ממשל טראמפ הודיע לאוניברסיטת הרווארד כי בחקירה שביצעו נמצאה הפרה של חוקי זכויות האזרחי הפדרליים ביחס לסטודנטים יהודים וישראלים. במכתב שנשלח לנשיא אלן גרבר היום (שני) ודווח על ידי ה"וול סטריט ג'ורנל", עורכי הדין מטעם הממשל טענו כי החקירה נמצא שהאוניברסיטה ידעה שסטודנטים יהודים וישראלים חשו איום בקמפוס – ופעלו באדישות מכוונת.
"אי יישום של שינויים הולמים באופן מיידי יביא לאובדן כל המשאבים הכספיים הפדרליים, וימשיך להשפיע על מערכת היחסים של האוניסרסיטה על הממשל הפדרלי. הרווארד עשויה כמובן להמשיך לפעול ללא זכות פדרלית, ואולי הזדמנות כזו תדרבן מחויבות למצוינות – שתעזור לאוניברסיטה לשגשג שוב", נכתב בעקיצה.
סטודנטים באוניברסיטת "הרווארד", למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: REUTERS/Brian Snyder/File Photo)
עוד נכתב כי האוניברסיטה נכשלה בפעולותיה – במשך שנתיים, כאשר בוצעו תקיפות וגם יריקות נגד סטודנטים ישראלים ויהודים. כתוצאה מכך, ניסו הסטודנטים להסתיר את זהותם מחשש להטרדה. עוד צוין כי נאומים אנטישמיים הופצו ברחבי הקמפוס באופן נרחב, כולל הצגה של סימן הדולר בתוך מגן דוד, השחתת הקמפוס בסמלים אנטישמיים – כמו דגל ישראל עם צלב קרס במקום מגן דוד – כך דווח ב"וול סטריט".
בסוף אפריל פרסמו בהרווארד דוחות פנימיים שביצעו בנוגע לאנטישמיות והטיה אנטי מוסלמית בקמפוס. במחקרים הפנימיים שעשו, תיארו שהקמפוס מפולג משני צדי הסכסוך במזרח התיכון – כששני הצדדים חשו חוסר ביטחון בחודשים לאחר השבעה באוקטובר 2023. עוד הוצגו בדוח שינויים שבוצעו או יבוצעו.
יש לציין כי מוקדם יותר השנה הגיש ממש טראמפ לאוניברסיטה רשימת דרישות, כולל דרישות שהרווארד תאפשר פיקוח ממשלתי פדרלי על קבלה למוסד, גיוס ופיקוח על האידיאולוגיה של הסטודנטים והצוות. בהרווארד דחו את ההצעה, ולאחר מכן ממשל טראמפ הודיע כי יקפיא יותר משני מיליארד דולרים במענקים בחוזים. בוול סטריט ג'ורנל ציינו שחקירת הפרה של זכויות האזרח בממשלים קודמים הסתיים בדרך כלל בהסכמים ובפתרונות מרצון.
מודעות חטופים הושחתו באוניברסיטת הרווארד ונכתבו עליהם מסרים אנטי-ציוניים, ינואר 2024 (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
טראמפ גם ניסה לחסום את יכולתה של הרווארד לרשום סטודנטים בינלאומיים ואיים על מעמדה הפטור ממס. בתגובה, הרווארד הודיעה על תכניות חירום. בית הספר קנדי לממשל ובית הספר למנהל עסקים הודיעו שחלק מהסטודנטים הבינלאומיים יוכלו לנצל אפשרויות למידה מקוונת ומרחוק כדי להשלים את התואר שלהם, אם יימנעו מלהיכנס למדינה. התוכניות מבוססות על לקחים מתקופת הקורונה. סטודנטים חוזרים יוכלו להשלים את התואר שלהם באוניברסיטת טורונטו, אם לא יוכלו להיכנס לארצות הברית.
הרווארד תבעה את ממשל טראמפ במאי, בפעם השנייה בתוך פחות מ-24 שעות, והממשל הגיב בהכרזה נשיאותית שחסמה סטודנטים בינלאומיים בהרווארד, תוך שימוש בחוק בן 70 שנה שהופעל נגד אויבי חוץ אך מעולם לא נגד ישות מקומית. התביעה, שהאשימה את ממשל טראמפ ב"קמפיין נקמה" נגד האוניברסיטה, באה בעקבות הודעה ביום חמישי כי תוכנית הסטודנטים והמבקרים בחילופי סטודנטים של הרווארד בוטלה, מה שמונע את יכולתה של האוניברסיטה לרשום סטודנטים בינלאומיים ללימודים. האוניברסיטה ציינה כי היא גם תגיש בקשה לצו מניעה זמני המבקש משופט לחסום באופן מיידי את יישום פעולת הממשל.
בתביעה, האוניברסיטה האשימה את טראמפ בהפעלת "נקמה ברורה על כך שהרווארד מימשה את זכויותיה במסגרת התיקון הראשון לחוקה לשלוט בניהול הרווארד, בתוכנית הלימודים וב'אידיאולוגיה' של סגל ההוראה והסטודנטים שלה".
יש לציין כי במרץ ממשל טראמפ שלל מענק של כ-400 מיליון דולרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק בטענה שהמוסד הפר את החוקים נגד אפליה לאחר שלא טיפל בהפגנות בעד חמאס, שהטילו אימה על סטודנטים יהודים בקמפוס. אז, כוח המשימה הפדרלי למאבק באנטישמיות, שהוקם על ידי הנשיא טראמפ וכולל נציגים ממשרדי המשפטים, הבריאות והחינוך, קבע כי האוניברסיטה נכשלה בהגנה על סטודנטים יהודים מפני "אלימות, הפחדות והטרדות אנטישמיות בלתי פוסקות" מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".