1. נכון לרגע כתיבת הטור הזה נראה מבצע עם כלביא כהצלחה. איראן אומנם עדיין עומדת על שתי רגליה ומצליחה לשגר מטחים לעבר ריכוזי אוכלוסין בישראל, אבל ככל שידוע ספגה כמה מהלומות שסופן להכריע את הכף. אשרינו שזכינו – בלי שום ציניות.
בזכות מי נפל בחלקנו ההישג הזה, את הוויכוח האהוב הזה נשאיר לפרלמנטים אחרים, מתוכניות אקטואליה ועד לשיחות בבתי הקפה שעדיין פתוחים. אנחנו ננסה להתרכז לא במי אלא במה שאפשר לנו את ההצלחה בתקיפת איראן על תשתיות הגרעין שלה.
חילות השריון והרגלים עשו דברים מדהימים בעזה ובלבנון, אך הפעם ההישג שייך בעיקר לחילות המודיעין והאוויר, שהיו המושמצים ביותר לאחר מחדל 7 באוקטובר: החיל שלא ראה או לא הבין מה הוא רואה, ומכל מקום – לא התריע; והחיל שלכל הפחות איחר להגיב להתרחשויות.
חידת ציורים 2 כיתה בית ספר תלמיד תלמידים (צילום: אדי ישראל פלאש 90)
“השקענו יותר מדי בעליונות אווירית", זעקו אז כמה “חכמים", וחלק אחר השמיץ את טכנולוגיות המודיעין היקרות. עתה מתברר עד כמה חיוני הוא חיל אוויר איכותי ועד כמה חשובים גופי המודיעין, על אנשיהם האיכותיים ועל האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותם.
חלק מהמערכות (בוודאי מטוסי התקיפה ומערכות ההגנה) הן מתוצרת ארה"ב, אך בחלק גדול מהן, ואפילו באלה שהן Made in the USA, מותקנות מערכות משוכללות מתוצרת התעשיות הביטחוניות שלנו – מרוגלות ואמצעי תצפית והאזנה בשירות גופי המודיעין ועד לקסדות טייס שמשמשות מחשבים לכל דבר, מערכות הגנה, ירי, קשר ועוד במטוסי חיל האוויר.
2. הן מי שייצרו את המערכות האלה והן מי שמטיסים את המטוסים הם העילית שבעילית של כוח האדם שעומד לרשות מדינת ישראל, מצטיינים בלימודי מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים ועוד. מאחר שהייתי חייל ומפקד בחטיבת הנח"ל בשנותיה הראשונות, שירות שנחלק בין קווים בצפון (לבנון), המרכז והדרום (הרבה אינתיפאדה, שלימים תיקרא “הראשונה"), קל לי להעיד שאף שפגשתי במהלך השירות שלי אנשים נפלאים, שרבים מהם נותרו חברי נפש שלי עד היום, הרי שבחילות השדה די בתרגול מקצועי ובאומץ לב כדי לנצח במערכה.
חיל האוויר (צילום: דובר צהל)
הדברים לא נאמרים חלילה כדי להקטין את מי שנושאים לרוב בעול הביטחון השוטף ובעיקר הנטל במלחמה, אלא כדי להאדיר את החילות שבהם כן נזקקים לא רק ללב אמיץ, אלא גם לישבן שמאפשר הצטיינות בלימודים.
וכאן מתחיל החשש שלי לעתיד ישראל, חמור וקיומי לא פחות מהאיום הגרעיני האיראני: החשש מפני נסיגה בכל התחומים שבזכותם הצלחנו להמיר הון אנושי ליתרון טכנולוגי מכריע.
מדינת ישראל, גם אם תצלח בצורה מיטבית (הלוואי) את איום הגרעין האיראני, הפעילה בשנים האחרונות מנגנון מדאיג של השמדה עצמית. בניגוד לצנטריפוגות בפורדו למשל, קשה יותר להבחין בו, אבל אין זה אומר שהוא לא קיים.
