"כשביצענו פינוי לווילה שנפגעה בקריית שמונה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מצאנו סכום כסף מאוד גדול שהיה מוחבא בבוידעם, בתוך ההריסות. כשהבאנו את הכסף לבעל הדירה, הוא היה מופתע. לא ידע בכלל שזה קיים. התברר שאבא שלו החביא את זה שם. ככה בזכות הטילים בעל הווילה קיבל סכום כסף שלא ציפה לו", מספר יקי אגם, הבעלים של קלין קור טכנולוגיות – חברת שיקום נזקים וניקוי תעשייתי.
כסף בבוידעם זה בהחלט מקרה נדיר. ברוב הפעמים אגם נתקל בעיקר בהרס רב, שאותו החברה שבבעלותו אמורה לשקם. בימים אלה הוא מוצא עצמו מתרוצץ בין אתרים שניזוקו ברחבי הארץ כתוצאה ממטחי הטילים מאיראן במלחמת עם כלביא. “בכל האתרים שאני מגיע אליהם רואים הרס, הכל שבור, הכל מרוסק. אבל זה רק רכוש, ונשקם את זה, גם בזכות הכוח של עם ישראל. אני פוגש אנשים שרוצים לחזק את הקיים, ולא נשברים מהמצב", הוא אומר.
יקי אגם בזירת ההרס בחיפה (צילום: קלין קור טכנולוגיות)
“כל הגג עף"
קלין קור טכנולוגיות הוקמה לפני 25 שנה. החברה, שבימי שגרה עוסקת בפתרונות ניקוי מתקדמים וטכנולוגיים לתעשייה ושיקום נזקי אש, מים ואסונות טבע, רותמת את יכולותיה בעיתות מלחמה לצורך שיפוץ ושיקום מבנים שניזוקו. השירות כולל טיפול בכל חלקי המבנה: קירות פנים וחוץ, ריצוף פנים וחוץ, גגות וקירויים, החלפת חלונות ודלתות, אינסטלציה וחשמל, נגרות – ובעצם שיקום של כל מה שניזוק כתוצאה מירי טילים במהלך המלחמה.
את החברה הוא מנהל ומשמש מנכ"ל יחד עם בנו, בר אגם, ולדבריו, “אנחנו עובדים עם כל חברות הביטוח ומעסיקים 80 עובדים שכירים, ועוד מאות עובדים דרך קבלני משנה וחברות כוח אדם".
לקלין קור טכנולוגיות ישנה גם חברת בת, קלין ביט, המתמחה בניקוי וחיטוי אקולוגי לתעשייה, למערכת הבריאות ולמוסדות פרטיים, ונותנת פתרון ירוק לזיהומים ביולוגיים – וירוסים, חיידקים, עובש ופטריות. “בימי שגרה קלין ביט פעילה בעיקר בכל הקשור לטיפול לאחר זיהום ביולוגי בבתי חולים ומפעלי מזון", מתאר אגם, “ואילו במלחמת עם כלביא פעלנו למשל במכון ויצמן לאחר פגיעת הטיל האיראני במעבדות. טיהרנו מעבדה שהזדהמה כתוצאה מפגיעת הטיל. רק לאחר טיהור המעבדה על ידי הצוותים שלנו ניתן היה להיכנס אליה".
צוות קלין קור מטפלים באחד הבניינים שנפגעו (צילום: קלין קור טכנולוגיות)
קלין קור טכנולוגיות שיקמה, ועדיין משקמת, מבנים שניזוקו מהתקפות טילים וכטב״מים על ישראל. החזית שנפתחה מול איראן הביאה עימה עבודה נוספת. “החברה בנויה כחברת אקורדיון, ויודעת לגדול פי 20 מגודלה ברמת האירוע, על פי הצורך", מספר אגם. “הפיק של העבודה שלנו הוא במצבי חירום. במהלך מלחמת חרבות ברזל שיקמנו עשרות מבני תעשייה ומבנים פרטיים שנפגעו. קיבלנו למשל פרויקט שיקום והקמה מחדש של פנימיית אדם ואדמה במושב שדה ניצן ביחד עם ארגון השומר החדש".
