הפוליטיקאי הלבנוני-דרוזי, וליד ג'ונבלאט, מי שעמד בעבר בראש המפלגה הסוציאליסטית, ביצע השבוע צעד משמעותי כאשר קרא לאיסוף כלי נשק מפלגתו והעברתו לידי הצבא הלבנוני. בהצהרתו המפתיעה, הדגיש ג'ונבלאט כי הגיעה העת לשינוי בגישה האזורית: "שיטות העימות הישנות אינן רלוונטיות עוד במציאות החדשה במזרח התיכון". לדבריו, "הזיכרון הוא הנשק החזק ביותר שנוכל להעניק לדורות הבאים" – משפט בעל משמעות סמלית בנוף הפוליטי הלבנוני רווי העימותים.

יו"ר מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג'עג'ע, המתנגד לחיזבאללה אומר בריאיון לעיתון הלבנוני נידאא' אל-ווטן, כי הכיוון הוא שהנשק הלא חוקי יימסר למדינה הלבנונית לפני סוף 2025. ג'עג'ע שנפגש לאחרונה עם נשיא לבנון, ג'וזף עאון, הוסיף כי הוא לא הציב בפני עון פרקי זמן מוגדרים, אך הציע שזה יקרה לפני סוף השנה הקרובה וזה הכיוון. בריאיון הוסיף המנהיג הנוצרי הבולט כי הנשיא מעדיף טיפול חלק מאוד: "כל דבר בעתו יש לו גבולות ופרקי זמן. אנחנו לא נגד הטיפול החלק שהוא אימץ בחמשת החודשים האחרונים, אבל יש לכך גבולות מבחינת הזמן ואני מקווה שהצעדים יזורזו ובייחוד שהזמן והאירועים לא מחכים לנו".

הרקע האזורי: מציאות חדשה לאחר העימות עם ישראל
מהלכו של ג'ונבלאט מתרחש על רקע המציאות האזורית המשתנה, במיוחד לאחר העימות האחרון בין ישראל ללבנון. לפי מקורות המצוטטים בעיתון "אל-נשרה", ההחלטה משקפת את הבנתו של ג'ונבלאט כי "המזרח התיכון נכנס לעידן חדש" המחייב גישה שונה.

במקביל, ג'ונבלאט היה המנהיג הלבנוני הראשון שמיהר לבקר בדמשק לאחר השינוי המשטרי בסוריה, שם נפגש עם הנשיא החדש אחמד אל-שרע. ביקור זה נועד לחזק את השפעתו בקרב הקהילה הדרוזית בסוריה, במיוחד לנוכח החששות מהשלכות המצב החדש באזור.

האתגר הדרוזי: תחרות על ההנהגה
גורם מרכזי בהחלטתו של ג'ונבלאט, לפי המקורות, הוא ההתמודדות עם אתגר מנהיגותי חסר תקדים. נפילת המשטר הסורי הקודם יצרה מציאות חדשה שבה הוא מוצא את עצמו בתחרות מול השייח' מווַאפַק טריף, ראש העדה הדרוזית בישראל. צעדו של ג'ונבלאט נועד, בין היתר, לחזק את מעמדו כמנהיג דרוזי מוביל באזור כולו.

מאבק פנימי: פילוג בזירה הדרוזית הלבנונית
בלבנון עצמה, ג'ונבלאט פועל לביצור מעמדו באמצעות יצירת בריתות אסטרטגיות עם כוחות פוליטיים אחרים. צעד זה צפוי להשפיע על מפת הכוחות בבחירות הפרלמנטריות הקרובות. עם זאת, מקורות פוליטיים מדגישים כי קיימות קבוצות אחרות בזירה הדרוזית הלבנונית שאינן תומכות בגישתו של ג'ונבלאט. קבוצות אלה, שהיו פעילות במהלך העימות האחרון עם ישראל ובהתפתחויות בסוריה, סבורות כי יש להתמודד אחרת עם האיומים הנוכחיים. המתח הפנימי הזה מהווה אתגר משמעותי נוסף עבור ג'ונבלאט.

ההקשר האמריקאי: לחץ מוושינגטון
המקורות הפוליטיים מצביעים על קשר בין מהלכו של ג'ונבלאט לבין המדיניות האמריקאית החדשה באזור. טום בראק, השגריר האמריקאי בטורקיה והשליח המיוחד לסוריה, הציג במהלך ביקורו האחרון בלבנון את העמדה האמריקאית, הדורשת החלטה רשמית על הגבלת הנשק לידי המדינה הלבנונית בלבד. בראק צפוי לחזור לביירות בימים הקרובים כדי לקבל תשובות על הצעותיו. יתכן שג'ונבלאט ביקש להקדים ולהציג את עצמו כמי שתומך בריבונות המדינה, ובכך להימנע מלחץ אמריקאי ישיר.

השלכות רחבות: שאלת הנשק בלבנון
מהלכו של ג'ונבלאט עשוי לעורר דיון ציבורי נרחב לגבי הנשק שמחזיקות מפלגות לבנוניות אחרות ופלגים פלסטיניים במדינה. זאת למרות הקשיים שהתעוררו בעבר סביב הסכמים להוצאת נשק מהמחנות הפלסטיניים. לפי המקורות, החלטתו של ג'ונבלאט משקפת את חששותיו העמוקים בנוגע לעתיד הביטחוני של לבנון והאזור כולו. הוא מאמין כי לבנון אינה יכולה להישאר במעגל המלחמה, ולכן בחר בצעד חסר תקדים זה כדי לסמן כיוון חדש.

בסופו של דבר, המהלך הדרמטי של מסירת נשק המפלגה לצבא הלבנוני משקף את הערכתו של ג'ונבלאט כי עידן חדש החל במזרח התיכון – עידן שבו עליו למצב את עצמו ואת קהילתו בצורה שונה מבעבר.