הרשות הפלסטינית מוחלשת מאוד מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, והיא לא מסוגלת לפי הערכות במערכת הביטחון לקחת אחריות על רצועת עזה ב"יום שאחרי". עם זאת, היא מתפקדת, ותוך כדי שהיא מונעת אלימות וטרור באיו"ש היא מתאמצת להוכיח שהיא נכס לישראל ולא נטל.

לכן, כדי לגשר על האתגר הכלכלי בו מצויה הרשות עמוק מאוד, מתקיים מאמץ ביטחוני-ישראלי לקדם אזורי תעשייה בתוך יהודה ושומרון, יזמות חקלאית, ולמנוע את הבירוקרטיה וההגבלות להוצאת פועלים פלסטינים לעבודה בישראל.

כל זאת לצד המשך פעילות מעצרים, חקירות וסיכולים של תשתיות טרור לאורך כל יהודה ושומרון ומדי לילה. לפרקים, בשיא המלחמה ברצועת עזה, חל איסור על פתיחת אוניברסיטאות ברקע החשש מהתארגנות ומהומות, ובהתאם התקיים מעבר של הלימודים לזום.

בשלב זה, אומרים גורמי ביטחון כי אין בשלות פלסטינית למנהיגות צעירה, מאחר והרשות הפלסטינית מדכאת ניסיונות להתברג בהנהגה המרכזית.