שבוע חלף מאז שהסתיימה המערכה נגד איראן, בזמן שאלפי אנשים פונו מבתיהם שנהרסו או נפגעו, התברר ששוק השכירות הושפע אף הוא מהמצב הזה. תושבים רבים מוצאים עצמם לא רק מול קירות בתיהם שהתמוטטו, אלא מול שוק נדל”ן שקורס על גבם. מחסור חמור בדירות ועליות מחירים חדות הפכו את החיפוש אחר קורת גג זמנית למסע יקר ומייאש.
“זו בעיה עמוקה יותר ממה שנראה”, טוען יועץ הנדל”ן רונן שמש, הבעלים של משרד התיווך “מקסי ריל נכסים” שפועל באזור תל אביב. “עוד לפני שנפגעו פה בתים מטיל איראני, יש אזורים גדולים בתל אביב שעוברים תמ”א 38 ופינוי־בינוי, וזה גורם לאלפי תושבים לחפש דירות להשכרה לטווח זמן של שנתיים־שלוש. אז הביקוש גדול. מאז 7 באוקטובר נוספו לעיר מפונים שחלקם חיפשו דירות למגורים”.
זירת נפילה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
יש מספיק נכסים להשכרה בתל אביב? “ממש לא. וברגע שאין הרבה היצע, המחירים עולים. לדוגמה, דירת שני חדרים שאפשר היה לשכור ב־4,500 שקלים לחודש תעלה 6,000. בנוסף, אנשים מעדיפים דירות שיש בהן ממ”ד או מקלט, ואלה דברים שאין בכל בניין ישן בתל אביב, אז גם זה אתגר. בשורה התחתונה, אם לפני המתקפה האיראנית היה קשה למצוא דירות בתל אביב, עכשיו זה קשה על אחת כמה וכמה".
"היום אנשים מחפשים קשרים אישיים למשכירים, מישהו שמכיר מישהו, כדי לתפוס דירה במחיר ‘רגיל’. אבל כללית, אנחנו במדינת תל אביב, ומי שרוצה לגור פה יודע שהוא יצטרך לשלם”.
המצב רק יחמיר
בפתח תקווה, עיר נוספת שספגה פגיעות טילים ופינוי בתים, התמונה שונה, לדברי יועץ הנדל”ן יאיר קמיר. “כרגע אני לא רואה עלייה במחירי השכירויות. אף אחד מהלקוחות שאני מתווך את הנכסים שלהם להשכרה לא העלה מחירים למפונים, אלא להפך".
"אנשים מבינים את המצב ואין להם לב להעלות מחיר למי שביתו נהרס”, הוא טוען. “נכון ששכירות לטווח קצר, לחודשים בודדים, יקרה קצת יותר משכירות ארוכה, אבל זה לא דרסטי. יכול להיות שבעוד ארבעה חודשים נראה עלייה במחירים בפתח תקווה, כשיהיה יותר ביקוש”.
אז מה הבעיה העיקרית בהשכרת דירות בפתח תקווה כרגע? “הבעיה היא שכמעט אין דירות להשכרה, בטח לא באזורים שנפגעו מטילים. הבעיה היא לא המחירים, אלא העובדה שאנשים רוצים להישאר באזור שבו הם גרו כי הילדים שלהם לומדים בבית ספר באזור, העבודה שלהם שם וגם הקהילה שלהם – אבל זה כמעט בלתי אפשרי. לפני כמה ימים פנה אליי לקוח שביתו נפגע ואמר שהוא מוכן לשלם כל סכום כדי לשכור בדחיפות דירה קרובה לשם. אבל אין. יש פה מצב לא פשוט, ואני מעריך שהוא רק יהיה קשה יותר”.
הבניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
למה שיהיה קשה יותר? “כי כרגע המפונים יושבים בבית מלון. ב־17 ביולי הם נאלצים להתפנות ולמצוא דירות, ואין סיכוי שכל המפונים ימצאו דירות באזורים שהם רוצים בפרק זמן כזה. זה לא יכול לקרות בשום מצב”.
