הפוליטיקאי הלבנוני-דרוזי, וליד ג'ונבלאט, מי שעמד בעבר בראש המפלגה הסוציאליסטית, ביצע השבוע צעד משמעותי כאשר קרא לאיסוף כלי נשק מפלגתו והעברתו לידי הצבא הלבנוני. בהצהרתו המפתיעה, הדגיש ג'ונבלאט כי הגיעה העת לשינוי בגישה האזורית: "שיטות העימות הישנות אינן רלוונטיות עוד במציאות החדשה במזרח התיכון". לדבריו, "הזיכרון הוא הנשק החזק ביותר שנוכל להעניק לדורות הבאים" – משפט בעל משמעות סמלית בנוף הפוליטי הלבנוני רווי העימותים.
יו"ר מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג'עג'ע, המתנגד לחיזבאללה אומר בריאיון לעיתון הלבנוני נידאא' אל-ווטן, כי הכיוון הוא שהנשק הלא חוקי יימסר למדינה הלבנונית לפני סוף 2025. ג'עג'ע שנפגש לאחרונה עם נשיא לבנון, ג'וזף עאון, הוסיף כי הוא לא הציב בפני עון פרקי זמן מוגדרים, אך הציע שזה יקרה לפני סוף השנה הקרובה וזה הכיוון. בריאיון הוסיף המנהיג הנוצרי הבולט כי הנשיא מעדיף טיפול חלק מאוד: "כל דבר בעתו יש לו גבולות ופרקי זמן. אנחנו לא נגד הטיפול החלק שהוא אימץ בחמשת החודשים האחרונים, אבל יש לכך גבולות מבחינת הזמן ואני מקווה שהצעדים יזורזו ובייחוד שהזמן והאירועים לא מחכים לנו".
הרקע האזורי: מציאות חדשה לאחר העימות עם ישראל מהלכו של ג'ונבלאט מתרחש על רקע המציאות האזורית המשתנה, במיוחד לאחר העימות האחרון בין ישראל ללבנון. לפי מקורות המצוטטים בעיתון "אל-נשרה", ההחלטה משקפת את הבנתו של ג'ונבלאט כי "המזרח התיכון נכנס לעידן חדש" המחייב גישה שונה.
וליד ג'ונבלאט (צילום: רויטרס)
במקביל, ג'ונבלאט היה המנהיג הלבנוני הראשון שמיהר לבקר בדמשק לאחר השינוי המשטרי בסוריה, שם נפגש עם הנשיא החדש אחמד אל-שרע. ביקור זה נועד לחזק את השפעתו בקרב הקהילה הדרוזית בסוריה, במיוחד לנוכח החששות מהשלכות המצב החדש באזור.
האתגר הדרוזי: תחרות על ההנהגה גורם מרכזי בהחלטתו של ג'ונבלאט, לפי המקורות, הוא ההתמודדות עם אתגר מנהיגותי חסר תקדים. נפילת המשטר הסורי הקודם יצרה מציאות חדשה שבה הוא מוצא את עצמו בתחרות מול השייח' מווַאפַק טריף, ראש העדה הדרוזית בישראל. צעדו של ג'ונבלאט נועד, בין היתר, לחזק את מעמדו כמנהיג דרוזי מוביל באזור כולו.
בנימין נתניהו עם השייח׳ מוואפק טריף (צילום: חיים צח, לע"מ)
מאבק פנימי: פילוג בזירה הדרוזית הלבנונית בלבנון עצמה, ג'ונבלאט פועל לביצור מעמדו באמצעות יצירת בריתות אסטרטגיות עם כוחות פוליטיים אחרים. צעד זה צפוי להשפיע על מפת הכוחות בבחירות הפרלמנטריות הקרובות. עם זאת, מקורות פוליטיים מדגישים כי קיימות קבוצות אחרות בזירה הדרוזית הלבנונית שאינן תומכות בגישתו של ג'ונבלאט. קבוצות אלה, שהיו פעילות במהלך העימות האחרון עם ישראל ובהתפתחויות בסוריה, סבורות כי יש להתמודד אחרת עם האיומים הנוכחיים. המתח הפנימי הזה מהווה אתגר משמעותי נוסף עבור ג'ונבלאט.
ההקשר האמריקאי: לחץ מוושינגטון המקורות הפוליטיים מצביעים על קשר בין מהלכו של ג'ונבלאט לבין המדיניות האמריקאית החדשה באזור. טום בראק, השגריר האמריקאי בטורקיה והשליח המיוחד לסוריה, הציג במהלך ביקורו האחרון בלבנון את העמדה האמריקאית, הדורשת החלטה רשמית על הגבלת הנשק לידי המדינה הלבנונית בלבד. בראק צפוי לחזור לביירות בימים הקרובים כדי לקבל תשובות על הצעותיו. יתכן שג'ונבלאט ביקש להקדים ולהציג את עצמו כמי שתומך בריבונות המדינה, ובכך להימנע מלחץ אמריקאי ישיר.
השלכות רחבות: שאלת הנשק בלבנון מהלכו של ג'ונבלאט עשוי לעורר דיון ציבורי נרחב לגבי הנשק שמחזיקות מפלגות לבנוניות אחרות ופלגים פלסטיניים במדינה. זאת למרות הקשיים שהתעוררו בעבר סביב הסכמים להוצאת נשק מהמחנות הפלסטיניים. לפי המקורות, החלטתו של ג'ונבלאט משקפת את חששותיו העמוקים בנוגע לעתיד הביטחוני של לבנון והאזור כולו. הוא מאמין כי לבנון אינה יכולה להישאר במעגל המלחמה, ולכן בחר בצעד חסר תקדים זה כדי לסמן כיוון חדש.
בסופו של דבר, המהלך הדרמטי של מסירת נשק המפלגה לצבא הלבנוני משקף את הערכתו של ג'ונבלאט כי עידן חדש החל במזרח התיכון – עידן שבו עליו למצב את עצמו ואת קהילתו בצורה שונה מבעבר.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.