"ההערכות הן שהדוד מאמריקה נתן לנו דד ליין של כמה ימים לסגור את המלחמה בעזה, כי יותר חשוב לו כנראה הסכמי אברהם" – כך אומר היום (שלישי) רפאלחיון, תושב נתיבות, שמגדיר את עצמו "אזרח פשוט שמיירט מודיעין אויב".
חיון עוסק בהתנדבות בפענוח מודיעין גלוי וחסוי, ונמצא בקשר הדוק עם גורמים בכירים בצבא מזה כ-14 שנה. "אני מכיר את כולם, אנשים שהיו לקראת סוף הגיוס שלהם והיום מנהלים את הצבא. מפקדי גדודים, חטיבות, אוגדות. הקשר נהיה עמוק, וסומכים אחד על השני", הוא מספר לוואלה שבע. את הדברים שהוא אומר על סופה הקרב של המלחמה, הוא מבסס על דברים שהוא רואה ושומע.
"ינסו לסגור את זה כמה שיותר מהר", הוא אומר. הוא מתייחס לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשם "הדוד מאמריקה", ואומר כי "יש לו אפשרות להפעיל לחץ – ראינו את זה באיראן, ראינו את זה בכל מה שקורה במדינה. וזו בעיה, כי אם נצא מעזה בלי להגיע למטרות שהצבנו בהתחלה, אז לא עשינו כלום. גם ככה לא עושים מי יודע מה. עושים חיפושים, מורידים עשרות בתים ביום, אבל יש מקומות שאתה לא נוגע בהם בכלל. במחנות המרכז כמעט ולא נגענו, חאן יונס, העיר עזה. אז יש תקיפות כירורגיות, אבל בזה נגמר האירוע".
החמ"ל הפרטי של רפאל חיון (צילום: פרטי)
"אין באמת לחץ אמיתי על חמאס, מעבר לזה שיש מדי פעם חיסול", ממשיך חיון. "הם מבינים שזה לקראת הסוף, אז כל הבכירים נמצאים בתת קרקע, אין להם למה לצאת, ישראל לא נכנסת לתת"ק להילחם. המלחמה בעזה נגמרה בערך חודשיים אחרי שהיא התחילה – היום כבר יש שם הכל, יש להם מאגר מזון של שנה וחצי קדימה לפחות".
לדברי חיון, ממשלת ישראל יכולה הייתה לפעול אחרת – ולצאת כבר מלחמה, על כל המשתמע מכך. "הייתה להם כל כך הרבה רוח לעשות את זה, אבל בחרו לא לעשות. בהתחלה כל העולם היה בעדך, יכולת לעשות כל מה שאתה רוצה. התמהמהת, אולי עסקה, אולי לא – עסקאות שבסוף לא יביאו את כל החטופים, עם כל הכבוד לכולם. גם באיראן – עשית אחלה פעולות, פתיחה מהאגדות, אבל יכולת להמשיך, להוריד את חמינאי, יכולת לעשות כל מה שאתה רוצה".
לטענתו, הממשלה "אף פעם לא רוצה לעשות משהו כמו שצריך, עד הסוף. בסוף יש פה משחק ענק של הרבה כסף, מה שמעניין את הדוד מאמריקה זה 'הסכמי אברהם', ששווים מיליארדים. אז ודאי שיש פתרון, אבל המומנט שלו כל פעם הולך".
"העמדתי תרחיש פשיטה ימית, אחד לאחד, כמה שבועות לפני 7 באוקטובר"
גם ב-7 באוקטובר, בזמן אמת, היה חיון בקשר עם גורמים רבים בשטח. "דיברתי עם סגן מפקד מגלן שלוש דקות לפני שהוא נרצח. עשיתי את החיבור בין כוח החילוץ לבין קיבוץ חולית, שחילץ שם את כולם. להרבה מקומות – בארי, נחל עוז, כפר עזה – שימשתי מעין חמ"ל".
כשהוא מדבר על האירועים שהובילו מבחינתו לאותו יום ארור, התסכול ניכר בקולו. "ראש מחלקת ביטחון מידע בצה"ל, אל"מ ג', החליט שאני צריך להפקיד את ציוד ההאזנה, והסביר שצה"ל הוא מהצבאות הטובים בתחום ולא צריך עזרה אזרחית. בסוף מאי 2023 קיבלתי הוראה להפקיד את ציוד ההאזנה, וחודש וחצי לפני 7 באוקטובר שלחו מפקחים לוודא שאני לא מאזין לחמאס".
בית הרוס בבארי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"ב-12 בספטמבר, בשעה 10:15, למרות שאני בלי קשר ואני כבר לא מקבל מידע ספציפי מהכוחות, אני מעמיד תרחיש שעולה בכל מיני מקומות, תרגיל של חוליית קומנדו ימית שפושטת על כמה מקומות. אחד לאחד, כל התרחיש, כמה שבועות לפני 7 באוקטובר. כמובן שאחרי שיצאתי לתקשורת, ב-17 או 18 באוקטובר, כל הציוד חזר אליי, שר התקשורת היה אצלי, ומאז גם הכוחות חזרו לדבר איתי. כולם התחברו, כל היחידות והגדודים, ואני מגן עליהם עד היום".
"יש לי צוות של מעל 42 חבר'ה שגייסתי לאורך השנים, מעלים ידיעות שעולות בצד של האויב. אנחנו תופסים את כל הגזרות, אם זה עזה, לבנון, ירדן, מצרים, איראן – איפה שהאויבים שלנו, אנחנו נמצאים".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.