הוא מוסיף ואומר: "שיקמנו גם עשרות בתים פרטיים שנפגעו בשדרות, אופקים, אשקלון וקיבוץ גת. כשהמצב הביטחוני בצפון אפשר זאת, נכנסנו גם לשיקומים מאוד מורכבים במטולה, קריית שמונה, מושב אביבים, קיבוצי מלכיה וסאסא. במטולה, למשל, אנחנו מטפלים במלון אלסקה אין, שנפגע מארבעה טילי קורנט ונהרס לחלוטין. אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של השיקום. במושב אביבים היה בית של אישה מבוגרת שנפגע מרקטת בורקאן. כל הגג עף ממקומו. תוך שלושה שבועות החזרנו את הבית למצבו הקודם".
מה התחושה כשמגיעים לאתרי הרס?
“אני מסתובב בכל הזירות. יוצא לי כל הזמן לפגוש דיירים ולקוחות. אנחנו פוגשים אנשים מבולבלים שלא יודעים איך לפעול, ממה להתחיל, למי לפנות. איך בכלל מתחילים להניע את הגלגל הזה. אנחנו מסבירים להם ברוגע את כל התהליך שהם צריכים לעבור ומנסים לתמוך בהם ברגישות.
מנחים את הלקוחות איך להתנהל מול מס רכוש, איך לפתוח תביעה, מהו סדר הפעולות הנכון. ברגע שפונים אלינו אנחנו מגיעים, אומדים את הנזק ונותנים הצעת מחיר מפורטת לשיקום הנזק. רק לאחר שהלקוח מאשר את ההצעה במס רכוש אנחנו מתחילים לעבוד. הדיירים מקבלים את הכסף ממס רכוש ואז משלמים לנו. אני רוצה לציין שמס רכוש עובד ביעילות, מקצועיות ומתמודד בימים אלה עם עומס מטורף". לא נעים לומר, אבל מלחמות עושות טוב לעסק שלך.
“כן, הפעילות העסקית גדלה משמעותית בזכות אירועי חירום. ידוע שבמלחמות המצב הכלכלי של חברות מהסוג שלנו פורח. כמונו יש עוד חברות בודדות בארץ שמטפלות בנזקים גדולים. בעיתות מלחמה יש מספיק עבודה לכולן, וגם לנוספות שיגיעו".
צוות של קלין קור באחד הבניינים שנפגע (צילום: קלין קור טכנולוגיות)
“כל עולמם חרב"
על פי נתוני רשות המיסים, מאז פרוץ מלחמת עם כלביא התקבלו במוקדי קרן הפיצויים לטיפול בנזקים 36,465 תביעות – 29,226 בגין נזק למבנה, 3,392 בגין נזק לרכב ו־3,758 בגין נזק לתכולה וציוד. על פי הערכה, יש עוד אלפי מבנים שנפגעו וטרם הוגשה תביעה בגינם. 10,996 איש פונו מביתם לבתי מלון, ועל פי הערכה יש עוד כ־4,000 שהתפנו לחברים וקרובי משפחה.
“המוקד שלנו פעיל 24/7. מיד אחרי הטיל הראשון של האיראנים מספר הפניות למוקד עלה במאות אחוזים", מספר אגם. “קיבלנו מיד טלפונים משמאים שמלווים את הלקוחות וגם מהלקוחות עצמם. מי שמזמין אותנו הוא האדם הפרטי שביתו נפגע, נציגות בניין מגורים, או גוף פרטי או ממשלתי שבבעלותו נמצא נכס מסחרי או מוסדי. נציגים ומהנדסים של קלין קור טכנולוגיות נכנסים למקום על מנת לאמוד את הנזקים אך ורק לאחר קבלת אישור מפיקוד העורף שהמבנה אינו מסוכן. הצוות מאבחן את הנזק ומגבש את שיטת הטיפול והשיקום היעילה, על מנת להשיב את המבנים והתשתיות שניזוקו לקדמותם".
הדבר הראשון, מספר אגם, שהצוותים מטפלים בו “הוא נטרול כל הדברים המסוכנים שעלולים לקרוס או לעשות נזק גופני לעובדים או לדיירים. מבצעים פעולות כדי למנוע סכנות עתידיות, כגון נפילת שברי זכוכית, נפילת אלומיניום או נפילת תקרות וחלקי קונסטרוקציה". היכן אתם פועלים כיום?
