ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל גרוסי, הזהיר כי איראן צפויה להיות מסוגלת להתחיל לייצר אורניום מועשר "תוך חודשים ספורים", למרות הנזק שנגרם למספר מתקני גרעין בהתקפות ישראליות ואמריקאיות, כך דיווח CBS News אתמול (שבת).
ישראל פתחה במערכת הפצצות על אתרי גרעין וצבא איראניים ב-13 ביוני, תוך הצהרה כי המטרה היא למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני – שאיפה שהרפובליקה האסלאמית הכחישה באופן עקבי. בהמשך, ארצות הברית הפציצה שלושה מתקנים מרכזיים ששימשו את תוכנית הגרעין של טהרן.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הודה כי היקף הנזק לאתרי הגרעין הוא "רציני", אך הפרטים אינם ידועים. הנשיא דונלד טראמפ טען כי תוכנית הגרעין של איראן נדחתה "בעשרות שנים". אולם גרוסי, מנכ"ל סבא"א, ציין כי "חלק עדיין עומד על תילו".
דונלד טראמפ (צילום: Celal Gunes / Anadolu)
"הם יכולים להפעיל, תוך חודשים ספורים לדעתי, כמה מפלי צנטריפוגות שיסתובבו וייצרו אורניום מועשר, או אפילו פחות מזה", אמר גרוסי ביום שישי, על פי תמליל הראיון שפורסם אתמול. שאלת מפתח נוספת היא האם איראן הצליחה להעביר חלק או את כל המלאי המוערך שלה של 408.6 ק"ג אורניום מועשר ברמה גבוהה לפני ההתקפות.
האורניום המדובר מועשר ל-60% – מעל לרמות לשימוש אזרחי אך עדיין מתחת לדרגת נשק. החומר הזה, אם יועשר עוד יותר, יספיק תיאורטית לייצור יותר מתשע פצצות גרעיניות. "אנחנו לא יודעים איפה החומר הזה יכול להיות", הודה גרוסי ל-CBS.
"אז ייתכן שחלק הושמד כחלק מההתקפה, אבל ייתכן שחלק הועבר. אז חייבת להיות בשלב מסוים הבהרה". לעת עתה, המחוקקים האיראניים הצביעו בעד השעיית שיתוף הפעולה עם סבא"א וטהרן דחתה את בקשתו של גרוסי לבקר באתרים שנפגעו, במיוחד פורדו, מתקן העשרת האורניום הראשי.
חמינאי בסרטון מהבונקר (צילום: צילום מסך)
"אנחנו צריכים להיות בעמדה לוודא, לאשר מה יש שם, ואיפה זה ומה קרה", אמר גרוסי. בראיון נפרד לתוכנית Sunday Morning Futures של פוקס ניוז, טראמפ אמר שהוא לא חושב שהמלאי הועבר. "זה דבר מאוד קשה לעשות ובנוסף לא נתנו הרבה התראה", אמר נשיא ארה"ב, על פי קטעים מהראיון. "הם לא הזיזו כלום".
מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הדגיש אתמול את תמיכת וושינגטון ב"מאמצי האימות והניטור הקריטיים של סבא"א באיראן", והוקיר את גרוסי והסוכנות שלו על "מסירותם ומקצועיותם".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.