אדם יאוך, המוכר כ-MCA מהרכב הראפ האמריקני "ביסטי בויז", אמנם נולד לאם יהודיה, אך לאחר שהתפרסם ביקר בנפאל, והפך לבודהיסט. בין השאר התחבר שם התנועה לשחרור טיבט, והפך לאחד האמנים המזוהים ביותר עם הפעילות של שחרור טיבט. ב-1996 הביסטי בויז הובילו את "המופע לשחרור טיבט", שהביא 100 אלף מעריצים לסן פרנסיסקו, שהגיעו לראות את הרד הוד צ'ילי פפרז, הפו פייטרז, הפוג'יז, הסמשינג פמפקינס, רייג' אגיינסט דה משין, ביורק, בק, יוקו אונו, סוניק יות' ועוד.

לאור ההצלחה המופע הפך לאירוע שנתי, ובשנים לאחר מכן נדד בין ניו יורק, וושינגטון, אמסטרדם, סידני, טוקיו ועוד. בין האמנים שהשתתפו בהופעות למען טיבט אפשר למצוא שמות ענקיים כמו U2, פאטי סמית', נואל גלאגר, אלאניס מוריסט, בן הארפר, פרל ג'ם, בלר, REM, שון לנון, דייב מתיוס בנד, פאלפ, טרייסי צ'אפמן, בלונדי, גארבג' ועוד.

ואז. פתאום. כולם הפסיקו לדבר על טיבט. זה לא קרה ברגע אחד, אבל להופעות שארגנו הביסטי בויז התחילו להגיע פחות ופחות אמנים מפורסמים, וכפועל יוצא גם הרבה פחות קהל. זה לא קרה במקרה. סין הפכה בתחילת המאה למעצמה כלכלית. היא אירחה אולימפיאדה נוצצת בבייג'ינג, למרות התנגדות של התנועה לשחרור טיבט. הוליווד למדה לצנזר את עצמה בשביל להיכנס לשוק הסיני. מוזיקאים החלו לשווק את עצמם לקהל הסיני העצום. ופתאום, טיבט כבר לא הייתה טרנד, למעשה היא הייתה נטל שכדאי להתנער ממנו.