דריכות עצומה הערב (שבת) בישראל, על רקע עסקת החטופים המסתמנת. שני בכירים ישראלים אמרו ל"וואלה!" כי הם מעריכים שראש הממשלה נתניהו יקבל הערב החלטה לשלוח צוות מו"מ לדוחא כדי להתחיל ב"שיחות קירבה" עם חמאס בניסיון לסגור את הפערים האחרונים בין הצדדים ולסכם את פרטי עסקת החטופים והפסקת האש.
בכיר ישראלי התייחס להתפתחות ואמר כי "עכשיו זו מלאכת המשא ומתן, זה אפשרי, אסור לפספס את ההזדמנות הזאת", כך דווח בחדשות 12. עוד ביקש מדגיש שיש עדיין פערים מול חמאס, ודרך לעבור. "חשוב לעשות תיאום ציפיות מול הציבור בעניין הזה", אמר. עוד דווח כי על פי טיוטת ההסכם, הסיוע ההומניטרי יועבר ע"י האו"ם, ולא על ידי החברה האמריקאית, שעסקה בכך במהלך התקופה האחרונה.
הטיוטה המלאה שהועברה לגורמים בישראל שונה מזו שפורסמה אתמול בתרגום מערבית. למשל: נקבע שהחלוקה של הסיוע ההומיניטרי תהיה על ידי האו״ם וסוכנויותיו בלבד, בניגוד לרושם שהעניין עוד יוסכם בין הצדדים (סעיף 3). סמוטריץ׳ כזכור רואה בעניין החלוקה נדבך קריטי בהכרעת חמאס.
טיוטת ההסכם עם חמאס (צילום: צילום מסך רשת X)
טיוטת ההסכם עם חמאס (צילום: צילום מסך רשת X)
מוקדם יותר היום, משפחות החטופים התכנסו לפני נסיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון בשער בגין בקריה, ואמרו כי מדובר ביום לא פשוט עבורן על רקע ההתפתחויות במתווה וויטקוף. זאת בעקבות דיווחים על כך שחמאס הביע גישה חיובית למתווה ההפסקת האש של השליח האמריקני סטיב וויטקוף.
בפתח דבריה ציינה עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, כי זהו היום ה-638 שבו 50 חטופים וחטופות עדיין בגיהנום של עזה. “יש על השולחן מתווה. המתווה כולל שוב פעימות ושוב סלקציה אכזרית, אבל אם הוא יתממש אפשר יהיה להתקדם להסכם כולל שישיב את כולם ויסיים את המלחמה כפי שאומר הנשיא טראמפ”, אמרה.
צנגאוקר הטילה אחריות על ראש הממשלה: “כן, אפשר היה אחרת. אם נתניהו לא היה מפוצץ את ההסכם הקודם החטופים כבר היו בבית”. עם זאת, היא הדגישה כי “ברגע הזה, שבו יש חשש כבד לחיי החטופים כתוצאה מהלחץ הצבאי, וכשחיילינו הגיבורים נופלים במלחמה שהשיגה את מטרותיה, הפסקת אש היא צו השעה”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.