בפרק השני של פודקאסט "אוברדראפט" מבית "מעריב" התארח יוסי לוי – מייסד, בעלים ומנכ"ל משותף של מור בית השקעות. בשיחה פתוחה על עולם ההשקעות, חושף לוי כי הבנקים הגדולים מתעלמים מלקוחות עם פחות מ-500 אלף שקלים בחשבון, ומציע אלטרנטיבות השקעה שכדאי לציבור להכיר. "רוב האנשים לא מבינים שגם אם יש להם 3,000 שקל בחשבון, הבנקים עושים על זה כסף", אומר לוי ומסביר מדוע גמל להשקעה וקרנות כספיות הן אפיקים שכדאי לשקול.
מור השקעות, חברה שמי שמתעסק בהשקעות שמע עליה פעם-פעמיים אם לא יותר… במה אתם מתמחים היום? "האמת, אנחנו לא מתמחים במשהו ספציפי. אנחנו מומחים להשקעות ועושים כל מה שקשור להשקעות. יש לנו קרנות נאמנות, ניהול תיקים, אבל בעיקר יש לנו גמל להשקעה שהרבה אנשים חשופים אליה, וגם פנסיה שהתחלנו לא מזמן. אנחנו מצטיינים בתוצאות ולאט לאט האנשים נחשפים אלינו".
אתה הקמת את בית ההשקעות יחד עם שותף נוסף לפני כמה שנים? "19 שנה".
בואו נדבר על "האדם ברחוב" – האדם שיש לו משכורת והוא שוקל מה לעשות עם הכסף שיש לו כחיסכון. לאן ללכת? על איזה סוג של השקעה אנחנו יכולים להציע לו להסתכל, אם זה בטווח הקצר, הבינוני או הארוך? "קודם כל הדבר הכי פשוט – אני מקווה שלרוב האנשים יש קרן השתלמות. זה מכשיר חיסכון מצוין בתנאי שאתה משתדל לא לגעת בו, כיוון שאין לו מס במשך שש שנים. אתה יכול לפדות אותו אחרי שש שנים, אבל עדיף לא לפדות אותו. אפילו אם אתה צריך כסף, עדיף לקחת הלוואה. היום בתי השקעות נותנים פריים מינוס חצי, שזה הלוואה נוחה וטובה יותר מהבנקים".
טובה יותר מהבנקים? "בהחלט, אין מה להגיד בכלל".
גם אם אתה לא משקיע בהם אתה מקבל הלוואות בתנאים? "לא, רק אם יש לך קרן השתלמות אצלם. ואז עד 50% מהקרן, אם היא נזילה, אתה יכול לקבל הלוואה".
מדוע אתם לא נותנים לאנשים להפקיד אצלכם פיקדונות כדי לקבל סכומים בחיסכון רגיל כמו שאני עושה בבנק? האם אין לכם רישיון לזה? "קודם כל, אין לנו רישיון לזה. אבל בנק ישראל ומשרד האוצר היום הולכים לכיוון הזה. הם פנו לכל מיני גופים גדולים לנסות לעשות את זה, וחלק מהם כנראה יעשו את זה. יש לך את וואן, למשל, שהוא בנק דיגיטלי, אתה יכול לעשות את זה שם ולקבל תנאים יותר טובים".
"אבל תזכור דבר אחד – מה ההבדל בין קרן כספית לפיקדון? פיקדון קודם כל סגור, אפילו לחודש. הרווחת, נגיד, אותו דבר כמו בקרן כספית, אבל הוא לא נזיל. ולא רק שהוא לא נזיל, אלא שכשסיימת את החודש אתה משלם 15% מס על הרווח. בקרן כספית אתה משלם מס רק בניכוי אינפלציה והיא נזילה מיום ליום – אתה יכול להוציא את הכסף בכל רגע".
שלמה פרץ ויוסי לוי (צילום: אבשלום ששוני)
אומרים שלעבור מהבנק זה תמיד התהליך הקשה שקיים. האם היום זה יותר קל? "זה לא הבעיה שהבנקים לא משחררים, אלא הבעיה שאתה רגיל לעבוד בנסיבות מסוימות. אבל יש הבדל עצום בין מי שמניב תוצאות טובות יותר לבין הבנקים שהם בדרך כלל שמרניים יותר. אני אגיד לך עוד יותר מזה – היום בן אדם שיש לו פחות מ-500 אלף שקל בבנק, הוא לא מקבל שירות. הבנקים החליטו לצמצם".
החלטה שהתקבלה לאחרונה? "מזמן. זה תהליך, במיוחד בבנקים הגדולים. למעט בנק מזרחי, כל הבנקים מצמצמים סניפים, מצמצמים יועצים. לא משתלם להם".
אם אני מחזיק פחות מ-500 אלף שקל, הבנק לא מתייחס אלי? "אין לך יועצים. ואם תגיע לאיזה יועץ, זה יהיה בחיפזון".
ואם פונים לבתי השקעות, האם אתם מתייחסים ללקוח עם פחות מ-500 אלף? "בטח. יש מינימום, אבל בדרך כלל זה סכומים של 300-250 אלף. אבל אפשר לקבל ייעוץ אחר, כמו שאנחנו מדברים עכשיו. תסתכל באינטרנט, תתייעץ. היום יש ChatGPT שיכול להמליץ לך דברים".
יוסי לוי בפודקאסט (צילום :מעריב אונליין)
"כמו שאמרתי, הדברים הכי פשוטים – יש קרנות נאמנות, יש גמל להשקעה, יש את קרן ההשתלמות למי שיש, והכי חשוב זה הקרן הכספית. לפני שלוש שנים הקרן הכספית לא נתנה כלום, איזה חצי אחוז-אחוז. היום ברוך השם ארבעה אחוז ומשהו".
