העלילה מתרחשת אחרי הסרטים הקודמים, בעולם שבו הדינוזאורים התמעטו ונאלצו להגר מרוב שטחי כדור הארץ, גם בגלל שינויי האקלים וגם כי לבני האדם פשוט נמאס מהם. האחרונים מביניהם חיים באזורים מרוחקים, מבודדים וטרופיים. גיבורי הסרט יוצאים במשלחת כדי לאתר אותם, בתקווה לקחת מהם דגימות שיעזרו לפתח תרופות חדשניות ומצילות חיים. לכמה מהם יש מטרות נכלוליות, אך חלקם באמת שואפים לטוב. כך או כך, הם נתקלים בדרך במשפחה אמריקאית-היספנית, שמסייעת להמשכון הזה גם לסמן וי על משבצת הגיוון האתני. היא כוללת אב לשתי בנות – אחת מהן, המתבגרת, מגיעה עם החבר המעצבן שלה והשנייה והקטנה יותר מפחדת מדינוזאורים ומייצגת את הטרנד האנטי-דינוזאורי של הדור החדש. ואתם יכולים לנחש לבד מה קורה איתה בהמשך. למעשה, סביר להניח שתוכלו לנחש מקילומטר כל התפתחות עלילתית כאן.

בשל נסיבות מסורבלות למדי, המשלחת נאלצת לקחת את המשפחה איתה, וכולם יחד פוגשים בשמורה את הדינוזאורים. מתברר שחלקם הם תולדה של ניסויים מדעיים כושלים, מה שהפך אותם למוטציות מפלצתיות. הבמאי גארת' אדוארדס עמד בעבר מאחורי "גודזילה", כך שהוא מרגיש בבית עם סוג כזה של חומרים.

הסרט יצא לאקרנים באמריקה וברחבי העילם בסוף השבוע החגיגי של הארבעה ביולי, והביקורות עליו בתקשורת האמריקאית היו לא חגיגיות בכלל. מצד אחד, אפשר להבין את קבלת הפנים הקרירה. הרבה שמות מהימנים היו מעורבים בפרויקט, והם לא עמדו בציפיות. את התסריט כתב דיוויד קפ, מן התסריטאים ההוליוודיים הבולטים של העשורים האחרונים שגם כתב את "פארק היורה" המקורי ואת ההמשכון הראשון שלו, ולא נראה שהוא השקיע בו יותר מדי מאמץ או מחשבה. ג'והנסן, עלי ושאר הכוכבים גם כן פועלים על טייס אוטומטי ובלי חשק, ובאשר לשחקנים האלמוניים יותר – אם להיות מנומסים, נאמר רק שהם לא בדיוק משאירים רושם טוב. רגעי השיא הם פשוט שכפול של הרגעים האיקונים מן הלהיט המקורי, ורשימת התלונות עוד ארוכה.

ובכל זאת, הקטילה הקולקטיבית נראית לי קצת מוגזמת. קודם כל: בניגוד לכמה סרטי קיץ לאחרונה, "עולם היורה: חיים חדשים" לפחות מהנה לצפייה. הוא לא ממציא את הקולנוע מחדש, אבל הוא קוהרנטי, עשוי היטב, לא מעיק ולא מזיק, וגם לא נמרח יתר על המידה. יש בו גם קצת ערך מדעי: נכון, זו זואולוגיה ופלאונטולוגיה בגרוש, אבל גם זה משהו, ויותר טוב מרוב הלהיטים האחרים כרגע, שמצוצים מן האצבע לחלוטין. הנה, עובדה שאני זוכר ממנו את הציטוט על המינים שנכחדו. אז נכון, לא תצאו ממנו עם דוקטורט במדעי הדינוזאורים, אבל חווית הצפייה בו היא לא טפשת מוחלטת.