בית המשפט העליון בלונדון דחה היום (שני) עתירה שהוגשה נגד ממשלת בריטניה בדרישה לאסור מכירת חלקי חילוף למטוסי הקרב F-35 לישראל, למרות שהממשלה עצמה הודתה כי קיים סיכון לכך שחלקים אלה ישמשו בלחימה ברצועת עזה "ויובילו להפרת הדין ההומניטרי הבינלאומי", כך לפי דיווח של ה"גארדיאן" הבריטי.
ההחלטה מסיימת מאבק משפטי שנמשך כ־20 חודשים, אותו הובילו רשת הפעולה המשפטית הגלובלית (GLAN) וארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חק, בסיוע של אמנסטי אינטרנשיונל, משמר זכויות האדם ו־Oxfam.
בהקשר זה יש לציין כי Al-Haq הוא ארגון פלסטיני המזוהה עם קמפיין החרמות הבינלאומי BDS ואשר הוכרז בישראל כארגון טרור בשל קשריו עם החזית העממית – וכן רשת GLAN, המשתפת פעולה עם גופים אנטי־ישראליים בזירה המשפטית. לצידם הצטרפו גם Amnesty International ו־Human Rights Watch, שאינם חלק רשמי מקמפיין BDS אך מובילים קו ביקורתי חריף נגד ישראל בשנים האחרונות, ובפועל תורמים למאמצי הדה־לגיטימציה שלה בזירה הבינלאומית.
בפסק הדין, שהשתרע על פני 72 עמודים, קבעו השופטים כי סוגיות מדיניות וביטחוניות מהסוג הזה נתונות להכרעת הרשות המבצעת והפרלמנט – ולא לבית המשפט. "מדובר בסוגיה רגישה מאוד מבחינה פוליטית, ועל פי החוקה הבריטית ההכרעה בה נתונה בידי שרים הנושאים באחריות דמוקרטית כלפי הציבור", כך נכתב בפסק הדין לפי הדיווח.
F-35 (צילום: יוסי זילגר, פלאש 90)
הדיון התמקד בשאלת המשך שיתוף הפעולה של בריטניה בפרויקט ה־F-35, במסגרתו נמכרים חלקי חילוף למאגר גלובלי שמשמש גם את חיל האוויר הישראלי. הממשלה טענה כי יציאה מהפרויקט או הגבלת המכירה לישראל תשבש את כל המערך הלוגיסטי של התוכנית ותפגע בביטחון הלאומי של מדינות נאט"ו.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט, טענה חברת לוקהיד מרטין – יצרנית המטוס – כי לא ניתן להבטיח שחלקים מסוימים לא יגיעו לישראל. משרד ההגנה הבריטי הודה כי "נדרשת עבודה לוגיסטית משמעותית" כדי לסנן את החלקים לפי מדינות יעד – אך לא פעל להחלת מגבלות בפועל.
לפי ה"גארדיאן", עיתון המזוהה בעקביות עם קו ביקורתי כלפי ישראל, הדיון המשפטי לא רק הסתיים בפסיקה בעד ממשלת בריטניה – אלא גם חשף, לטענת העיתון, "כשלים מדאיגים" באופן שבו נבחנו הפרות אפשריות של הדין הבינלאומי מצד ישראל. העיתון דיווח כי הממשלה הבריטית קבעה ביולי 2024 שאין סיכון ממשי לרצח עם בעזה, וכי לא נמצאה כל ראיה לכך שנשים או ילדים היו יעד מכוון לתקיפות ישראליות – קביעה ש"הגארדיאן" מציג כבעייתית, כחלק מהקו העקבי שלו שמערער על הלגיטימיות של פעולות ישראל בעזה.
F-35. הדגם המתקדם האחרון (צילום: שאטרסטוק)
לפי הסיקור של העיתון, ניתן להבחין בעמדה האנטי-ישראלית וחוסר שביעות הרצון מממשלת בריטניה: "למרות הדיווחים על יותר מ־40 אלף הרוגים פלסטינים ותוך כדי עשרות אלפי תקיפות, בריטניה בדקה לעומק רק 413 מקרים – ומתוכם מצאה רק מקרה אחד שייתכן שהוא מהווה הפרה של החוק הבינלאומי: תקיפת צוות הסיוע של ארגון World Central Kitchen באפריל, בה נהרגו שבעה עובדי סיוע, בהם שישה זרים".
בנוסף העיתון הבריטי מצדד באופן מובהק בטענת העותרים, כי המיקוד באירועים בודדים תוך התעלמות מהתמונה הרחבה – כולל מדיניות הפצצה כוללת ודפוסים חוזרים – מעוות את מבחן המידתיות ואינו עומד באמות המידה של החוק הבינלאומי.
שלושה מטוסי “אדיר” (F-35i) נחתו בבסיס נבטים (צילום: דובר צה"ל)
בנוסף, בסיקור של העיתון מציינים כי לבריטניה אינטרס כלכלי ברור בפרויקט ה־F-35. לפי הערכות, כ־16% מהחוזים בתוכנית העולמית הוענקו לחברות בריטיות, ובראשן BAE Systems שגרפה חוזים בשווי של יותר מ־5.7 מיליארד דולר. חברות נוספות כוללות את GE Aviation Systems, Martin-Baker ו־Ultra PCS.
ומוסיפים כי למרות ההחלטה, הדיון עורר ביקורת ציבורית ופרלמנטרית בבריטניה באשר למנגנון הפיקוח על ייצוא ביטחוני, ולאופן שבו מתקבלות החלטות על המשך סחר עם מדינות המעורבות בסכסוכים אלימים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".