רבים מאיתנו צורכים סוכר מבלי להבין את הסכנה. צריכה מוגזמת של סוכר עלולה להוביל לעלייה במשקל, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב. עם זאת, מחקר חדש הדגיש את החשיבות של אכילת פירות דלי סוכר ומאשר כי צריכת פירות שלמים מפחיתה את הסיכון לסוכרת, כך על פי אתר האינטרנט EatingWell.
התזונאית אריקה בררה הדגישה כי חולי סוכרת צריכים להיות מודעים לכמות הסוכרים הטבעיים במזון שלהם, והסבירה שעליהם להפחית את צריכת הסוכרים הטבעיים, על מנת לענות על צורכי הפחמימות היומיים שלהם, בהתאם להמלצות התזונאית או הרופא שלהם. המחקר שורה של פירות דלי סוכר בדירוג מהנמוך לגבוה ביותר.
פטל: דל להפליא בקלוריות ועשיר בסיבים תזונתיים (צילום: iStock)
1. לימון: לימונים מובילים את הרשימה בתור הפירות עם הכי פחות סוכר, כאשר כל פרי מכיל 1 גרם ו-2 גרם סוכר, בהתאמה. בנוסף לתכולת הסוכר הנמוכה שלהם, פירות הדר אלה עשירים גם בוויטמין C.
2. אבוקדו: אבוקדו שלם מכיל רק גרם אחד של סוכר, וגם עשיר בסיבים תזונתיים.
3. פטל: מיץ פטל מכיל רק חמישה גרם של סוכר טבעי לכוס, בנוסף הוא גם דל להפליא בקלוריות ועשיר בסיבים תזונתיים.
4. קיווי: הקיווי הוא מקור עשיר לקרוטנואידים, סוג מסוים של פיטוכימיקלים שהוכחו כמקדמים בריאות העיניים והעור. פרי קיווי קטן מכיל גם שני גרם של סיבים וכ-90% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין C.
5. אוכמניות: למרות שהם מכילים מעט יותר סוכר מפטל, אוכמניות הן פרי נהדר נוסף עם אחוזי סוכר נמוכים.
6. תותים: תותים ידועים בדלות הסוכר שלהם, המכילות רק שבעה גרם לכוס. הם מכילים גם שילוב של סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון ואשלגן, מה שהופך אותם למועילים לבריאות הלב.
7. אבטיח: רמת הסוכר הנמוכה באבטיח נובעת בחלקה מתכולת המים הגבוהה של פרי קיץ זה, שכן כוס אחת של מיץ אבטיח מכילה פחות מ-10 גרם סוכר ועד 140 גרם מים. אבטיח עשיר גם בליקופן, נוגד חמצון הנלחם בלחץ חמצוני ונקשר להפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת מסוג 2 ומחלת אלצהיימר.
8. אשכולית: אשכולית נחשבת לפרי דל בסוכר למדי, כאשר חצי אשכולית מכילה פחות מ-11 גרם סוכר.
9. פפאיה: פפאיה מכילה 11 גרם סוכר לכוס מיץ, נתון נמוך בהרבה מפירות טרופיים פופולריים אחרים כמו אננס או מנגו. בנוסף, פפאיה עשירה בחומצה פולית – כ-54 מיקרוגרם לכוס, או כ-14% מהערך היומי המומלץ.
10. מלון כמו אבטיח, גם לקנטלופ יש תכולת מים גבוהה, כך שאכילת פרי זה כחטיף יכולה לעזור להשיג את יעדי ההידרציה שלך.
תותים: מועילים לבריאות הלב (צילום: iStock)
לסיכום, בחירה נבונה של פירות דלי סוכר יכולה לתרום באופן משמעותי לתזונה בריאה, במיוחד עבור אנשים הסובלים מסוכרת או המעוניינים להפחית את צריכת הסוכר שלהם. הפירות שהוצגו מספקים לא רק כמות נמוכה של סוכרים טבעיים, אלא גם עושר של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון החיוניים לבריאות. פירות אלו מהווים חלק ממערכת תזונתית מאוזנת וכדאי לצרוך אותם במסגרת ההמלצות התזונתיות האישיות, תוך התייעצות עם איש מקצוע בתחום התזונה או הרפואה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".