מי המשקיע הממוצע אצלכם? מי הדמות שמשקיעה אצלכם וגם איך הוא מגיע אליכם? "קודם כל שומעים עלינו הרבה. דבר שני, התוצאות שלנו מדברות בעד עצמן. מבחינת הדמות, אלה אנשים שיש להם בדרך כלל כמה מיליונים, לפחות איזה 3-2 מיליון. המינימום שהם משקיעים זה חצי מיליון, ורוב המשקיעים שלנו הם בין מיליון לשלושה מיליון השקעה".
אז אתם בית השקעות לעשירים בעצם? "אנחנו לא, כי זה רק בניהול תיקים. תסתכל בגמל להשקעה – אתה יכול לפתוח לבד דרך האינטרנט, אתה לא צריך אותי, ולשים 2,000 שקל או 500 שקל. אף אחד לא מגביל אותך בסכום. אז בגמל ובמיוחד בפנסיה אנחנו לכולם, מקבלים את אותו שירות עם דמי ניהול מאוד נמוכים".
הלקוחות שלכם הם לא רק אנשים פרטיים אלא גם מוסדות? "יש הרבה מוסדות, קיבוצים, כל מיני מלכ"רים, עמותות, חברות בורסאיות. המון חברות בורסאיות שאנחנו מכירים מאמינים בנו ומשקיעים בנו".
מה האפיק הכי פופולרי לאנשים שיש להם סכומי כסף לא גדולים – הם לא מיליונרים, הם מרוויחים משכורת של 15 אלף שקל, 14 אלף שקל, 18 אלף שקל? "גמל להשקעה. אין מה להגיד בכלל. יש לו המון יתרונות – הוא נזיל, תוך שלושה ימים אתה מקבל את הכסף. בניגוד לפוליסות, שבהן אתה יכול לקבל את הכסף רק אחרי שלושה שבועות, וזה לא בידיים שלך. בגמל להשקעה אתה רואה בדיוק כל יום מה הערך, ואתה יכול לעבור מסלולים. זה הדבר הכי יפה, שאתה יכול לעבור בין מסלולים בלי לשלם מס – אלמנט מדהים".
יש לי קצת כסף ואני שוקל לקחת אותו ולהשקיע בקניית דירה, כי קניית דירה זה משהו לטווח ארוך, הן כמגורים והן כהשקעה לצורך שכירות. מה דעתך? "מה ההיגיון בהשקעה לצורך שכירות? כמה אחוזים אתה מקבל על זה? בין שניים וחצי לשלושה אחוזים? וואו, שלושה אחוז, הלוואי".
"כשאתה קונה דירה, אתה משלם למתווך, אתה משלם מס רכישה. ההוצאות האלה הן בסביבות שמונה-תשעה אחוז. אתה חושב שאתה קונה ביטחון? למה? אני אביא לך ביטחון בדברים הכי נזילים, יותר טובים. כמו שדיברנו, קרן כספית, מה הבעיה?".
אז מה אתה אומר לבני האדם שיש להם קצת כסף? אתה אומר להם אל תקנו דירה, תשקיעו בקרנות או בכספית? יש פה ניואנסים. אנחנו בתור, אני אקרא לזה, 'יהודים חמים', כי זה מה שאנחנו, תמיד בניגוד לעולם אנחנו דואגים לילדים שלנו. אז אם אתה אומר, "אני אקנה דירה כי יש לי ארבעה ילדים, ואני אחר כך אחלק רבע-רבע-רבע", וזה בעצם צמוד למדד הבנייה, אז יש בזה הגיון. אבל סתם להשקעה – לא הייתי ממליץ".
אנשים היום מוציאים כסף לחוץ לארץ, ובחלקם הם נכנסים לקרנות שמשקיעות בנדל"ן בחו"ל. אתה משקיע בחוץ לארץ? "אני משקיע גם בשביל לקוחות שלי. אנחנו משקיעים בספרד וגם בקנדה, בנדל"ן. אבל לא נדל"ן ישירות. זאת אומרת, הם משקיעים בקרן שהאחריות היא שלי. בקנדה אני הבאתי אותם, למשל, אבל זה רק ללקוחות כשירים – לקוחות שיש להם הון עצמי היום נזיל מעל תשעה-עשר מיליון שקל".
לקנות ישירות נדל"ן בחו"ל אתה ממליץ? "לקנות ישירות אני לא ממליץ. זה מאוד מסוכן. אתה תלוי באחרים, אתה לא מכיר את המנטליות של המקום".
יוסי לוי בפודקאסט (צילום :מעריב אונליין)
אתה חושב שטראמפ במדיניות שלו מטלטל את השווקים, כולל של נדל"ן? "אין ספק. האי-ודאות זה גורם בעייתי. הוא גורם לאנשים לעצור, הוא גורם לחברות לעצור להשקיע. וזה גורם להאטה גם מבחינת כספים שזורמים לאנשים. שם אנחנו נמצאים בבעיה".
במשפט אחד לסיום, מה המלצתך העיקרית למשקיעים? "בבקשה מכם – כסף נזיל, זה מאוד פשוט באפליקציה של הבנק, תקנו קרן כספית. זה כמו עו"ש, אין קנייה ומכירה, אין עמלות. תעשו שם כסף. אתם יכולים להכניס כסף הרבה, קצת, להוציא. הכי טוב שיש".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.