מה אנשים מבקשים בדירות שהם מחפשים? “עכשיו אנשים דורשים אך ורק דירות עם ממ”ד או מקלט, וזה בעייתי, כי אין הרבה פנויות כאלה כרגע”.
לדברי קמיר, הפתרון למשבר הדירות צריך לבוא מהשלטון המקומי: “העיריות חייבות לעשות משהו כי הבעיה העיקרית פה היא הבירוקרטיה. העיריות צריכות לקדם במהירות את נושא האישורים לפינוי־בינוי ותמ”א 38 כי לא יכול להיות שבניין שיש בו 14 דיירים, כשמימינו ומשמאלו יש בניינים חדשים עם 42 דיירים, צריך לחכות שנים לאישורים לקידום הבנייה".
"אזורים שמלכתחילה מתוכננים לעבור פינוי־בינוי או תמ”א צריכים לקבל עדיפות ראשונה בקבלת האישורים, כדי שאפשר יהיה לאכלס יותר אנשים. בעוד שבועיים איראן יכולה לתקוף שוב, ויהיה הרס נוסף – ומי יספק אז דירות לתושבים? העיריות גם צריכות לפעול להקמת בניינים חדשים, עם מקלטים וממ”דים, שיחליפו את הבניינים הישנים”.
פגיעת הטיל האיראני בבניין בפתח תקווה (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
למצוא מהרגע להרגע
העיר באר שבע ספגה במלחמה מכות קשות ביותר. גם משבר הדיור מושפע מכך, כמובן. “זו סיטואציה קשה מאוד”, אומר סער וקסלר, מתווך נדל”ן בבאר שבע שעומד בראש משרד התיווך “ONE נכסים”.
“הרבה משפחות נשארו ללא בתים והן צריכות סיוע של כניסה מיידית, לדירות מרוהטות עם ממ”ד, וזה לא דבר שקל למצוא מהרגע להרגע. הבעיה העיקרית היא שאנשים שבתיהם נפגעו אבל לא נהרסו מחפשים לשכור דירות לטווח קצר, ורוב בעלי הנכסים מעדיפים להשכיר לטווח ארוך”.
מה תהיה ההשפעה על מחירי השכירות, להערכתך? “קשה עדיין לראות מה תהיה ההשפעה על המחירים, אבל אני מניח שהם יעלו, כי אם יש 5,000 משפחות בערך שצריכות לשכור דירות, זה נתון שמזניק את הביקוש. ועלייה בביקוש משמעותה עלייה במחירים. חשוב לזכור שבבאר שבע יש גם סטודנטים שמאיישים לא מעט מהדירות השכורות, והם עדיין עם חוזים. אין הרבה דירות פנויות כרגע. אנשים גם לא רוצים לרדת ברמה".
פגיעה ישירה בבאר שבע (צילום: זאב דיקמן)
"מישהו שהייתה לו דירה חדשה עם ממ”ד לא יחפש דירה ישנה בלי ממ”ד ובלי מקלט. עוד בעיה היא שהרבה אנשים רוצים לשכור דירה בשכונה שבה הם גרו, בין היתר בגלל המסגרות של הילדים, אבל אין בהכרח דירות פנויות באזורים האלה. אני מאמין שככל שהעיר תתפתח, והיא נמצאת בשלבי פיתוח, הבעיות האלה יצטמצמו”.
בכל שנותיך כמתווך נתקלת בפער כזה בין ביקוש להיצע? “לא, אין ספק שזה משהו אחר, ועדיין מוקדם לבחון את ההשפעות כי זה טרי מאוד”.
המשבר הנוכחי חושף פעם נוספת את שבריריותו של שוק הדירות השכורות בישראל ואת אי־יכולתו להתמודד עם מצבי חירום. אם לא תיבנה תוכנית לאומית בתחום הדיור, הכוללת מאגר דירות להשכרה, פתרונות מגורים גמישים ומנגנוני פיקוח על המחירים, נמצא את עצמנו מופתעים שוב באירוע הבא.
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".