הקבינט המדיני־ביטחוני המצומצם יתכנס הערב (חמישי) לדיון שלישי מכריע בנוגע לדרכי הפעולה של צה"ל בעזה. לאחר שתי ישיבות רצופות של הפורום המצומצם מוקדם יותר השבוע, הפעם המטרה היא – לא רק דיון, אלא הכרעה בין שתי אפשרויות מרכזיות – הרחבת הפעולה הצבאית או קידום עסקת שחרור חטופים על בסיס מתווה אמריקני מעודכן.
לפי הערכות של גורמים ישראלים בכירים, חמאס צפוי להשיב בחיוב למתווה ויטקוף שנדון בימים האחרונים. אם תשובת חמאס אכן תהיה "כן", צוות המשא ומתן הישראלי צפוי לצאת בקרוב לסבב שיחות – ככל הנראה בדוחה. בתוך כך עמיחי שטיין דיווח במהדורה של i24NEWS כי במידה וחמאס ישיב בחיוב, צפויות להיערך בקטאר השיחות בין ישראל וחמאס, וייתכן וויטקוף יגיע לאיזור. כמו כן, במתווה החדש לא סוכם מספר המחבלים שישוחררו, למרות שעד כמה שידוע חמאס טרם העלה דרישות חדשות בסוגייה.
סטיב וויטקוף (צילום: שמוליק עלמני)
התשובה של חמאס עשויה להתקבל כבר בשעות הקרובות, ולהשפיע באופן ישיר על יישום ההחלטות שצפויות להתקבל הערב על ידי חברי הקבינט המצומצם ובמוצאי שבת – על ידי חברי הקבינט המדיני-ביטחוני שיתכנסו לדיון בנושא. בימים האחרונים התקיימו שני דיונים רצופים של פורום הקבינט המצומצם. במהלך הדיונים הציגו בכירי מערכת הביטחון, ובראשם הרמטכ"ל , את עמדותיהם בנוגע למצב בעזה.
בישיבה הקבינט הראשונה, שנערכה ביום ראשון בפיקוד הדרום, נידונו עיקרי ההצעה האמריקנית: עסקת שחרור חטופים בשלבים, בתמורה להפסקת אש בת 60 יום. חלק מהשרים – ובהם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר – הביעו התנגדות עקרונית לכל מתווה הכולל הישארות שלטונית של חמאס בעזה, גם אם מדובר בהפסקת אש זמנית.
בישיבה השנייה, שנערכה ביום שני, הוצגו לשרים תרחישים צבאיים מפורטים – בהם העצמה משמעותית של לחץ על חמאס. בין הצעדים שהועלו לדיון : הטלת מצור על הרצועה, ניתוק צירי אספקה, כניסת אוגדה נוספת לעומק הרצועה ותקיפות כירורגיות בעיר עזה. לצד זאת, נדונו גם היבטים מדיניים ואזרחיים – כמו גיוס תמיכה בינלאומית לצעדים אפשריים, והשלכות הומניטריות.
נכון לשעות הערב, שלושה תרחישים עומדים בפני הקבינט: התרחיש הראשון הוא של התקדמות לקראת עסקת חטופים, על בסיס המתווה האמריקני לעסקת הפסקת אש בת 60 יום, בתמורה לערבויות בינלאומיות – כולל ערבות של ממשל טראמפ לכך שישראל לא תחזור להילחם בתקופה זו וגם – עם תום 60 יום, אם המגעים לא יבשילו ויידרש זמן נוסף למשא ומתן.
במסגרת התרחיש השני, אם העסקה לא תצא לפועל – יוחלט על הרחבת הפעולה הצבאית בעזה, כולל מהלכים חדשים בצפון הרצועה ומזרח עזה, תוך הסלמה מבוקרת במטרה להפעיל לחץ על חמאס. התרחיש השלישי הוא של מצב ביניים – המשך המגעים, תוך איום צבאי מתגבר, אך ללא החלטה אופרטיבית מיידית.
בסביבת ראש הממשלה מאותתים כי הפעם לא ניתן יהיה לדחות את ההכרעה. בינתיים – בישראל משדרים אופטימיות לגבי הסיכויים להגיע לעסקה, אך לצד זאת – מכינים דרכי פעולה צבאית.
עקרונות המתווה לפי מה שדווח עד כה
גורם ישראלי מסר הבוקר ל"מעריב" פרטים על המתווה הנידון, שדווח בניו יורק טיימס, וטוען כי התוכנית כוללת שחרור של שמונה חטופים חיים בתחילת הפסקת האש, ושניים נוספים ביום החמישים. באשר לחללים החטופים – 18 במספר לטענתו – הם יוחזרו בשלוש פעימות לאורך כל תקופת הפסקת האש – שתימשך 60 ימים.
כמו כן, ערוץ אלע'ד המשדר מקהיר, דיווח ממקורותיו דיווחים אחרים. גם הוא ציין כי הפסקת האש תמשך 60 ימים עם ערבויות מהנשיא טראמפ, ובמהלכם ישוחררו 10 חטופים חיים ו-18 חללים. ביום הראשון ציינו גם הם כי ישוחררו 8 חטופים חיים, אך הוסיפו כי ביום השביעי – ישוחררו 5 חללים, ביום השלושים – 5 חללים, ביום החמישים – 2 חטופים חיים, וביום השישים – 8 חללים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".