יירוט (צילום: אבשלום ששוני)
מערכת החינוך שלנו מוזנחת וחולה. הפעם האחרונה שבה רשמה הישגים הייתה כשנפתלי בנט החליט לקדם בה את לימודי המדעים – בדגש על מתמטיקה. כיום היא רושמת מפלות בכל מבחן השוואתי שנועד לבדוק את הישגי התלמידים. תקציבים נגזלים ממנה – בעיקר כי הם “דרושים" במקומות אחרים, למשל במוסדות שמקדמים בערות ומונעים מתלמידיהם ללמוד אנגלית, מתמטיקה ומדעים: מחשכים במקום מחשבים.
הסרבנות המדינית שלנו גוררת חרם אקדמי (זכותה המלאה של ישראל שלא להתפשר על האינטרס הביטחוני שלה, אבל יש הבדל בין לא לקבל הסדר מדיני שכמוהו כעסקה גרועה, לבין הצהרות על רצון לכבוש ולהתנחל עד בלי גבול מתוך אידאולוגיה) שמסיג את המחקר הישראלי לאחור.
אפשר לצעוק עד מחר שהחרם הזה נגוע בצביעות מוסרית שפשׂתה במוסדות האקדמיים במערב – וזה יהיה נכון ומדויק, אבל מי שלא עושה דבר כדי להקטין את הבידוד הזה (כמו שלא עושה שר החינוך, האחראי גם על ההשכלה הגבוהה), לא ינוקה מאחריות לפיגור שישראל נקלעת אליו.
3. אז בשדה הקרב אנחנו (עוד) מנצחים, אבל זה מפני שלרשות לוחמי ההווה עומדת טכנולוגיית העתיד שפיתחו מצטייני העבר. מה יהיה עלינו מחר, כשהאוניברסיטאות ההולכות ונחלשות שלנו יתמלאו בבורים ועמי ארצות?
מדהים לראות מדינה כה חפצת חיים עד שהיא שולחת את מיטב אנשיה מרחק של אלפי קילומטרים כדי להבטיח את עתידה – ובה־בעת עסוקה בהשמדה מבית של אותו עתיד ממש באמצעות תקציב שערורייתי, שמקדם לא רק השתמטות מהמערכה, אלא גם מלימודים ומעבודה. גם אם צה"ל, בשיתוף צבא ארה"ב, יעשה עבודה מדהימה בהשמדת הגרעין האיראני, כפי שהוא עושה עד כה, הרי שכל עוד נמשכת האיבה
לישראל (ואיבת האסלאם הקיצוני היא משהו שככל הנראה לא נצליח לסכל), לתוכנית הגרעין האיראנית, העיראקית, הסורית – ורשימת מבקשי נפשנו עוד ארוכה – ובכן, לתוכנית הזאת תהיה עונה נוספת. עם מה נסכל אותה אז? עם תפילות ולחשים? עם “תהילים נגד טילים", כמו אותה סיסמה מימי מלחמת המפרץ?
וזה לא שאני מזלזל חלילה במטען הרוחני של עם ישראל. אדרבה – ילמדו המצטיינים את תורת ישראל ככל שיוכלו להגות בה יומם ולילה. יעשו הטובים מהם שירות ערכי שמשלב סיפא וספרא בישיבות ההסדר, שבהן לא שוכחים שאפשר להיות גם וגם, אבל מדינת ישראל חייבת לבחור – ורק התקציב, בניגוד ללהג, מבטא את הבחירה. בקדמה, בטכנולוגיה, בלימודים, באקדמיה, בידע, ובשילוב כל אלה: בעתיד.