“התחלנו כבר בעבודות פירוק ושיקום בשלושה בנייני משרדים שנפגעו ברמת גן וגם בבניין מגורים בעיר. כמו כן אנחנו פועלים במבנה שנפגע בחיפה וגם במספר רב של בתים בראשון לציון. אנחנו נכנסים לבתים שניזוקו קשות, לא לכאלה שרק הזכוכית התנפצה בהם. פועלים בכאלה שהנזק בהם הרבה יותר משמעותי".
הזנקים שגרמו המטחים האיראניים, מספר אגם, הם עצומים. “נזק של טיל איראני הוא יותר מהנזק שהיה בכל ראש פינה במהלך חרבות ברזל", הוא מתאר. “הטילים האלה מאוד עוצמתיים וגורמים הרס מאוד גדול. המטרה שלנו כאמור היא להחזיר את המבנים שנפגעו לקדמותם, והזמן הדרוש לכך תלוי בסוג הפגיעה. זה נע מהחל מכמה חודשים ועד שנה ואף מעבר לכך, אם למשל יש צורך בבנייה מחדש".
אחת מזירות הפגיעה (צילום: קלין קור טכנולוגיות)
מהם האתגרים המרכזיים כשנכנסים לבניין שנפגע?
“קודם כל, זמן התגובה הוא קריטי. יש למשל הרבה מקומות שהגענו אליהם וראינו שבגלל פגיעת הטיל התפוצצה צנרת מים או היה קצר בחשמל – ואז בעצם נוצרים נזקים משניים. המטרה שלנו היא למנוע ולמזער את הנזקים האלה. האתגר המרכזי הוא לפעול במהירות, בבטיחות ובתהליכים נכונים".
כמו כן, מוסיף אגם, “בזמן שבו עדיין נפלו טילים הייתה גם התמודדות עם כוח אדם. צוותים מפחדים לצאת לעבודה בתקופת מלחמה. אנחנו עורכים שיחות עם העובדים, מרגיעים אותם ונותנים להם את הידע כיצד להתגונן בזמן אזעקה. אנחנו עובדים אך ורק במקומות שבהם יש מרחבים מוגנים. יש בבניינים ההרוסים ממ"דים ומקלטים שלא נפגעו".
כוח אדם הוא סוגיה בפניה עצמה, לא רק בעיתות מלחמה.
“במהלך השנים יצרנו התקשרויות עם חברות כוח אדם, ואנחנו מעסיקים אך ורק עובדים ישראלים בעלי תעודת זהות כחולה. בתור אידיולוגיה אנחנו לא מעסיקים עובדים מהרשות הפלסטינית או עובדים זרים, כך שאין לנו הפרעה בגיוס עובדים. צריך להסתמך על היכולות שלנו. הקורונה ומלחמת חרבות ברזל המחישו זאת היטב. חברות שונות היו תלויות בסחורה שהייתה צריכה להגיע או בעובדים מחו"ל, וכשנסגרו השמיים אנשים לא ידעו מה לעשות. לכן אנחנו מסתמכים אך ורק על עובדים מקומיים".
צוות החברה מגיע למבנים ההרוסים בשלבים שניתן עדיין למצוא בהם רכוש פרטי של אנשים. איך אתם מתנהלים?
“לאחר שאנחנו מבצעים את הפעולות הראשונות של נטרול הסכנות, אז במידה שזה כמובן אפשרי אנחנו מכניסים את הדיירים פנימה על מנת שיוציאו כסף, תכשיטים, דברי ערך וחפצים סנטימנטליים. רק לאחר מכן אנחנו מתחילים בפעולות הפינוי האגרסיביות. כשלא מתאפשר להכניס את הדיירים, הכל הולך לפח. בכל אופן אנחנו גם נותנים הנחיות לעובדים ומזהירים אותם מלקיחת ציוד מאתרי הרס. אומרים שבמידה שהעובדים נתקלים בדברים יקרי ערך, הם מיד צריכים לדווח על כך למנהל הפרויקט כדי שיחזיר זאת לבעליו".
הסיפוק מעיסוקו, מסכם אגם, הוא מטורף: “זה לפגוש אנשים במצב הכי גרוע שלהם, אנשים שכל עולמם חרב – אם זה הבית או העסק – ולעזור להם לשקם ולהתרומם מחדש. כולם בחברה מרגישים סוג של שליחות וזכות גדולה לעזור לאנשים האלה, שנמצאים ברגעים הכי קשים שלהם בחיים".
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".