמה הפוכה - מאמצי שיקום פעילים (צילום: Maxar Technologies)
קומפלקס ההעשרה בפורדו. דפוסי חפירה אחרונים ושובל של אדמה הפוכה – מאמצי שיקום פעילים (צילום: Maxar Technologies)

בנוסף לניהול צוות השפעת ההיפר-מהירות במעבדה הלאומית של לוס אלמוס (LANL), הוא שימש כיועץ מדעי, ממשרד המדיניות הגרעינית של מזכיר ההגנה של LANL. מאוחר יותר שירת במשרד היישומים הצבאיים ב-LANL וכעת הוא בגמלאות. אתר The war zone שוחח עם סטראדלינג על תצפיותיו על הניסויים שהובילו למבצע MOP ועל השימוש בו לאחרונה נגד מתקני גרעין איראניים במהלך מבצע "פטיש חצות", שהביא להטלת 14 פצצות חמקן ממטוסי B-2 Spirit בשני מיקומים באיראן.

"הם בחרו במיוחד אזורים הרריים שהיו סלע מוצק, והם השתמשו בטכנולוגיית מנהור חדישה כדי ליצור את סוג החללים בהר שבהם הייתם ממקמים מתקן [גרעיני איראני] כזה" מסביר סטראדלינג. "אני חושב שיש הרבה עבודה שמשרד ההגנה עשה במתקנים מסוג זה שהיא מסווגת ביותר, ואני לא יכול לדבר על זה. זו עבודה מאוד מתוחכמת. אלה מומחים אמיתיים שעושים את העבודה. עבודה זהירה, טכנית וכמותית, כדי שיוכלו לספק יכולת לחימה מסוג זה לכוחות".

כשנשאל כיצד התרשם מהבור שנוצר מהפיצוץ האמריקאי, ענה: "במהלך תקופתי בלוס אלמוס במינהל הנשק הגרעיני, כשחזרתי ללוס אלמוס בשנת 2000, עבדתי במה שנקרא משרד היישומים הצבאיים ועבדתי בשיתוף פעולה הדוק עם STRATCOM על רעיונות כיצד ניתן להשתמש בנשק גרעיני עבור חלק מהיישומים הללו. אז הייתה לי הזדמנות לבחון מה באמת נדרש כדי שנשק יחדור לתוך האדמה. ואחד הדברים שהתבררו לי היה שזה לא רק משהו שאם מכים בו חזק יותר, נכנסים עמוק יותר, או שאם מגדילים אותו, נכנסים עמוק יותר. ישנן מגבלות אמיתיות עד כמה עמוק אפשר להיכנס לסלע כשמנסים לחדור אותו".

הדמייה של תקיפת המתקן הגרעיני בפורדו (צילום: i24NEWS)
הדמייה של תקיפת המתקן הגרעיני בפורדו (צילום: i24NEWS)

"מעניין מאוד לעבור מהרקע התיאורטי לעמידה מעל חור כזה שהתפוצץ לתוך הר. אחד הדברים שדנו הוא, האם אפשר לעשות "פעולות מרובות" – האם אפשר לחדור עם פצצה אחת ולפוצץ חור, לחדור לאחר מכן דרך חומר רך יותר, להפציץ בסוף את החומר הקשה יותר. אני לא יודע אם המבצע הזה, 'פטיש חצות', עבד בתהליך כל כך רציף עם דיוק כזה.

האם אפשר לדעת על עקבות של ניסויים גרעינייים? "יש מאמץ טכנולוגי לאומי ובינלאומי גדול להבין, לזהות ולנתח חתימות של התפשטות נשק גרעיני. זהו מאמץ מתמשך של משרד ההגנה והמשרד לאנרגיה אטומית במשך עשרות שנים; סבא"א בווינה עושה חלק מזה. לארה"ב יש מערכת ניטור גרעינית גדולה שבשלב מסוים הייתה תחת אחריותי. מימנתי את זה ואת הצוות שהיה מפקח על כך ממשרד ההגנה. ישנם קבלנים שעושים את העבודה הזו".

הוא הוסיף ואמר כי "ישנם חיישנים סייסמיים, והמיקום שלהם, האופן שבו הם מנוטרים ומנותחים יכולים לומר לכם אם אתם רואים הרבה פעילות סייסמית על כדור הארץ. צריך להבין את הגיאולוגיה של כדור הארץ. כשרואים אותות, רואים אם יש פיצוץ גרעיני או רעידת אדמה. אם הם (איראן) יבצעו ניסוי גרעיני, יש הרבה שהקהילה הזו תדע על זה.

לבסוף, נשאל סטראדלינג האם איראן תחזיק בנשק גרעיני בשנה הקרובה. "להניח שאין להם מספיק חומר גרעיני, להניח שאין להם מכשיר שנבדק, אני חושב, אופטימי מדי.  אני לא רוצה שהוא (טראמפ) יתבייש לגלות מאוחר יותר שחוסר הוודאות של שדה הקרב עדיין תקף, אפילו למתקפה האחרונה על מתקני הגרעין האיראניים – שהדברים לא הולכים כפי שציפינו. זו טבעה של מלחמה".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים