האגף למחקרים אסטרטגיים באקדמיה להגנה לאומית של איראן פרסם לאחרונה מסמך מקיף (מספר 33) העוסק באייל זמיר, הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל.

הסקירה, שפורסמה באספנד 1403 בלוח השנה האיראני (פברואר-מרץ 2025), מנתחת את הרקע, הגישה האסטרטגית ותפיסת העולם של זמיר.

רקע אישי ומשפחתי

על פי הסקירה האיראנית, אייל זמיר נולד בשנת 1965 בעיר אילת. סבו היה יהודי ממוצא תימני שהיגר לפלסטין בשנות ה-30 של המאה ה-20. המסמך מציין כי משפחת זמיר הייתה מעורבת בפעילות צבאית עוד לפני הקמת מדינת ישראל, עם סבו ששירת בארגון אצ"ל. לפי האקדמיה האיראנית, זמיר נשוי לאורנה זמיר, שכיהנה כדוברת וסגנית ראש עיריית הוד השרון, ולזוג שלושה ילדים – שני בנים ובת. הדו"ח מציין כי שניים מילדיו של זמיר משרתים בצה"ל.

קריירה צבאית

הסקירה האיראנית עוקבת אחר התפתחותו המקצועית של זמיר מאז הצטרפותו לשריון בשנת 1983. לפי המסמך, זמיר עבר הכשרה כקצין בבית הספר לקצינים, שירת כמפקד מחלקה בחטיבה 500, ולאחר מכן נשלח לבית הספר לשריון כמפקד פלוגה. הדו"ח מפרט כי זמיר השתתף באינתיפאדה הראשונה כמפקד פלוגה בדרום לבנון, ובין השנים 1991-1993 פיקד על גדוד בחטיבה 7 בצפון הארץ ובגדה המערבית.

האקדמיה האיראנית מציינת כי זמיר מילא שורת תפקידים בכירים בצה"ל, ביניהם מפקד חטיבת שריון, מפקד אוגדה 143, מפקד פיקוד הדרום, סגן הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון ולבסוף רמטכ"ל. בנוסף, המסמך מדגיש כי זמיר השתתף במספר מבצעים צבאיים משמעותיים בעזה ובלבנון.

תפיסת עולם אסטרטגית

לפי הסקירה האיראנית, זמיר נחשב קצין בעל גישה אסטרטגית-התקפית. האקדמיה להגנה לאומית של איראן טוענת כי בתפקידו כמדריך במסגרות הכשרה, התפתחה אצלו אישיות החלטית ומבצעית. המסמך מציין כי ניסיונו של זמיר במשרד הביטחון צפוי לסייע לו ביצירת קשרים אפקטיביים יותר עם הדרג המדיני ובהפחתת מתחים בין הדרגים הפוליטיים והצבאיים.

ההתייחסות לאיראן ולארגוני ההתנגדות

המסמך האיראני מקדיש חלק נרחב לתפיסתו המיוחסת של זמיר כלפי איראן. לטענת האקדמיה האיראנית, זמיר רואה בעימות עם איראן מאבק רב-ממדי וארוך-טווח, ולא רק משבר או עימות קצר-מועד. הסקירה טוענת כי זמיר מאמין בשבעה עקרונות אסטרטגיים להתמודדות עם איראן, ביניהם: פגיעה במשמר המהפכה, יצירת בריתות אזוריות, תקיפה ישירה של יעדים באיראן, הפעלת לחץ כולל, בידוד אסטרטגי של ארגוני ההתנגדות, פעילות ב"אזור האפור" (בין מלחמות), ופעולות תודעתיות ותקשורתיות נגד איראן.

הדו"ח האיראני טוען כי לפי תפיסתו של זמיר, יש לתקוף ישירות את איראן כדי למנוע פעילות של ארגוני ההתנגדות נגד ישראל. לפי האקדמיה האיראנית, זמיר מאמין שפעולה כזו תגרום לארגונים הנתמכים על ידי איראן להימנע מתקיפת שטחי ישראל כדי למנוע פגיעה נוספת במדינה התומכת בהם.

ציפיות מתקופת כהונתו

על פי המסמך האיראני, ראש הממשלה הישראלי ושר הביטחון מצפים שזמיר יוביל הישגים משמעותיים שישנו את פני המזרח התיכון. בין האתגרים העומדים בפני זמיר, מציינת האקדמיה האיראנית: השלמת חקירת הכשל המודיעיני באירועי 7 באוקטובר, הכנת הצבא למלחמת התשה רב-חזיתית, שינוי המבנה של המטה הכללי, ושיקום האמון בצה"ל.

האקדמיה האיראנית להגנה לאומית מסכמת ומעריכה כי תקופת פיקודו של זמיר תתאפיין בהגברת המתחים האזוריים, הרחבת הפעילות הסייבר והמודיעין נגד איראן וארגוני ההתנגדות, וחיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים, במיוחד עם ארצות הברית ומדינות ערב.

* יש לציין כי מדובר בסקירה של האגף למחקרים אסטרטגיים באקדמיה להגנה לאומית של איראן, המשקפת את נקודת המבט האיראנית ועשויה להכיל הטיות וייחוס כוונות שאינן בהכרח משקפות את הגישה האמיתית של אייל זמיר.