כאשר חברות מערביות עזבו את רוסיה בשנת 2022, לאחר תחילת המלחמה, והטילו עליה את הסנקציות הכלכליות, נותרה רוסיה בהודו ובסין ואף הרחיבה את השפעתה שם. היום, הכלכלה הרוסית היא תלוייה בהודים ובסינים, והאחרונים יודעים לנצל זאת היטב.

על רקע הבידוד המדיני והכלכלי של מוסקבה מצד אירופה, משרד החוץ הגרמני הודיע, כי ברלין עומד לבדוק את מכליות הצללים הרוסיות בים הבלטי. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מצד אחד טוען כי רוסיה מרוויחה למרות הסנקציות המערביות, אך מצד שני, הוא מכניס את נושא של הסרת הסנקציות המערביות בכל טיוטה של הסכם אפשרי שייחתם בעתיד בין רוסיה לאוקראינה.

רוסיה כמעט ניתקה לגמרי את הייצוא של מוצרי האנרגיה לאירופה ובך הותירה את סין והודו להיות המרוויחות העיקריות מההנחות על מוצרי האנרגיה מצד רוסיה. במילים פשוטות, הודו וסין זיהו את המגמה של הצמצום של השווקים האירופאיים עבור רוסיה והסכימו לקנות הנפט והגז הרוסיים עם הנחות ענקיות.

המצב הזה דחף את קרמלין למצוא דרכים חילופיות למכירה של הנפט והגז שלו. בנוסף, באוניברסיטאות הרוסיות נפתחו תוכניות מ.א. שלמות שמכינות בוגרים ובוגרות עם המומחיות במציאת דרכים לעקיפת משטרי סנקציות. בגלל הניסיון הרב של רוסיה במעקיפת סנקציות חלק ממוצרי האנרגיה הצליחחו בכל זאת לחדור לשווקים אירופאים.

השבוע, גרמניה החליטה לשים לזה סוף היא דורשת כעת מכל מכליות הנפט העוברות במים הטריטוריאליים שלה בים הבלטי להחזיק בכיסוי ביטוחי מתאים נגד מזהמי נפט. רוסיה מוצאת מכליות נפט ישנות עם בעיות של זיהום למטרה זו ואילו הגרמנים חושפים את המהלכים האלה ומנסים למנוע את מעברן בטענה שהן כוללות מקדם זיהום גבוה.

"צי הצללים" הוא למעשה כינוי לצי מכליות נפט ישנות, שבורות ולעיתים קרובות ללא ביטוח תקף, המשמשות את רוסיה לעקיפת הסנקציות המערביות שהוטלו עליה ב-2022 עקבות פלישתה לאוקראינה. רוסיה עושה שימוש במכליות עם בעלות זרה ולעיתים קרובות, כאמור, ללא ביטוח תקף, כדי להמשיך בהעברת הנפט שלה לשווקים עולמיים.

בתחילת השנה, לאחר מבצע חילוץ, צוותי חירום גרמניים גררו את המכלית אוונטין Eventin למקום בטוח מול חופי נמל ססניץ בים הבלטי. דווח, כי המכלית, הנושאת 99,000 טון נפט, סבלה מכשל מערכתי ונסחפה ללא שליטה במשך שעות.

לפי אותו המקור, "מכלית הנפט Eventin, הנחשבת לחלק מ"צי הצללים" של רוסיה, מופעלת כחלק ממערך ספינות שנועד לעקוף סנקציות מערביות שהוטלו על יצוא נפט רוסי בעקבות פלישתה לאוקראינה". המכלית, השטה תחת דגל פנמה וכבר הוכרה כפגומה מבחינה טכנית, הוחזקה על ידי הרשויות בגרמניה בנקודת עגינה בטוחה.

רוסיה לא התכוונה לתקן את הליקויים מכיוון שהדבר היה חושף את המהות ואת המכניזמים של "צי הצללים" שלה. שרת החוץ הגרמנית, אנאלנה בארבוק, ביקרה את רוסיה על השימוש במכליות פגומות, והוסיפה כי "צי הצללים" הרוסיה מהווה איום על ביטחון גרמניה בפרט ועל ביטחון אירופה בכלל.

רוסים שונאים את גרמניה. בסקרי דעת קהל שנערכו ברוסיה לפני חודשיים השיבו הנסקרים הרוסים שגרמניה הינה המדינה השנואה ביותר עבורם אחרי אוקראינה. לא כך הדבר במה שנוגע לעמדת הציבור הרוסי כלפי ארה"ב, וזו נעה מזה שנים בין שנאה לחוסר עניין, והיא השתנתה לאחר כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן.

55% ציינו את גרמניה כמדינה הלא ידידותית ביותר, בהשוואה ל-40% לארה"ב, ואילו 74% אחוזים דירגו את אוקראינה כמדינה עוינת. לרוסים יש על מה לשנוא את גרמניה: בברלין נוקטים בביקורת חריפה כלפי רוסיה בגלל הפלישה.

בנוסף, גרמניה פועלת בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות באזור הים הבלטי כמו שוודיה, אסטוניה, ופינלנד על מנת להגביר את הפיקוח ולנקוט בצעדים מתואמים נגד "צי הצללים". הודות לגרמניה, התקופה שלאחר החלת הסנקציות על רוסיה התאפיינה בניסיון מצד החברות המערביות למשוך השקעות זרות רבות ככל האפשר מרוסיה ובסגירת השוק האירופאי לשחקנים רוסיים.

בשונה ממדינות אחרות שמסתפקות ברטוריקה פוליטית על הצורך להטיל סנקציות עךל רוסיה, גרמניה עשתה צעדים משמעותיים בהטלתן ובאכיפתן. חשוב לציין, כי המהלך הזה הוא לא מהלך גרמני גרידא, אלא מדובר במאמץ אירופי רחב יותר לנטרל את יכולתה של רוסיה לעקוף סנקציות ולצמצם את הסיכונים שהיא מעמידה לסביבה ולביטחון הימי.

רוסיה, מצידה, טוענת כי בדיקות אלו הן "פיראטיות" ומאיימת להגן על כלי השיט שלה. ככל שה-9 במאי 1945 הופך לתאריך "היסטורי", וככל שאת מקומו תופסים הנרטיבים המערביים של ה-8 במאי 1945 ועל התרומה האדירה של ארה"ב לניצחון על הגרמניה הנאצית, כך גדלה במוסקבה הביקורת על התנהלות של ברלין.

בגרמניה מזהים ברוסיה תוקפן. לכך יש להוסיף את העבודה המאסיבית של הפרופגנדה הרוסית שדורשת לשנוא את גרמניה שמספקת טנקים לאוקראינים. כל אלו, מותירים את רישומם השלילי על דעת הקהל הרוסי ביחס לגרמנים.