מי שרוצה להאמין שרק מבטחנו באל הוא שמציל נפשות, יערב ויבושם לו. כך סברו גם רבים בימים שבהם לא היה ליהודי מקלט מפני מבקשי נפשו. לכן, ורק משום כך, קמה מדינת ישראל. אבל היא שרדה כי הטובים הלכו לטיס, כי הטובים הלכו לעתודה האקדמית, כי שירות צבאי ששילב מצטיינים בתחומי הטכנולוגיה הפך אותנו למעצמת הייטק. כמה עצוב יהיה לגלות שכל המטען האדיר הזה טס עד לאיראן רק כדי שנוכל להפוך דומים לה. כדי שנוכל להפגין שריר כלפי חוץ, בעוד אנו עושים הכל כדי להחליש את המערכת החיסונית שלנו מבית.
4. גם אני נפגעתי מאחד המטחים. החזיקו את צוותי החילוץ – לכל יושבי הבית, כולל כלבה כנענית מעורבת, שלום.
אז מה קרה? טיל שפגע באחד הרחובות הסמוכים גרם להדף שפוצץ את חלונות הדירה, דירה שכורה שאליה עברנו אך לפני חודשיים. אחרי ההלם הקל שאחז בנו (זה בכל זאת לא נעים לשמוע רעש גדול, לשהות בממ"ד בלי לדעת מה יראו עיניך כשתצא – ואז לפסוע בינות שברי זכוכיות), התחלנו לאסוף את השברים, תרתי משמע – ולמצוא פתרון ביניים.
שמתי פעמיי אל חנות כלי הבניין הקרובה ורכשתי ניילון (כמו זה שהיה אמור להגן עלינו במלחמת המפרץ) וקופסת נעצים. הטור הזה, לפיכך, נכתב אליכם מתוך “סוכת השלום" שלנו, שחלונותיה ארעיים.
מתי יתוקן הנזק? ובכן, הבוקר, כשבוע לאחר הפגיעה, הגיע לראשונה הזגג כדי לקחת מידות. בעלת הדירה קידמה את הגעתו, הגם שלא אושר לה עדיין החזר הוצאות מלא, אלא מתוך הגינות בסיסית.
פגיעת הטיל בבניין 1בבת ים (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
מדובר בנזק קל, פעוט ממש – וממש כמו ראש הממשלה, גם אני יודע שיש מי שמשלמים מחירים גבוהים בהרבה, גבוהים אפילו מפגיעה של מה ששלישיית הגשש החיוור כינתה בשעתו “טיל קרקע ביטול חתונה".
אז יש מי שנפגעו קשה יותר. אני לא מדבר על פצועים, חלילה, או על מי שביתם הוכרז כלא כשיר למגורים, אלא על מי שספגו נזק דומה לשלי, אולי חמור מעט יותר, שאין להם בעלי דירה מתחשבים או שאין ידם משגת למצוא ולו פתרון זמני.
הבטיחו מענק מיידי (שגם הוא לא הגיע כמובטח לידי מי שזקוקים לו) של כמה מאות שקלים למי שפונה מביתו. זה הגיוני – אחרי הכל, הוא אמור לרכוש מיד מעט בגדים, תכשירי היגיינה, חיתולים ומזון תינוקות (הסכום הזעום מלמד שאיש מבין המחליטים על חלוקתו לא ביקר בסופרמרקט, סופר־פארם או חנות בגדים לאחרונה), אבל יש רבים עוד יותר שלא פונו ונאלצים להוצאות חירום: זגגים, נגרים, מסגרים ועוד.
אצלנו, תודה לאל, הנזק היה קל בלבד, ותוצאות הלוואי שלו הן שאיבדתי תחושה באגודל מרוב תקיעת נעצים במסגרת העץ של החלון, שהמזגן מקרר מעט פחות, ונזכיר גם כמה יתושות שהסתננו מבעד לניילון הלא־אטום.
רק שהנזק הפעוט הזה פתח עבורי צוהר למצוקתם של רבים שמחפשים מענה ולא מוצאים אותו, במדינה שיש לה צבא נהדר, תעשיית הייטק שמשיגה יתרון טכנולוגי, ואפילו מערך מוניציפלי ראוי להערכה (בהכללה, משתנה כמובן מרשות לרשות), אבל אין לה ממשלה מתפקדת.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.